מהר ובסטייל: בנטלי פליינג ספר

בנטלי פליינג ספר רוצה לקחת אתכם לפגישות ממש מהר, ממש בנוח, אבל לא ממש בזול
עמרי ספיר |

בנטלי פליינג ספר(לא ממש) בשורה צרכנית – בנטלי מציגה דור חדש למכונית הפאר שלה, הפליינג ספר (Flying Spur), שזונחת את ה'קונטיננטל' משמה כדי ליצור בידול רב יותר בינה לבין מכונית ה-GT המוכרת של היצרנית. אנחנו מכנים אותה דור חדש, בנטלי מכנה אותה "חדשה לחלוטין" ובפועל כנראה ומדובר במתיחת פנים די מקיפה. היא זוכה לעיצוב עדכני, שדרוגים טכנולוגיים וכמובן גם לזריקת מרץ.

השינוי העיקרי והבולט בעיצוב של הפליינג ספר נמצא בעכוזה, שזוכה למראה מוארך יותר ופנסים מלבניים חדשים. באופן כללי, בנטלי מכוונת לקווים פחות עגולים ולמראה נמוך ורחב יותר שמקנה לה יציבה שונה על הכביש. בשורה התחתונה מתקבלת הנוסחה המוכרת של היצרנית, ואנחנו ללא ספק מאשרים את הגישה הפחות-עגלגלה ואת הכיוון המודרני. המלעיזים יקראו לזה טאץ' פולקסווגני (בעלת הבית), אבל בסופו של יום מי שצריכים להשתכנע הם עשירי סין (השוק הגדול ביותר עבור מכוניות הפאר והיוקרה של בנטלי) וכמובן גם שכנינו שבמפרץ. לא, לא מפרץ חיפה.
 
 

מתחת למכסה המנוע נמצאת מהדורה עדכנית של מנוע ה-W12 של בנטלי. היא מספקת פה 610 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-81.5 קג"מ ב-2,000 סל"ד. זה הופך אותה למכונית הסדאן הסדרתית החזקה ביותר שבנטלי אי-פעם ייצרה. אל המנוע משודכת תיבת 8 הילוכים של חברת ZF הגרמנית, שמעבירה את הכוח אל כל הגלגלים (יחס של 60:40 לאחור). ביחד, מתקבלת תאוצה ל-96 קמ"ש (60 מייל לשעה) ב-4.3 שניות, נתון שמהווה שיפור של 0.2 שניות ביחס לדור הקודם – לא עניין של מה בכך באוניות מסוג זה. המהירות המירבית מרשימה עוד יותר, למרות שנותרה זהה – 322 קמ"ש – וזה הופך אותה לסדאן המהירה ביותר של בנטלי אי-פעם, ואחת המהירות בכלל. צריכת הדלק? 6.8 ק"מ לליטר.

הפליינג ספר שומרת על מידות הענק שלה, שלא ממש השתנו – 529.5 ס"מ לאורך, 197.5 לרוחב, 149 לגובה ובסיס גלגלים של 306.5 ס"מ. שלל השיפורים והשדרוגים תרמו לה לדיאטה של 50 ק"ג ביחס לדור היוצא, אבל עדיין לא ניתן לכנותה "קלת משקל". עם 2,475 ק"ג (ללא נוסעים מדושנים או דלק), היא שייכת לקטגוריה המיוחדת של אתלטיקה כבדה. למרות המידות העצומות, נפח תא המטען עומד על 475 ליטר – סדר גודל של מכונית משפחתית ממוצעת. רוב הנפח מוקדש כאן לתא הנוסעים, שעם כל הכבוד למנוע האימתני ולביצועים המרשימים, הוא גולת הכותרת כאן.
 
 

כיאה לבנטלי, הפליינג ספר עמוסת חלקים ייחודיים בעבודת יד ורשימת אבזור ארוכה במיוחד שנועדה לאפשר ללקוחות כמה שיותר התאמה אישית. עור ועץ הם עניין שבשגרה, הכל מתכוונן אלקטרונית וכמובן שתמצאו פה את כל הגאדג'טים המוכרים – מבקרת אקלים מפוצלת (ארבעה אזורים) ומתוחכמת ועד למסכים אישיים שמשמשים כמחשבים ניידים והם בעלי קישוריות לאינטרנט וכו'.

והמחיר? בנטלי לא אומרת, אבל בהנחה שמדובר בעלייה – אפשר לצפות לתג של כ-200,000 דולר, שם כ-737,000 שקלים ללא מסים או תוספות.
בנטלי פליינג ספר החדשה תוצג בקרוב בתערוכת ז'נבה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.