מהר ובסטייל: בנטלי פליינג ספר

בנטלי פליינג ספר רוצה לקחת אתכם לפגישות ממש מהר, ממש בנוח, אבל לא ממש בזול
עמרי ספיר |

בנטלי פליינג ספר(לא ממש) בשורה צרכנית – בנטלי מציגה דור חדש למכונית הפאר שלה, הפליינג ספר (Flying Spur), שזונחת את ה'קונטיננטל' משמה כדי ליצור בידול רב יותר בינה לבין מכונית ה-GT המוכרת של היצרנית. אנחנו מכנים אותה דור חדש, בנטלי מכנה אותה "חדשה לחלוטין" ובפועל כנראה ומדובר במתיחת פנים די מקיפה. היא זוכה לעיצוב עדכני, שדרוגים טכנולוגיים וכמובן גם לזריקת מרץ.

השינוי העיקרי והבולט בעיצוב של הפליינג ספר נמצא בעכוזה, שזוכה למראה מוארך יותר ופנסים מלבניים חדשים. באופן כללי, בנטלי מכוונת לקווים פחות עגולים ולמראה נמוך ורחב יותר שמקנה לה יציבה שונה על הכביש. בשורה התחתונה מתקבלת הנוסחה המוכרת של היצרנית, ואנחנו ללא ספק מאשרים את הגישה הפחות-עגלגלה ואת הכיוון המודרני. המלעיזים יקראו לזה טאץ' פולקסווגני (בעלת הבית), אבל בסופו של יום מי שצריכים להשתכנע הם עשירי סין (השוק הגדול ביותר עבור מכוניות הפאר והיוקרה של בנטלי) וכמובן גם שכנינו שבמפרץ. לא, לא מפרץ חיפה.
 
 

מתחת למכסה המנוע נמצאת מהדורה עדכנית של מנוע ה-W12 של בנטלי. היא מספקת פה 610 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-81.5 קג"מ ב-2,000 סל"ד. זה הופך אותה למכונית הסדאן הסדרתית החזקה ביותר שבנטלי אי-פעם ייצרה. אל המנוע משודכת תיבת 8 הילוכים של חברת ZF הגרמנית, שמעבירה את הכוח אל כל הגלגלים (יחס של 60:40 לאחור). ביחד, מתקבלת תאוצה ל-96 קמ"ש (60 מייל לשעה) ב-4.3 שניות, נתון שמהווה שיפור של 0.2 שניות ביחס לדור הקודם – לא עניין של מה בכך באוניות מסוג זה. המהירות המירבית מרשימה עוד יותר, למרות שנותרה זהה – 322 קמ"ש – וזה הופך אותה לסדאן המהירה ביותר של בנטלי אי-פעם, ואחת המהירות בכלל. צריכת הדלק? 6.8 ק"מ לליטר.

הפליינג ספר שומרת על מידות הענק שלה, שלא ממש השתנו – 529.5 ס"מ לאורך, 197.5 לרוחב, 149 לגובה ובסיס גלגלים של 306.5 ס"מ. שלל השיפורים והשדרוגים תרמו לה לדיאטה של 50 ק"ג ביחס לדור היוצא, אבל עדיין לא ניתן לכנותה "קלת משקל". עם 2,475 ק"ג (ללא נוסעים מדושנים או דלק), היא שייכת לקטגוריה המיוחדת של אתלטיקה כבדה. למרות המידות העצומות, נפח תא המטען עומד על 475 ליטר – סדר גודל של מכונית משפחתית ממוצעת. רוב הנפח מוקדש כאן לתא הנוסעים, שעם כל הכבוד למנוע האימתני ולביצועים המרשימים, הוא גולת הכותרת כאן.
 
 

כיאה לבנטלי, הפליינג ספר עמוסת חלקים ייחודיים בעבודת יד ורשימת אבזור ארוכה במיוחד שנועדה לאפשר ללקוחות כמה שיותר התאמה אישית. עור ועץ הם עניין שבשגרה, הכל מתכוונן אלקטרונית וכמובן שתמצאו פה את כל הגאדג'טים המוכרים – מבקרת אקלים מפוצלת (ארבעה אזורים) ומתוחכמת ועד למסכים אישיים שמשמשים כמחשבים ניידים והם בעלי קישוריות לאינטרנט וכו'.

והמחיר? בנטלי לא אומרת, אבל בהנחה שמדובר בעלייה – אפשר לצפות לתג של כ-200,000 דולר, שם כ-737,000 שקלים ללא מסים או תוספות.
בנטלי פליינג ספר החדשה תוצג בקרוב בתערוכת ז'נבה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".