שיעור ההוצאה של ישראל על בריאות לא השתנה ב-16 השנים האחרונות
אזרחים רבים לא יופתעו מהנתון הבא לפיו ההשקעה הציבורית בבריאות היא מהנמוכות ביותר בין מדינות ה-OECD. ההוצאה הלאומית על בריאות היוותה 7.7% מהתמ"ג בשנת 2011, בדיוק אותו שיעור של שנת 1995, 16 שנים מוקדם יותר.
ב-2011 ההוצאה על בריאות שכוללת גם את ההוצאה של המגזר הפרטי בענף הסתכמה ב-67.4 מיליארד שקל. המימון הפרטי בתחום הבריאות עמד על 38% מההוצאה הלאומית.
בהשוואה בינלאומית למדינות ה-OECD, ישראל מדורגת נמוך מאוד בין 27 האחרות. בארה"ב שיעור ההוצאה עומד על 17.6% מהתמ"ג ובהולנד 12%. רק 6 מדינות היו נמוכות ממנה וכוללות את טורקיה, מקסיקו ואסטוניה. ההוצאה של ישראל ביחס לתמ"ג נותרה במקום מאז 1995 על 7.7% בזמן שהחציון במדינות ה-OECD עלה ב-16 השנים האחרונות כמעט עד ל-10%.
- 4.ג.א 13/08/2012 18:55הגב לתגובה זולא חשוב כמה מוציאים חשוב איך ועל מה מוציאים .למערכת הבריאות הישראלית השגים מדהימים בעלויות נמוכות .בחלקו זה מושג משכר נמוך לעובדי מערכת הבריאות בחלקו היעילות ואישפוזים שאינם נמשכים סתם ומקנינות טובה של תרופות .יש לשבח את העוסקים במלאכה
- 3.שיפרת את כלכלת מדינת ישראל ואת רווחת תושביה (ל"ת)תודה לביבי 13/08/2012 18:47הגב לתגובה זו
- בלוטת הערמונים 15/08/2012 12:36הגב לתגובה זולבריאות
- 2.הגענו ל-OECD במקרה. המקום שלנו לא שם (ל"ת)חוואה 13/08/2012 18:46הגב לתגובה זו
- 1.אין מילים לתאר את הביזיון הזה (ל"ת)פשוט בושה 13/08/2012 18:46הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
