שיעור ההוצאה של ישראל על בריאות לא השתנה ב-16 השנים האחרונות

מערכת הבריאות הישראלית אינה זוכה לשבחים מארגון ה-OECD. רק 6 מדינות ניצבו במקום נמוך יותר מישראל בשיערו ההוצאה על בריאות
ג'וש דוקרקר | (5)

אזרחים רבים לא יופתעו מהנתון הבא לפיו ההשקעה הציבורית בבריאות היא מהנמוכות ביותר בין מדינות ה-OECD. ההוצאה הלאומית על בריאות היוותה 7.7% מהתמ"ג בשנת 2011, בדיוק אותו שיעור של שנת 1995, 16 שנים מוקדם יותר.

ב-2011 ההוצאה על בריאות שכוללת גם את ההוצאה של המגזר הפרטי בענף הסתכמה ב-67.4 מיליארד שקל. המימון הפרטי בתחום הבריאות עמד על 38% מההוצאה הלאומית.

בהשוואה בינלאומית למדינות ה-OECD, ישראל מדורגת נמוך מאוד בין 27 האחרות. בארה"ב שיעור ההוצאה עומד על 17.6% מהתמ"ג ובהולנד 12%. רק 6 מדינות היו נמוכות ממנה וכוללות את טורקיה, מקסיקו ואסטוניה. ההוצאה של ישראל ביחס לתמ"ג נותרה במקום מאז 1995 על 7.7% בזמן שהחציון במדינות ה-OECD עלה ב-16 השנים האחרונות כמעט עד ל-10%.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ג.א 13/08/2012 18:55
    הגב לתגובה זו
    לא חשוב כמה מוציאים חשוב איך ועל מה מוציאים .למערכת הבריאות הישראלית השגים מדהימים בעלויות נמוכות .בחלקו זה מושג משכר נמוך לעובדי מערכת הבריאות בחלקו היעילות ואישפוזים שאינם נמשכים סתם ומקנינות טובה של תרופות .יש לשבח את העוסקים במלאכה
  • 3.
    שיפרת את כלכלת מדינת ישראל ואת רווחת תושביה (ל"ת)
    תודה לביבי 13/08/2012 18:47
    הגב לתגובה זו
  • בלוטת הערמונים 15/08/2012 12:36
    הגב לתגובה זו
    לבריאות
  • 2.
    הגענו ל-OECD במקרה. המקום שלנו לא שם (ל"ת)
    חוואה 13/08/2012 18:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אין מילים לתאר את הביזיון הזה (ל"ת)
    פשוט בושה 13/08/2012 18:46
    הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).