תיקונים בכללי החיסכון בקופות הגמל לנוכח תיקון 190 לפקודה
תיקון 190 לפקודת מס הכנסה קבע שני שינויים מהותיים בנוגע לכללי החיסכון שהיו נהוגים עד היום בקופות הגמל לתגמולים לנוכח מורכבותו של התיקון האמור הנוגע בהיבטי מיסוי קצבאות, משיכות כספים מקופות, בעלי שליטה וכדומה, במאמר זה אתמקד בשינויים הנוגעים לכללי המשיכה מקופות הגמל אשר בוצעו במסגרת התיקון.
תיקון 190 (להלן: "התיקון") לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), הכולל בתוכו גם את תיקון 8 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן: "החוק"), קבע שני שינויים מהותיים בנוגע לכללי החיסכון שהיו נהוגים עד היום בקופות הגמל לתגמולים (או בשמן החדש - קופות לא משלמות לקצבה), כללים שהוחלו לאחר תיקון 3 לחוק משנת 2008 אשר הפך את החיסכון בהן לקצבתי.
לנוכח מורכבותו של התיקון האמור הנוגע בהיבטי מיסוי קצבאות, משיכות כספים מקופות, בעלי שליטה וכדומה, במאמר זה אתמקד בשינויים הנוגעים לכללי המשיכה מקופות הגמל אשר בוצעו במסגרת התיקון.
להלן עיקרי השינויים:
אפשרות להשארת כספי פיצויים בקופת הגמל לאחר פרישה כחיסכון הוני - על פי הפרשנות של אגף שוק ההון להוראות הקיימות עד כה, לאחר סיום עבודתו של העמית היו אמורים להימשך (לאחר התחשבנות מס) כספי הפיצויים שהופקדו בקופת גמל אישית לפיצויים (או בפוליסות ביטוח הוניות), אך אילו היה העובד מעוניין להשאירם בקופת הפוליסה לאחר התחשבנות המס - היה הדבר נחשב להפקדה הונית חדשה בקופה לא משלמת לקצבה, על כל המשתמע מכך - קרי משיכה בצורת קצבה בלבד, לאחר גיל פרישה וכדומה. הבעיה הייתה חמורה יותר בפוליסות ביטוח הוניות אשר עם תום התקופה העבירו את כספי הפיצויים, לעתים באופן אוטומטי, לחשבון חדש בפוליסה המיועד לקצבה.
כדי להתמודד עם הבעיה שנוצרה לעניין אנשים שחסכו בקופות ומצאו לפתע את כספי הפיצויים אשר חשבו כי הם יכולים למשוך בכל עת, מופקדים למטרת קצבה - נקבעה בסוף שנת 2010 הוראת שעה במסגרת תיקון 5 לחוק, אשר קבעה בין היתר כי עד יום 31.12.2011 אפשר יהיה למשוך כספי פיצויים שהועברו לקופה לא משלמת לקצבה, מכל סיבה שהיא, בחיוב מס בשיעור 15% על הרווח, והדבר לא ייחשב ל"משיכה שלא כדין".
עתה משלים התיקון את האמור בהוראת השעה שפקעה וקובע כי בדומה למצב ששרר לפני שנת 2008, יוכל עובד שפרש מעבודתו להשאיר את כספי הפיצויים אשר נצברו בקופת גמל אישית לפיצויים לאחר התחשבנות המס - כחיסכון הוני בקופת הגמל מבלי שיופקדו בו כספים נוספים, ולמשוך את הכספים בכל עת - לא בצורת קצבה, באופן קבוע ולא כהוראת שעה.
יצוין כי האמור לעיל אינו רלוונטי בפועל לכספי פיצויים שנצברו בקופות גמל לאחר 1.1.2008, שכן בגין כספים אלו אפשר לבקש "רצף קצבה" - להשאירם כחיסכון בקופה תוך אפשרות לחרטה בכל עת, ומשיכת הסכום באופן חד פעמי תוך התחשבנות מס בעת החרטה.
מתן אפשרות למוטבים (יורשים) של חוסך בקופת גמל לתגמולים להשאיר את הכספים בקופה - גם במקרה זה ואף יותר מהאמור לעיל, הנציח המצב הקיים את אחד העיוותים הגדולים שהיו קיימים בענף החיסכון ארוך הטווח לאחר תיקון 3 לחוק.
החל מ-2008 נקבע למעשה כי יורשי עמית שנפטר אשר היו לו כספים בקופת גמל לתגמולים, יוכל לפעול באחת משתי הדרכים כלהלן:
● משיכת הכספים;
● השארת הכספים על שם היורש בקופה כהפקדה חדשה המיועדת לקצבה.
מצב חסר היגיון זה אילץ את יורשי החוסכים שנפטרו למשוך את הכסף (גם אם לא היו זקוקים לכסף או שהיו זקוקים רק לחלקו), אולם אם היו היורשים מעוניינים שהכסף ימשיך "לשבת" בקופה ולצבור רווחים, אזי היה עליהם לנתק קשר מהקופה שבה הופקדו כספי העמית אשר נפטר, כדי שלא יידרש מהם למשוך את הכסף או להעבירו כחיסכון לקצבה לחשבון חדש בקופה.
גם כאן תוקן העיוות ונקבע כי יורשי עמית שנפטר יוכלו להעביר את הכספים לחשבון חדש על שמם מבלי שיוכלו להפקיד בו כספים חדשים, אך עם אפשרות למשוך את הכספים או חלקם בכל עת.
הערות
גם הפקודה תוקנה כך שהמיסוי בעת משיכת כספים אשר הועברו לחשבון חדש על פי אחת מהאפשרויות המנויות לעיל, יהיה בשיעור 25% מהרווח הריאלי (רווחים עד גובה ההצמדה למדד יהיו פטורים ממס).
לנוכח האמור לעיל נקבע כי לצורך דיני המס יראו כספי מוטבים אשר לא העבירו את כספי העמית שנפטר לחשבון חדש על שמם ולא משכו אותם, כאילו הועברו לחשבון חדש לאחר שלושה חודשים מיום פטירת העמית או ממועד פרסום החוק, לפי המאוחר - גם אם לא ביצעו זאת בפועל (כלומר בעת המשיכה יחול המס על הרווח שנצבר מתום שלושה חודשים מפטירת העמית או ממועד פרסום החוק - לפי המאוחר). ככל הנראה, קביעה זו מטרתה למנוע מהיורשים להשאיר את הכספים בחשבון העמית הנפטר בכוונה, כדי לזכות בפטור מלא ממס בעת המשיכה לפי סעיף 9(18) לפקודה החל על רווחים בגין כספי קופת גמל שהופקדו עד 31.12.2007.
תחולת התיקון מ-1.1.2012 אולם הוא חל גם לעניין כספי עמית שנפטר לפני כן, כלומר תחולתו רטרואקטיבית גם ליורשים של חוסכים שכבר נפטרו אך הכספים טרם נמשכו.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
