תיקונים בכללי החיסכון בקופות הגמל לנוכח תיקון 190 לפקודה

תיקון 190 (להלן: "התיקון") לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), הכולל בתוכו גם את תיקון 8 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן: "החוק"), קבע שני שינויים מהותיים בנוגע לכללי החיסכון שהיו נהוגים עד היום בקופות הגמל לתגמולים (או בשמן החדש - קופות לא משלמות לקצבה), כללים שהוחלו לאחר תיקון 3 לחוק משנת 2008 אשר הפך את החיסכון בהן לקצבתי. לנוכח מורכבותו של התיקון האמור הנוגע בהיבטי מיסוי קצבאות, משיכות כספים מקופות, בעלי שליטה וכדומה, במאמר זה אתמקד בשינויים הנוגעים לכללי המשיכה מקופות הגמל אשר בוצעו במסגרת התיקון. להלן עיקרי השינויים: אפשרות להשארת כספי פיצויים בקופת הגמל לאחר פרישה כחיסכון הוני - על פי הפרשנות של אגף שוק ההון להוראות הקיימות עד כה, לאחר סיום עבודתו של העמית היו אמורים להימשך (לאחר התחשבנות מס) כספי הפיצויים שהופקדו בקופת גמל אישית לפיצויים (או בפוליסות ביטוח הוניות), אך אילו היה העובד מעוניין להשאירם בקופת הפוליסה לאחר התחשבנות המס - היה הדבר נחשב להפקדה הונית חדשה בקופה לא משלמת לקצבה, על כל המשתמע מכך - קרי משיכה בצורת קצבה בלבד, לאחר גיל פרישה וכדומה. הבעיה הייתה חמורה יותר בפוליסות ביטוח הוניות אשר עם תום התקופה העבירו את כספי הפיצויים, לעתים באופן אוטומטי, לחשבון חדש בפוליסה המיועד לקצבה. כדי להתמודד עם הבעיה שנוצרה לעניין אנשים שחסכו בקופות ומצאו לפתע את כספי הפיצויים אשר חשבו כי הם יכולים למשוך בכל עת, מופקדים למטרת קצבה - נקבעה בסוף שנת 2010 הוראת שעה במסגרת תיקון 5 לחוק, אשר קבעה בין היתר כי עד יום 31.12.2011 אפשר יהיה למשוך כספי פיצויים שהועברו לקופה לא משלמת לקצבה, מכל סיבה שהיא, בחיוב מס בשיעור 15% על הרווח, והדבר לא ייחשב ל"משיכה שלא כדין". עתה משלים התיקון את האמור בהוראת השעה שפקעה וקובע כי בדומה למצב ששרר לפני שנת 2008, יוכל עובד שפרש מעבודתו להשאיר את כספי הפיצויים אשר נצברו בקופת גמל אישית לפיצויים לאחר התחשבנות המס - כחיסכון הוני בקופת הגמל מבלי שיופקדו בו כספים נוספים, ולמשוך את הכספים בכל עת - לא בצורת קצבה, באופן קבוע ולא כהוראת שעה. יצוין כי האמור לעיל אינו רלוונטי בפועל לכספי פיצויים שנצברו בקופות גמל לאחר 1.1.2008, שכן בגין כספים אלו אפשר לבקש "רצף קצבה" - להשאירם כחיסכון בקופה תוך אפשרות לחרטה בכל עת, ומשיכת הסכום באופן חד פעמי תוך התחשבנות מס בעת החרטה. מתן אפשרות למוטבים (יורשים) של חוסך בקופת גמל לתגמולים להשאיר את הכספים בקופה - גם במקרה זה ואף יותר מהאמור לעיל, הנציח המצב הקיים את אחד העיוותים הגדולים שהיו קיימים בענף החיסכון ארוך הטווח לאחר תיקון 3 לחוק. החל מ-2008 נקבע למעשה כי יורשי עמית שנפטר אשר היו לו כספים בקופת גמל לתגמולים, יוכל לפעול באחת משתי הדרכים כלהלן: ● משיכת הכספים; ● השארת הכספים על שם היורש בקופה כהפקדה חדשה המיועדת לקצבה. מצב חסר היגיון זה אילץ את יורשי החוסכים שנפטרו למשוך את הכסף (גם אם לא היו זקוקים לכסף או שהיו זקוקים רק לחלקו), אולם אם היו היורשים מעוניינים שהכסף ימשיך "לשבת" בקופה ולצבור רווחים, אזי היה עליהם לנתק קשר מהקופה שבה הופקדו כספי העמית אשר נפטר, כדי שלא יידרש מהם למשוך את הכסף או להעבירו כחיסכון לקצבה לחשבון חדש בקופה. גם כאן תוקן העיוות ונקבע כי יורשי עמית שנפטר יוכלו להעביר את הכספים לחשבון חדש על שמם מבלי שיוכלו להפקיד בו כספים חדשים, אך עם אפשרות למשוך את הכספים או חלקם בכל עת. הערות גם הפקודה תוקנה כך שהמיסוי בעת משיכת כספים אשר הועברו לחשבון חדש על פי אחת מהאפשרויות המנויות לעיל, יהיה בשיעור 25% מהרווח הריאלי (רווחים עד גובה ההצמדה למדד יהיו פטורים ממס). לנוכח האמור לעיל נקבע כי לצורך דיני המס יראו כספי מוטבים אשר לא העבירו את כספי העמית שנפטר לחשבון חדש על שמם ולא משכו אותם, כאילו הועברו לחשבון חדש לאחר שלושה חודשים מיום פטירת העמית או ממועד פרסום החוק, לפי המאוחר - גם אם לא ביצעו זאת בפועל (כלומר בעת המשיכה יחול המס על הרווח שנצבר מתום שלושה חודשים מפטירת העמית או ממועד פרסום החוק - לפי המאוחר). ככל הנראה, קביעה זו מטרתה למנוע מהיורשים להשאיר את הכספים בחשבון העמית הנפטר בכוונה, כדי לזכות בפטור מלא ממס בעת המשיכה לפי סעיף 9(18) לפקודה החל על רווחים בגין כספי קופת גמל שהופקדו עד 31.12.2007. תחולת התיקון מ-1.1.2012 אולם הוא חל גם לעניין כספי עמית שנפטר לפני כן, כלומר תחולתו רטרואקטיבית גם ליורשים של חוסכים שכבר נפטרו אך הכספים טרם נמשכו.