פקיד השומה אינו רשאי לסתור החלטות של מנהלת מרכז ההשקעות
תקציר עמה 1030/05 ענבי ציון משקאות קלים (1981) נ' פקיד שומה חולון
תקציר עמה 1030/05
ענבי ציון משקאות קלים (1981) נ' פקיד שומה חולון
בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי פקיד השומה אינו רשאי להוציא שומה הנוגדת את החלטות מנהלת מרכז ההשקעות (להלן: "המנהלה"), לעניין תחולת הטבות המס והיקפן מכוח החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: "חוק העידוד").
בנסיבות הערעור המערערת שבבעלותה מפעל מאושר לא עמדה בתנאי היצוא, אך למרות זאת החליטה מנהלת מרכז ההשקעות שלא לבטל את כתב האישור. בית המשפט פסק כי משקבע הגוף המוסמך בדין, קרי המנהלה, כי המערערת זכאית להטבת המס - אין המשיב יכול לשלול קביעה זו. באשר לניכוי הוצאות השכר נדחה הערעור, ובית המשפט פסק כי משעה שהמערערת סיווגה בדוחותיה הכספיים הוצאות אלו כהוצאות מחקר ופיתוח, ומשלא נשאה בנטל להוכיח כי יש לסווג את ההוצאות באופן שונה, אין להתערב בשיקול דעתו של המשיב שעה שראה בהוצאות אלו הוצאות מחקר ופיתוח.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
המערערת עסקה בייצור ובשיווק פירות מעובדים. ביום 9.12.1993 הגישה המערערת למנהלה בקשה לאישור תוכנית השקעות על פי חוק. נוסף על כך הגישה המערערת למנהלה תוכנית שיווק שבה פירטה את היקף המכירות הצפוי בארץ ובחו"ל (להלן: "תוכנית השיווק"). ביום 6.4.1994 קיבלה המערערת כתב אישור לתוכנית במסלול מענקים המותנה בקיום תוכנית השיווק. מכתב הביצוע שהופק למערערת ביום 11.11.2003 עולה כי המערערת לא עמדה בתנאי תוכנית השיווק בשנים שנבדקו (2002-1996). עם זאת ולמרות אי העמידה בתוכנית השיווק, החליטה המנהלה שלא לבטל את כתב האישור. המנהלה אף הוסיפה כי למרות ההפרה האמורה זכאית המערערת להטבות הקבועות בחוק העידוד, ובכללן הטבת המס הקבועה בסעיף 47 לחוק העידוד.
לטענת המשיב, נוכח אי עמידת המערערת בתנאי כתב האישור אין היא זכאית להטבת מס מופחת בשיעור 25% בשנות המס 2002-1999, על חלק מהכנסותיה החייבות מכוח כתב האישור, ועל כך נסבה המחלוקת בין הצדדים.
נוסף על המחלוקת האמורה טוען המשיב כי הוצאות המערערת בגין עובדי מעבדה ורכישת חומרים מתכלים הן הוצאות מחקר ופיתוח, שאותן יש לנכות בפריסה על פני שלוש שנים ולא בניכוי שוטף. מנגד טוענת המערערת כי עובדי המעבדה עוסקים בבקרת איכות כימית של המוצרים והחומרים העוברים בקווי הייצור של המפעל, וכן כי הם מעורבים בהתאמת המוצרים לדרישות הלקוחות ואינם עוסקים בפיתוח מוצרים חדשים, ועל כן הוצאות השכר לעובדים אלה הן הוצאות שכר שוטפות.
דיון
סעיף 73 לחוק העידוד שולל מתן הטבה למפעל מאושר במקרה שלא קוימו הוראות החוק, התוכנית המאושרת או תנאי האישור. לצד זאת ואולי בד בבד, סעיפים 75, 75א ו-75ב לחוק העידוד מסמיכים את המנהלה להתלות או לבטל אישור שניתן למפעל מאושר, ו/או לבטל חלק מההטבות או המענקים שהוענקו למפעל מאושר.
נראה כי מכתב הביצוע נוסח באופן לקוי. עם זאת ברור לעין שבעת בחינת מעמדו של מפעל המערערת, היה גלוי וידוע למנהלה כי המערערת אינה עומדת בתנאי תוכנית השיווק בשנים 2002-1996, וכך אף צוין במפורש בסעיף 7 לכתב האישור. למרות זאת ובהתחשב בהשקעות ובנסיבות שהתגלו למנהלה בבדיקות שביצע מרכז ההשקעות, לא מצאה המנהלה לנכון לבטל את כתב האישור וקבעה כי המערערת ביצעה השקעה מאושרת בסך 7,052,087 ש"ח.
הנה כי כן, המנהלה לא התעלמה מהפרת תנאי כתב האישור. המנהלה בדקה את נסיבות העניין ואף את המצב הכלכלי באותה התקופה, ופעלה בהתאם לסמכותה כאשר החליטה שלא לבטל את כתב האישור אף על פי שמצאה כי המערערת הפרה את תנאי כתב האישור. המנהלה אף הוסיפה כי למרות ההפרה האמורה זכאית המערערת להטבות הקבועות בחוק העידוד, ובכללן הטבת המס הקבועה בסעיף 47 לחוק העידוד.
כאן המקום להדגיש כי סעיף 75(א) לחוק העידוד מקנה למנהלה שיקול דעת להתלות אישור או לבטלו עקב אי קיום תנאי כתב האישור, ובענייננו עשתה המנהלה שימוש בסמכותה זו. זאת ועוד, הסמכות שהוקנתה למנהלה לאשר תוכנית בתנאים כאמור בסעיף 18 לחוק העידוד כוללת גם סמכות לשנות את התנאים, ועל כן אפשר לראות במכתב הביצוע שינוי של תנאי כתב האישור ככל שמדובר בשנים 2002-1996, כך שבשנים אלו הופטרה המערערת מחובת היצוא אשר נקבעה בכתב האישור.
המסקנה המתבקשת היא כי משקבע הגוף המוסמך בדין, קרי המנהלה, שהמערערת זכאית להטבת המס - אין המשיב יכול לשלול קביעה זו. סמכות המשיב לבחון את עמידתה של המערערת בתנאי האישור היא בתוך מסגרת אותם תנאים. מששינתה המנהלה את תנאי כתב האישור, הרי אין עוד מקום לבחון את עמידת המערערת בתנאי האישור המקורי. לפיכך המערערת זכאית להטבת המס הקבועה בסעיף 47 לחוק העידוד בשנות המס 2002-1999.
הוצאות שכר עובדי המעבדה - בדוחותיה רשמה המערערת הוצאות אלו תחת "מחקר ופיתוח". העובדה כי המערערת ורואי החשבון שלה בחרו לסווג את הוצאת השכר תחת "מחקר ופיתוח" - די בה כדי לשלול את הצורך להתערב בשיקול דעתו של המשיב אשר ראה בהוצאות אלו הוצאות מחקר ופיתוח. בין השאר, הדוח הוא בבחינת הצהרת הנישום לאמיתות האמור בו. המערערת לא נשאה בנטל לשכנע כי לא ניתן היה, מבחינה חשבונאית, לתת ביטוי אחר להיות ההוצאה שכר עובדי מעבדה לצורך בקרת איכות. לפיכך, טענות המערערת בעניין זה נדחות.
תוצאה
הערעור התקבל בחלקו.
בבית המשפט המחוזי בתל אביב
לפני כב' השופט מגן אלטוביה
ניתן ב-1.5.2012
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
