ניתן להגיש תביעה הן בשל הפרת חוק עבודת נשים והן בשל הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה

העובדות --------------- שני ערעורים על פסק דין של בית הדין האזורי אשר קיבל בחלקה את תביעתה של הגב' יוליה זייגלר (להלן: "העובדת") וקבע, כי העובדת פוטרה מעבודתה בחברת ש.י. אינסטלציה ותשתית שמאי בע"מ (להלן: "המעסיקה") בהיותה בהריון ובניגוד לחוק עבודת נשים התשי"ד-1954.

המעסיקה ערערה על קביעת ביה"ד האזורי, לפיה העובדת פוטרה מעבודתה, ואילו העובדת ערערה על דחיית תביעתה לפיצוי כספי לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.

פסק הדין --------------- בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעורים וקבע, כי ניתן לתבוע הן בשל הפרת חוק עבודת נשים והן בשל הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ותהיינה נסיבות שהתובעת תהא זכאית לסעדים על פי שני החוקים יחדיו.

בית הדין קבע, כי היחסים בין העובדת לבין מנהל המעסיקה עלו על שרטון ולא הייתה כל אפשרות שהיא תמשיך לעבוד בחברה. כל שהיה על המעסיקה לעשות הוא לפנות אל הממונה לפי חוק עבודת נשים כדי לקבל היתר לפטר את העובדת וזאת לא נעשה. לכן, בדין חויבה המעסיקה ברכיבי התביעה על הפרת חוק עבודת נשים. בנוסף, כאשר מדובר בפיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים, הפיטורים בטלים, ולכן אין נפקות לחובת הקטנת הנזק.

מאחר שהמעסיקה חויבה בפיצוי בגין עגמת נפש, מעבר לכל החיובים האחרים, בסך של 10,000 ש"ח, ובהתחשב בתקופת עבודתה, גובה שכרה ונסיבות הפסקת העבודה, די בכך כדי לפצותה גם לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".