תקציר תפ 34667/09

מדינת ישראל נ'

מוסך יחזקאל חגי (1993) בע"מ ואח'

בית משפט השלום בראשון לציון פסק כי ככלל, דוח שהוגש עם הסתייגויות לעניין כל ההכנסה או מרביתה מצדיק התייחסות עונשית בצד המחמיר בשלב גזירת הדין בעבירות מס הכנסה. עם זאת, בנסיבות התיק נמצא כי ההסתייגות המופיעה בדוחות הכספיים נובעת בעצם מטעמים טכניים של ביקורת חשבונאית ולא מטעמים מהותיים של היעדר מידע, ועל כן יש לקבל את טענת הסנגור שלפיה הוסרו כל המחדלים בתיק המתייחסים לאי הגשת דוחות במועד. על הנאשמים נגזרו קנסות ועונשי מאסר על תנאי בלבד.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות של אי הגשת דוח במועד לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") ואחריות מנהלים לפי סעיף 224א לפקודה.

המאשימה עתרה להטלת מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס כספי והתחייבות עצמית. לשיטתה, על אף הגשת הדוחות - למעשה לא הוסרו המחדלים. את השקפתה מבססת המאשימה על העובדה כי הדוחות הכספיים שהגישו הנאשמים כוללים הסתייגות לעניין מרבית ההכנסות המוצהרות, ועל כן אין לראות בכך הסרת המחדלים במלואם. לעומתה טען הסנגור כי המחדלים הוסרו במלואם, וכי הגשת הדוחות נעשתה אמנם באיחור אבל כדין על פי סעיף 131 לפקודה.

משכך, השאלה הטעונה הכרעה היא אם אפשר לראות בדוחות כספיים שהוגשו עם הסתייגות דוחות שהוגשו כדין.

דיון

קיימת הבחנה ענישתית ברורה בין מקרים שבהם הגיש נישום דוחות כספיים אך לא במועד, לבין מקרים שבהם לא הגיש הנישום דוחות כספיים. המקרה מן הסוג הראשון נחשב קל יותר שכן בסופו של דבר מדובר במי שאיחר להגיש את הדוחות, אך משהגיש את הדוחות - אפשר לעמוד על הכנסתו החייבת. לכן במקרים אלה רמת הענישה מקלה באופן יחסי. המקרים מן הסוג השני הם מקרים קשים יותר. המשמעות של אי הגשת דוח היא כי לא ניתן לעמוד על הכנסת הנישום ולאומדה. התוצאה היא שאף לא קיים מס לתשלום, ובכך מוחטאת המטרה החברתית אשר בבסיס דיני המס.

המקרה שבפנינו הוא מקרה ביניים. מחד גיסא הדוחות הוגשו, ומאידך גיסא - רוב הדוחות כוללים הסתייגות משמעותית של רואה החשבון מההכנסה. כך למשל בדוחות לשנים 2007-2005 שבהם הוצהר על הכנסה משכירות בלבד, הסתייג רואה החשבון באופן מלא או חלקי מהכנסה זו, תוך שהוא מציין כי לא עלה בידו לאמת נתון זה או שנתון זה אומת באופן חלקי בלבד. דוחות לשנים 2008 ו-2009 הוגשו באופן מלא ללא כל הסתייגות.

רו"ח טלית העיד כי אימת את נתוני ההכנסות הללו כנגד נתוני המע"מ ששילמה הנאשמת בהתאם לפנקסי המע"מ שלה וכנגד חוזי השכירות. הוא מצא שיש מתאם מלא בין נתונים אלה. עם זאת, רו"ח טלית לא בדק את חשבוניות המס שכן אלה לא הומצאו לו עקב "בלגן".

ככלל, לשיטת בית המשפט דוח שהוגש עם הסתייגויות לעניין כל ההכנסה או מרביתה הוא בבחינת עלה תאנה בלבד. תכלית הגשת הדוחות אינה לשם הגשתם. לפיכך, דוח עם הסתייגות כאמור מצדיק התייחסות עונשית בצד המחמיר.

בענייננו העיד רו"ח טלית כי הסיבה להסתייגות נובעת מכך שלא ראה את חשבונית המס בגין דמי השכירות (הכנסתה היחידה של הנאשמת 1). דא עקה, הוא בדק את פנקסי המע"מ וחוזי השכירות ואימת את הנתונים כנגד דמי השכירות. בסיטואציה כזו מתפוגג החשש שמא הכנסותיה של הנאשמת גבוהות מהמציאות. אכן, כעניין של סדר חשבונאי נכון ראוי כי הנתונים ייבדקו גם מול חשבונית המס. ואולם, פנקסי המע"מ והחוזים משקפים נתון הנאמן למציאות, ואין להניח כי בדיקת החשבוניות עצמן הייתה מגלה מציאות אחרות. לפיכך מתפוגג החשש שמא הכנסותיה של הנאשמת גבוהים מהמדווח, וההסתייגות המופיעה בדוחות הכספיים נובעת בעצם מטעמים טכניים של ביקורת חשבונאית ולא מטעמים מהותיים של היעדר מידע.

על כן יש לקבל את טענת הסנגור שלפיה הוסרו כל המחדלים בתיק, וברי כי נסיבה זו עומדת לזכות הנאשמים. נוסף על כך, אפשר להצביע על שורה של נסיבות מקלות שאותן יש לזקוף לזכות הנאשם - הוא נעדר עבר פלילי, הודה בשלב מוקדם, נטל אחריות בגין המחדלים, הביע חרטה וחסך בזמן שיפוטי.

גזר דין

הנאשמת 1: קנס בסך 1,000 ש"ח.

הנאשם 4: מאסר על תנאי למשך ששה חודשים; קנס בסך 5,000 ש"ח או חודשיים מאסר תמורתו; התחייבות להימנע מביצוע עבירה כלשהי על הפקודה, בסך 10,000 ש"ח לתקופה של שנתיים מהיום.

בבית משפט השלום בראשון לציון

לפני כב' השופט רפי ארניה

ניתן ב-1.5.2012