דראגי מטלטל את השווקים: אותת שלא יגדיל רכישות אג"ח - הדאקס צלל עד 2.6%
הבנק המרכזי האירופי (ECB) אותת היום על כוונתו להגביר את הניסיונות להאיץ את הצמיחה ביבשת. נגיד הבנק המרכזי ביבשת מריו דראגי החליט להוריד את הריבית בגוש האירו לחודש הקרוב ברבע אחוז לרמה של 1%. החלטה זו תאמה את ציפיות הכלכלנים הסוקרים את כלכלת אירופה.
הורדת הריבית הנוכחית הגיעה לאחר שגם בחודש שעבר הודיע ה-ECB על הורדה של 0.25% בשיעור הריבית. במקביל להכרזה על הריבית הודיע הבנק המרכזי על המשך התוכנית לרכישת איגרות חוב אירופיות. מדובר באחד הצעדים שבהם נקט ה-ECB בניסיון להשיב את האמון לשוק האירופי.
חדשות טובות או רעות?
במסיבת העיתונאים שערך דראגי לאחר הורדת הריבית הוא הביע ביטחון רב באיתנותה של כלכלת אירופה והעריך שכבר בשנה הבאה תירשם התאוששות בכלכלת הגוש. לדבריו, הכלכלה תצמח בשנת 2012 בשיעור של 1.5%-1.7%. רמת האינפלציה תפחת אל מתחת לרמה של 2% בתוך מספר חודשים, אמר הנגיד והוסיף כי חוסר הוודאות והסיכונים ממשיכים להעיב על גוש האירו. בתגובה ראשונית לדבריו עברו השווקים לעליות שערים.
דראגי חשף שבכוונת הבנק המרכזי להציע שני כלים למערכת הבנקאית באירופה שבמסגרתם יעמיד הלוואות לתקופה של שלוש שנים החל מחודש ינואר. מהלך זה צפוי להגביר את הנזילות במערכת הבנקאית ועשוי להקטין את מחנק האשראי שיש ביבשת.
בשלב השאלות ותשובות שבמסיבת העיתונאים נשאל דראגי לגבי מדיניות רכישת האג"חים. השאלה התייחסה לתחושה שיש בשוק על-פיה הבנק המרכזי מתכננן להגדיל את היקף הרכישות של האג"חים. דראגי ציין שאין כל כוונה כזאת, אך לא שלל את האפשרות שהבנק המרכזי יתערב מעת לעת וירכוש אג"חים.
בהמשך לדבריו ורגע לפני סיום מסיבת העיתונאים רשם מדד הדאקס בגרמניה צניחה חופשית ועבר מעלייה של 0.8% לירידה של 1.5%.
הבנק המרכזי בבריטניה הותיר את הריבית ללא שינוי
הבנק המרכזי בבריטניה (BOE) בראשות מרווין קינג החליט היום (ה') להותיר את הריבית במדינה בשפל היסטורי של 0.5%, זאת בהתאם לתחזיות הכלכלנים הסוקרים את הכלכלה הבריטית. במקביל, הודיע הבנק על המשך תוכנית רכישות האג"ח.
החלטת חברי הוועדה המוניטרית של הבנק לא לשנות את הריבית ולהמשיך בתוכנית רכישות האג"ח על סך 275 מיליארד לירות סטרלינג (430 מיליארד דולר) הייתה צפויה בעוד כלכלנים העריכו שהבנק המרכזי יעדיף להמתין בצד ולראות מה יעשו קובעי המדיניות באירופה בכדי לעצור את משבר החובות המתחולל במדינות גוש האירו ומאיים על הצמיחה העולמית.
- 5.אלי 08/12/2011 19:52הגב לתגובה זוהרי גם הלוואה וגם רכישת אג" ח בסופו של דבר מזרימות כסף למדינות. אז למה הייתה ירידה - הרי הוא לא דיבר על תנאים, יכול להיות שהלוואות יהיו יותר טובות למדינות לעומת רכישת אג" ח. הייתה בעיחת נזילות - פתרו אותה, אז למה יאידות???
- 4.צחי 08/12/2011 18:16הגב לתגובה זוזה כבר מעייף. כל יום מגיע פלצן חדש. תוקע פלוץ. בדרך כלל זה אנטיפט ארופאי אנטישמי ומכוער. והבורסה קופצת למעלה ולמטה. בתכלס המצב באירופה ובאצות הברית ביחס למשבר ב - 2009 השתפר, וארופה לומדת שליונים ולספרדים יש סיאסטה תמידית, והאטלקים רק רוצים לוק סקסי. המזרח אירופים מפגרים אבל אופטימיים, והגרמנים יקנו את כל אירופה לפני שכולם יבינו מה קורה, ויהפכו שוב בפעם השלישית במאה שנים האחרונות למעצמה החזקה בעולם. ואז.....הם יפתחו את תורת הגזע מחדש. בינתיים מי שאוהב להמר דרך תיק ההשקעות שלו, שיהיה לו לבריאות. לפעמים אפשר להרויח אפילו בהימורים! מי שנורמלי מוכר ומשאיר את השוק לסוחרים קשקשנים. זה שהשוק ממשיך בקפיצות זה אומר שיהיו עוד ירידות ודם רב ישפך עד שנראה ראלי בחזרה. קונים מניה היום, ומהפחד מוכרים מחר. סוחרים עלאק. חכו ותראו. הבעיה באירופה היא חברתית ולא כלכלית. ויקחו עוד כמה שנים עד שהם יבינו שזו הבעיה שלהם. בינתיים קוראים לזה משבר כלכלי. מחר זה יהפוך למשבר פיננסי, ומחרותיים למשבר אקטוארי....שטויות במיץ עגבניות. גרמניה חוזרת...ובגדול.
- 3.תתחיל כבר להדפיס במקום לפטפט . (ל"ת)בא 08/12/2011 16:31הגב לתגובה זו
- 2.חובבן 08/12/2011 16:00הגב לתגובה זולא ממליץ ולא משפריץ
- רע לי או ראלי . (ל"ת)שתוק לטאה 08/12/2011 16:56הגב לתגובה זו
- 1.בני 08/12/2011 15:24הגב לתגובה זוסופם... הנה תחזית כזאת מהאוניברסיטה הפתוחה, בשבילכם בעברית (לעומק): ssrn.com/abstract=1877592 והנה עוד אחד שמעלה את זה במילים פשוטות ב- TED (סרטון מרתק): www.ted.com/talks/lang/he/kevin_slavin_how_algo rithms_shape_our_world.html והלוואי שמישהו ינסה להפריך, גם ה- SEC מנסה (האם זה יעזור ?): www.sec.gov/news/press/2011/2011-190.htm
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
