ראודור בנזימן: "אחרי תחקיר הנסיעות של נתניהו הוזהרתי שזה יהיה האחרון"
חילוקי דעות התעוררו בין הרשות השנייה לבין ערוץ 10 במהלך דיון של הועדה לביקורת המדינה היום (יום ד') אודות התנצלות הערוץ בפני שלדון אדלסון. בעוד שהבכירים לשעבר בחברת החדשות של הערוץ טענו שהתחקיר על אדלסון היה נכון ומדויק, קבעו אנשי הרשות כי אחרי השידור "התערערו הראיות ולכן הבהירו עורכי הדין כי לא יוכלו להגן על התחקיר".
במהלך הדברים סיפר ראודור בנזימן, לשעבר מנכ"ל חברת החדשות של הערוץ, שאחרי פרסום תחקירי הנסיעות של ראש הממשלה נתניהו הוא הוזהר כי מדובר בתחקיר האחרון שהחברה תעשה במדינה בנושאים ממין כאלה. הוא הוסיף כי הערוץ לא היה צריך להתנצל, אדרבה בנוסח שפורסם. "התחקיר הוא פרי עבודת שטח של חצי שנה, עבר ייעוץ משפטי ונבדק היטב", אמר, "לא התייחסתי לאיומים של אדלסון ברצינות, אבל הערוץ הבין שהוא יתבע בארץ ובחו"ל ושההליך המשפטי יעלה מיליוני דולרים... ניסיתי לעשות הכל - אך בלי תמיכה של בעלי המניות הבנתי שלא נוכל ללכת למשפט".
מנכ"ל הערוץ, יוסי ורשבסקי, ציין כי נכון להיום, כל ערוצי הטלוויזיה בארץ נוחלים הפסדים כלכליים בגלל מבנה השוק, בגלל הפיקוח ובגלל ההתחייבויות שנטלו על עצמם. בנוגע לתחקיר, הוא הדגיש כי זה היה רציני ומבוסס וכי שידורו נעשה אחרי מאמץ רב. "אתם לא יודעים כמה דברים לא-משודרים בגלל לחצים", אמר ליושבים במקום, "אבל אחרי התחקיר, התשתית הראייתית התערערה ולכן ההתנצלות".
מצד הועדה היה ח"כ רוני בר און, שטען בתוקף כי על הרשות להעניק הגנה וביטוח לעיתונאים על מנת שאלה לא יחששו לפרסם בעתיד תחקירים על בעלי ממון ושררה. "אם ערוץ הוא עני", המשיך, "זה ייפגע ביכולת שלו להעניק לציבור את האמת. תופעת השתלטות טייקונים מחו"ל על כלי תקשורת בישראל... חייבת להדליק נורה אדומה לכל מי שחופש העיתונות בישראל חשוב לו. התנצלות ערוץ 10 היא השפלה, שניכר בה שלא רצו רק לכופף את הראש לערוץ - אלא ממש לרוצץ את ראשו".
בר-און המשיך ואמר כי הוא עצמו מצדיע לאומץ של ראודור בנזימן, לשעבר מנכ"ל חברת החדשות, ולכותב התחקיר אבנר הופשטיין, שלדבריו נטלו סיכון ועומדים על האמת המקצועית שלהם בהופיעם בפני הוועדה. "איך ערוץ 10 התנצל אם אנשיו עדיין טוענים שהתחקיר נכון?", תהה.
יוזמת הדיון, ח"כ מרינה סולודקין, הוסיפה לבנה בחומת ההגנה של הערוץ כשסיפרה כי גדלה במדינה לא חופשית, כזו שאין בה חופש וקבעה כי נכון להיום, הפלורליזם בארץ נמצא בסכנה. "לצערי הרשות השנייה מתעלמת ומורחת את הפרשה", אמרה.
מנגד היה מנכ"ל הרשות השנייה, מנשה סמירה, שהתייחס לאנשי הערוץ ואמר כי "בשעת השידור הם היו בטוחים שזו (התחקיר - ד"פ) האמת לאמיתה, אך בשימוע לאחר-מכן התגלו מסמכים שגרמו להם לחשוב שלא יוכלו לעמוד במשפט. אנו בודקים את האפשרות להעניק ביטוח לעיתונאים מפני תביעות דיבה. נכון שהייתה התנצלות קיצונית אך זו הייתה הדרך לאור התערערות הראיות אחרי השידור".
- 1.אבי אברהמי 17/11/2011 13:34הגב לתגובה זו"כן ככה זה לאהוב את עצמך לא מול המראה( אלא מול האגו והכסף שיש לך בושה , גועל נפש שבגלל אגו מנופח ואדם שמנגב את את אחוריו עם שטר של 200 שקל ערוץ איכותי כמו ערוץ 10 צריך להיסגר)
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
