סגירה באירופה: הדאקס נפל 3% בהובלת הבנקים, מניית בנק דקסיה צללה 22%
יום אדום במיוחד נרשם היום בבורסות העולם, כאשר באירופה נסגר המסחר בירידות שערים מתונות יותר מאילו שנרשמו מוקדם יותר היום. סקטור הבנקאות המשיך להחיבט, זאת כל עוד החששות מקריסת יוון לא יתפזרו. "יש מקום לדאגה אמיתית ליכולת פירעון החובות של הבנקים באירופה" אמר היום לואיס קופר, אנליסט ב-BGC לאתר מרקט וואצ' (market watch)
הבורסות בניו יורק נפתחו במגמה שלילית. אולם בשעה האחרונה הירידות מתמתנות והנאסד"ק אף עבר לעליות. ה-S&P500 מתקן מעלה מירדה של 2% בפתיחת המסחר ויורד כעת רק 0.6%. בכך, משלים קריסה של 21% מאז מאי האחרון.
הירידות התחזקו במהלך היום לאחר שראש ממשלת לוקסמבורג המשמש כיו"ר ועדת שרי האוצר באירופה, ג'ן-קלוד ג'אנקר, הודיע על בשעות הבוקר היום (ג') כי המשך השיחות בדבר חילוצה של יוון נדחה לאמצע נובמבר, כאשר הם ממתינים לסקירה מלאה מה'טוריקה' לגבי יישום הרפורמות של יוון. הדאקס סיים בירידה של 3%, הפוטסי 2.6% והקאק 2.6%. בארה"ב נסחרים במגמה מעורבת: S&P500 יורד 0.6% ואילו הנאסד"ק עולה 0.6%. להלן גרף ה-S&P500 משנת 2010:
שרי האוצר של מדינות האירופי התכנסו אמש בכדי לדון בשינויים בתוכנית החילוץ שאושרה ליוון בחודש יולי. השרים נתנו אינדיקציה ברורה, כי הם מוכנים להבליג על כישלונה של יוון לעמוד ביעדים שהוצבו למדינה הכושלת כתנאים לקבלת כספי סיוע נוספים.
יוון אמורה לקבל סיוע בסך 8 מיליארד אירו זאת כחלק מתוכנית הסיוע שניתנה לה ב-2010, אך כיוון שלא הצליחה לעמוד באבני הדרך שסוכמו עם מדינות גוש האירו וקרן המטבע הבינלאומית הכספים עדיין לא הועברו אליה. במידה והתשלום לא יועבר לה בימים הקרובים, בכירים במדינה הזהירו, כי היא לא תוכל לעמוד בהתחייבותיה.
בנוסף לכך, השרים בוחנים לשנות את חבילת הסיוע השנייה ליוון בצורה כזאת שתוביל להשתתפות של 159 מיליארד אירו מצד המשקיעים ולא 50 מיליארד אירו, כפי שדובר ביולי.
אם זה לא הספיק, ענק הבנקאות גולדמן זאקס עדכן היום את תחזיותיו וצופה כי משבר החובות באירופה רק יחמיר וכלכלות גרמניה וצרפת יגלשו למיתון. גוש האירו צפוי ליפול למיתון ברבעון הרביעי של 2011 וברבעון הראשון של 2012, כאשר הכלכלה צפויה להתכווץ ב-0.1% בכל רבעון. "חוסר הוודאות בנוגע לתחזיות הוא מהותי ותלוי בעיקר על הפתרונות שימצאו לבעיות בגוש האירו", אמרו כלכלני גולדמן זאקס.
סקטור הבנקאות באירופה חטף מכה קשה כאשר הבנק הבלגי הודיע כי הוא יקבל את תמיכת שרי האוצר של בלגיה וצרפת במטרה לפצל את הבנק לשני גופים נפרדים על מנת למנוע את הגעתו לחדלות פרעון. מניית הבנק התרסקה 21% במהלך יום המסחר, כאשר גם דיוטשה סיום יום רע עם ירידה של 4%.
- 6.לא לומד לקח 04/10/2011 16:38הגב לתגובה זולא שמעתי בקול ההגיון נהרתי אחרי העדר. הייתה לי פעם דירה עכשיו נותר לי חדר...
- כמוני כמוך 05/10/2011 07:55הגב לתגובה זווהגעתי ל6 דירות ועכשו יש לי 3 זה העולם לא להשבר ולא לפחד לך אחרי תחושות הבטן
- 5.להיזהר להיזהר קסם לונג פי שלוש (ל"ת)גלעד 04/10/2011 16:18הגב לתגובה זו
- 4.עלאק " מיתון עדין" (ל"ת)משתמשים במכבסת מילים 04/10/2011 10:35הגב לתגובה זו
- 3.רציונאליסט 04/10/2011 10:28הגב לתגובה זואין איזה הודעה שלילית
- דן 04/10/2011 13:48הגב לתגובה זואנשים עשו בוחטות, ממשים, רוצים לשים חלק בכיס
- תלמד לנתח טכנית ותבין מה קורה שם... היה צפוי (ל"ת)עידן 04/10/2011 12:54הגב לתגובה זו
- 2.מעניין אם מעופניקים שוב נגד זרם יצליחו להחזיק (ל"ת)מדדים למעלה? 04/10/2011 10:27הגב לתגובה זו
- 1.וטוטו מיתון ואבטלה בארץ (ל"ת)זהירות אנשים המשבר . 04/10/2011 10:13הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
