דמי הסכמה למינהל מקרקעי ישראל חייבים במע"מ

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

תקציר תא 13177/08 לאה נוטע נ' מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל מחוז ירושלים
עו"ד לילך דניאל |

תקציר תא 13177/08

לאה נוטע נ' מדינת ישראל -

מינהל מקרקעי ישראל מחוז ירושלים

בית המשפט השלום בירושלים פסק כי על דמי הסכמה ששולמו למינהל מקרקעי ישראל חלה חובת תשלום מע"מ.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

התובעת היא "בת רשות" במשק במושב בית זית. ביום 16.04.2007 פנה בא כוח התובעת לנתבעת בהודעה כי התובעת מכרה והעבירה זכויותיה בנכס. ביום 23.09.2007 הודיעה הנתבעת לתובעת כי הסכמתה להעברת הזכויות בנכס תינתן כפוף לתשלום דמי הסכמה בסך 1,641,509 ש"ח, הכוללים מע"מ בסך 220,289 ש"ח.

השאלה העומדת להכרעה היא אם רשאי מינהל מקרקעי ישראל (הנתבעת) לגבות גם מע"מ בעבור הסכמתו, שניתנה תמורת תשלום דמי הסכמה.

טענת התובעת היא שבמקרה דנן לא מתקיימת כל עסקה ועל כן אין לחייבה במע"מ בגין דמי ההסכמה, בעוד הנתבעת טוענת כי הסכמת המינהל שניתנה תמורת תשלום דמי הסכמה היא עסקה על פי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק"), ועל כן חל תשלום מע"מ.

דיון

עסקת המכר בין התובעת לבין הרוכשים הייתה כפופה להסכמת הנתבעת כמנהלת המקרקעין בשם הבעלים, מטעמם ולמענם. כאמור, התנתה הנתבעת את הסכמתה בתשלום "דמי הסכמה" על ידי התובעת.

בנסיבות העניין בוצעה עסקה בין התובעת לבין הנתבעת כמנהלת המקרקעין בשם הבעלים, עסקה שבה התבקשה הנתבעת לתת הסכמתה לעסקה בין התובעת לבין הרוכשים. הנתבעת אכן נתנה "הסכמה" לאחר ששולמו לה "דמי ההסכמה" על ידי התובעת. על העסקה בין התובעת לבין הנתבעת חלה חובת תשלום מע"מ, בהיותה "עסקה" כהגדרתה בחוק.

הנתבעת דרשה וגבתה הן את "דמי ההסכמה" והן את המע"מ בגין דמי ההסכמה כמוסכם וכדין, ואין לחייבה בהשבה - לא של דמי ההסכמה (שלא נתבעה השבתם) ולא של המע"מ.

תוצאה

התביעה נדחתה.

בבית משפט השלום בירושלים

לפני כב' השופט י' מילנוב

ניתן ב-22.8.2011

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.