הלוואות חברת בת לחברת אם - תיקון 185 לפקודה
המחוקק כיוון להוציא מתחולתו של סעיף 3(ט) לפקודה הלוואות שהעמידה חברת בת לחברת אם, ולהותיר הלוואות אלו במסגרתו של סעיף 3(י) לפקודה.
ב-3 באוגוסט 2011 התקבל בכנסת חוק לתיקון הוראות סעיפים 3(ט), 3(י) ו-85א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") העוסק בהלוואות בין צדדים קשורים (להלן: "התיקון"). עד לתיקון הייתה אי בהירות בנוגע לתחולתם של סעיפים אלו על הלוואות בין חברות אם וחברות בת.
המצב החוקי לפני התיקון:
על הלוואות שהעמידה חברה לחברת האם חל סעיף 3(ט) לפקודה, ועקב הסייג הקבוע בסעיף 3(י) לפקודה, לא יחול סעיף 3(י) לפקודה על הלוואות שחל עליהן סעיף 3(ט) לפקודה.
המצב החוקי לאחר התיקון:
במסגרת התיקון נקבע כי סעיף 3(ט)(1)(ג) לפקודה לא יחול על:
"...הלוואה שקיבל בעל השליטה שהוא חבר בני אדם, שאינו חברה משפחתית כמשמעותה בסעיף 64א או חברה שקופה כהגדרתה בסעיף 64א1".
כך למעשה כיוון המחוקק להוציא מתחולתו של סעיף 3(ט) לפקודה הלוואות שהעמידה חברת בת לחברת אם, ולהותיר הלוואות אלו במסגרתו של סעיף 3(י) לפקודה.
השלכות:
● שיעור ריבית נמוך בצורה משמעותית - 3% במקום מדד + 4%. בעניין זה נציין כי ייתכן ששיעור הריבית בסעיף 3(ט) לפקודה יותאם בחקיקה למצב הריבית במשק, תוך התייחסות לשאלת המע"מ בנושא זה.
● אם תנאי ההלוואה נמוכים מהמינימום הנדרש, הרי זקיפת ההכנסה הרעיונית היא אצל נותן ההלוואה ולא אצל מקבל ההלוואה.
לעובדה זו שתי השלכות עיקריות:
1. נשללה "יכולת הבחירה" של החברה שתדווח על ההכנסה בהתאם לקיומם של הפסדים באחת החברות. על פי הדין הקודם אפשר היה "לבחור" אם לזקוף את ההכנסה הרעיונית בחברת האם הלווה או לקבוע כי מדובר בהלוואה נושאת ריבית, ולדווח על ההכנסה בידי חברת הבת המלווה. על פי התיקון בין שמדובר בהלוואה נושאת ריבית ובין שלא תיזקף ההכנסה לחברה הבת המלווה.
2. כבר לא ניתן לטעון כי מדובר למעשה בהכנסה מדיווידנד בידי חברת האם, אשר אינו חייב במס על פי הוראות סעיף 126(ב) לפקודה.
הלוואה של חברה לשותפות שהיא בעלת השליטה בחברה:
כידוע, במקרה שבו בעל שליטה יחיד מקבל הלוואה מחברה בשליטתו יחולו על ההלוואה הוראות סעיף 3(ט) לפקודה, אולם מהו הדין במקרה שבו שותפות (שבה השותפים - כולם או חלקם - יחידים) שהיא בעלת השליטה בחברה תקבל הלוואה מהחברה?
עינינו הרואות כי על פי התיקון לא יחולו הוראות סעיף 3(ט) לפקודה על "חבר בני אדם", וכפי שנקבע בפסיקה (יורשי המנוח גורקביץ, עץ לבוד וכדומה) שותפות היא בגדר חבר בני אדם. לפיכך לדעתנו אפשר לתמוך משפטית בדעה כי על הלוואה שהעמידה חברה בשליטתה של שותפות לשותפות, לא חלות הוראות סעיף 3(ט) לפקודה.
משכך נראה כי יחולו על החברה (נותנת ההלוואה) הוראות סעיף 3(י) לפקודה, הקובעות כי יש לזקוף לחברה ריבית בשיעור 3%.
השלכות:
על פי פרשנות זו, יחויבו הלוואות שקיבלה שותפות מחברה בשליטתה בריבית מינימלית בשיעור 3% בלבד ולא במדד + 4% גם במקרה שבו השותפים יחידים!
יצוין כי לעניין הוצאות עודפות בלבד ממועטת שותפות יחידים מגדר "חבר בני אדם", כך שליתר הוראות הפקודה שותפות יחידים היא בגדר חבר בני אדם.
יתרה מזו לא נדרש להגדיל את יתרת החו"ז של השותפות, שכן אם ההלוואה אינה נושאת את הריבית המינימלית אזי תיזקף ההכנסה הרעיונית בחברה במסגרת דוח ההתאמה.
למותר לציין כי השותפות תוכל לבצע השקעותיה (לדוגמה באפיקים פיננסיים), והיחידים יחויבו במס על התשואות השונות כיחידים לכל דבר ועניין.
נציין כי לדעתנו לא "נפל המחוקק בלשונו", שכן המחוקק נתן דעתו על הלוואות שנתנה חברה בשליטתם של גופים שקופים לצורכי מס, כגון חברה משפחתית וחברה שקופה, אך כנראה בחר לא להתייחס להלוואות שנתנה חברה בשליטתה של שותפות.
נשוב ונדגיש את הצורך בהסכם הלוואה מסודר שיכלול תנאי ההלוואה, בטחונות וכדומה, כפי שנקבע בפסיקה.
יש לתת את הדעת על מקרה שבו השותפות מלווה כספים ליחידים ולבחון תחולתו של סעיף 3(י) לפקודה במקרה דנן, וכן לבחון אם אכן מדובר בהלוואה ולא בסכומים שיסווגו כדיווידנד בידי השותפות.
הכותבים - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
