מכירת מניות של בעלי שליטה מקוריים בחברה לאחר קבלת משקיע חדש
חברה קיבלה משקיע והקצתה לו מניות חדשות. ההקצאה וההשקעה נרשמו לזכות הון מניות ופרמיה למניות. לאחר תקופה מסוימת החליטו בעלי המניות המקוריים למכור את המניות שבבעלותם. השאלה: האם בשל שינוי מבנה ההון תהיינה השלכות על שיעור המס שישלמו, ומה הן?
שאלה:
-----------------
חברה קיבלה משקיע והקצתה לו מניות חדשות. ההקצאה וההשקעה נרשמו לזכות הון מניות ופרמיה למניות. לאחר תקופה מסוימת החליטו בעלי המניות המקוריים למכור את המניות שבבעלותם.
השאלה: האם בשל שינוי מבנה ההון תהיינה השלכות על שיעור המס שישלמו, ומה הן?
תשובה:
-----------------
הגדרת "מחיר מקורי" בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") קובעת כי העלות שתיוחס למניות בעת המכירה היא "הסכום שהוציא הנישום לרכישתו של אותו נכס".
כלומר, לכל בעל מניות ייערך חישוב רווח ההון על סמך הסכום ששילם וכך לבעל מניות מייסד, ששילם רק את ערכן הנקוב של המניות, יהיה מחיר מקורי שהוא הערך הנקוב של המניות, ואילו למשקיע ששילם בהקצאה פרמיה על המניות, יהיה מחיר מקורי גבוה יותר (שהוא הערך הנקוב והפרמיה ששילם).
לדוגמה:
החברה הוקמה עם הון מניות של 100 מניות, כשערכה הנקוב של כל מניה הוא 1 ש"ח.
החברה הקצתה 100 מניות למשקיע בתמורה ל-100,000 ש ח - הון המניות הוא 100 ש"ח, מאחר שערכה הנקוב של כל מניה הוא 1 ש"ח והפרמיה היא 99,900 ש"ח.
המחיר המקורי של בעל המניות המייסד הוא 100 ש"ח (100 מניות * 1 ש"ח ערך נקוב).
המחיר המקורי של המשקיע הוא 100,000 ש"ח.
לעניין שיעורי המס - שיעורי המס נגזרים משיעור האחזקה במניות וממועד רכישתן ולא מהאופן שבו נרכשו המניות (ביסוד או בהשקעה).
כך, בעל מניות שנחשב "בעל מניות מהותי" (מי שמחזיק ב-10% לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחברה) ישלם על רווח ההון מס בשיעור 25%, לעומת בעל מניות שאינו נחשב "בעל מניות מהותי", שישלם מס על רווח ההון בשיעור של 20% בלבד.
לעניין מועד רכישת/ הקצאת המניות, אם מועד הקצאת המניות הוא לפני 1.1.2003חישוב המס יהיה ליניארי ושיעורי המס האמורים לעיל יחולו רק על חלק רווח ההון שלאחר 1.1.2003.
על חלק רווח ההון שלפני 1.1.2003 ישולם מס שולי.
המשיבה - שותפה במשרד שטיינמץ, עמינח ושות', רואי חשבון, משרד המתמחה בתחומי המיסוי השונים (מס הכנסה, מיסוי בין-לאומי, מע"מ, קבלנים, מיסוי שוק ההון, הייטק), ומדורג בין עשרת המשרדים הגדולים בישראל www.cpa.co.il
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
