רגע לפני תשע"ב, האם יש כעת סיבות לאופטימיות במניות?

בבוא שנה חדשה עלינו לטובה, אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, מאחל לסיום תהליך חיובי במדינות ערב, שיפור הכלכלה הגלובלית ושינוי מגמות הירידה בשוקי העולם
אורי גלאי | (4)

שנת תשע"א המסתיימת השבוע הייתה אחת השנים הסוערות והמשמעותיות שידעה הכלכלה הישראלית והעולמית בשנים האחרונות ובכלל. אירועים כלכליים ומדיניים ייחודיים חברו להם, והובילו את השווקים לירידות שערים ניכרות ולשינויים מרחיקי לכת בחברה, בכלכלה ובמשטר במדינות רבות.

בין יתר האירועים ניתן למנות את ה'אביב הערבי' שהביא לשינויי משטר ובעתיד אולי אף לדמוקרטיזציה של מדינות ערביות שונות, משבר החוב ופשיטת רגל צפויה של יוון, משבר חובות והורדת דירוג של ארה"ב, מחאה חברתית בהיקף חסר תקדים בישראל ואסון טבע חמור ביפן, בעקבותיו גם משבר גרעיני.

ערב ראש השנה תשע"ב, אנו נמצאים במהלכו של משבר עולמי חמור, במרכזו משבר חובות של מדינות, בעיקר בקרב מדינות אירופה. למרות המצב הקשה אין מועד מתאים מראש השנה, בכדי להסתכל דווקא על ההזדמנויות הקרויות בפנינו בשנה הבאה, ולצאת לחופשת החג בתחושת אופטימיות קלה וזהירה.

המחאה החברתית, אותה מובילים דפני ליף ואיציק שמולי שהחלה בחודשים האחרונים, הובילה להקמת ועדות ממשלתיות ולשינוי סדרי עדיפויות בחברה הישראלית. המלצות ועדת הריכוזיות שפורסמו שבוע שעבר וועדת טרכטנברג שתפורסם היום יחלו לקרום עור וגידים במהלך שנת תשע"ב. מדובר בתחילת תהליך שינוי מבורך בחברה הישראלית, ואת ההשפעותיה של המחאה נראה כבר בשנה הבאה ובעיקר בעוד מספר שנים. גם המחאה החברתית והמעורבות החברתית לכשעצמן, מהוות מקור לאופטימיות אחרי שנים של אדישות ציבורית מדאיגה.

משבר החובות האירופי צפוי לקבל בשנת תשע"ב כיוון ברור. מעטה הערפל סביב עתידם של איחוד עצמו והמדינות המרכיבות אותו, יתפזר כבר בחודשיה הראשונים של השנה. טיפול נחוש במשבר ומנהיגות חזקה, עשויים להפוך דווקא לנקודת מפנה חיובית במשבר. שיתוף פעולה בינלאומי לגיבוש תוכנית לפשיטת רגל מבוקרת של יוון, תוך סיוע לבנקים האירופים ומניעת התפשטות המשבר בסקטור העסקי ובמדינות נוספות, תוביל להשבת אמון המשקיעים בשווקים ולחזרה למסלול העליות ותיקון תקציבים ותוכניות בקרב מדינות בעלות פרופיל גרעון תקציב והיקף אבטלה בעייתיים.

ארה"ב נכנסת לשנת בחירות. עד כה התקשה הנשיא אובמה להוביל שינויים ותוכניות רחבות היקף, בשל התנגדות עיקשת של הרפובליקים. לאובמה ברור שהנשיא הבא ייבחר על רקע נתוני הכלכלה האמריקנית. לכן צפוי לפעול במרץ להוביל לשינויים מורגשים כבר במהלך שנת תשע"ב.

תוכניות להמרצת הכלכלה כבר הוכרזו בחודש האחרון והן תצאנה לפועל במהלך השנה הקרובה. את תוצאות התכניות סביר שנראה בעוד שנתיים - שלוש, אולם לא מן הנמנע שאת ניצני ההשפעות נוכל לראות כבר במהלך השנה הקרובה. אובמה בהחלט מראה נחישות ביישום תוכניות לצמצום האבטלה ולהנעת הכלכלה לצמיחה. שיפור בנתוני מאקרו ובעיקר שיפור בענף הנדל"ן האמריקני, יובילו את השווקים לעליות שערים.

חלק מירידות השערים של החודשים האחרונים בישראל מיוחסים לחשש ממשבר ביטחוני מול הפלסטינים על רקע הכרזת העצמאות באו"ם. ניתן לומר היום בזהירות הנדרשת, כי הכרזת העצמאות באו"ם עברה בשלום ולא נרשמה הידרדרות במצב הביטחוני. את האופטימיות ניתן לשאוב גם מהעובדה שהצדדים צפויים להסכים לשוב בקרוב לשולחן המו"מ. להתנהלות מו"מ השפעה להקטנת פרמיית הסיכון שניתנת לישראל ע"י המשקיעים הזרים ולכניסת כספים לבורסה המקומית.

הכלכלה הישראלית צומחת בקצב נאה ונתוני המאקרו המקומיים טובים, למרות המשבר העולמי. סביר בהחלט להניח שהתארכות המשבר בעולם תוביל להשפעה גם על השוק המקומי, אולם עדיין אנו צפויים לראות נתונים כלכליים טובים וחזקים. האבטלה הנמוכה, קצב הצמיחה גבוה ועלייה בדירוג האשראי הישראלי מהווים חלק מרכזי בחוזקות השוק הישראלי כלפי פנים וכלפי חוץ בזירה הבינלאומית.

לסיכום, שנת תשע"ב נפתחת בנקודת משבר חריפה ובאווירה פסימית בשווקים. יחד עם זאת ישנן נקודות אור וסיבות רבות לאופטימיות לקראת השנה החדשה. שילוב של התרחישים החיוביים שלעיל צפויים להוביל לסיום המשבר הכלכלי, לשיפור בכלכלה העולמית והמקומית, לשינוי המגמה מירידות שערים ותנודתיות גבוהה לירידה הדרגתית בתנודות ולעליות שערים ובאופן כללי לשנה טובה ומתוקה.

שנה טובה,

אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לא מ עניין בשיט (ל"ת)
    ילד כאפות 26/09/2011 13:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אחד שמבין 26/09/2011 09:48
    הגב לתגובה זו
    ציבור מטומטם. בית השקעות שנותן לילדים למנכ" ל חברות שמנהלות כספי ציבור.
  • אבל קודם שילמד עברית. מלא טעויות. (ל"ת)
    אא 27/09/2011 09:17
    הגב לתגובה זו
  • כנראה שאתה לא מבין 26/09/2011 11:59
    הגב לתגובה זו
    או תשב בצד
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.