מסכמים שנה: יותר צופים בפריים-טיים
שעות לאחר שנודעו
מסיכום נתוני הצפייה בשנת תשע"א, עולה כי בין השעות 21:00 ל-23:00, שעות הפריים-טיים בטלוויזיה בישראל, הרייטינג של 'קשת' עלה ב-12% מ-22% ל-24.6% בשנת תש"ע, של 'רשת' עלה ב-8% מ-16.2% ל-17.5%, ואילו של ערוץ 10 זינק ב-22% מ-7.2% ל-8.8%. רק לשם השוואה, בשנת תשס"ג, לפני 9 שנים, הרייטינג של 'קשת' עמד על 17.3%, ב'רשת' עמד על 15% ואילו בערוץ 10 עמד על 3.6% בלבד.
הישראלי צופה יותר ויותר בטלוויזיה. על פי הנתונים עולה כי בשנה החולפת צפה הישראלי ב-307 דקות מדי יום, קצת מעל 5 שעות, עלייה מ-303 דקות בשנה שעברה, ו-253 דקות לפני עשור.
מצד הזכייניות, עולה כי הן שמות יותר ויותר תשומת לב לתוכן ישראל. בסך הכל הושקו כ-40 תכניות בתשע"א מול כ-30 בתש"ע. מבחינת דרמות, 'קשת' השיקה 8 תכניות מקוריות, ערוץ 10 עם חמש, ו'רשת' - עם שלוש.
יתכן כי לנתון זה יש גם השפעה על כך שיותר צופים מעדיפים לצפות בערוצי הברודקאסט (ערוץ 1, קשת, רשת וערוץ 10), מאשר בכבלים, בלוויין או באופציה אחרת - למשל השידור הדיגיטלי DTT.נ 52.4% העדיפו את הברודקאסט מול 47.6% לפלטפורמות האחרות, גידול מ-49.5% לברודקאסטרים בתש"ע.
8 מ-10 התכניות הנצפות ביותר בשנה האחרונה, היו של הזכיינית 'קשת'. בראש נמצאת 'האח הגדול' עם 35.9%; במקום השני - כמה פרקים של העונה הראשונה וכל העונה השנייה של 'מאסטר-שף' (כולל 2 משדרי הגמר) עם 31.7%; העונה השלישית של 'רמזור' עם 30.9% שלישית; רביעית - העונה השנייה של 'כוכב נולד' עם 29.5%; ובמקום החמישי - העונה השמינית של 'ארץ נהדרת' עם 29.1%.
עוד תכניות בעשירייה המובילה בתש"ע: ל'קשת' - הסדרה 'סברי מרנן' עם רייטינג ממוצע של 27.3%; 'מונית הכסף' עם 23.7%; והסדרה 'פלפלים צהובים' עם 22.4%. ל'רשת' 2 תכניות בעשירייה השנתית: 'רוקדים עם כוכבים' שהניבה 24.3%; והעונה הרביעית והחמישית של השעשועון של אברי גלעד 'אחד נגד 100' עם 22.5%.
רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה"
של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר - אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
