אסייג מולטי טאלנט: הבדרן יטפל בתקציב הפרסום של פרשקובסקי - ויככב על המסך
הסטנדאפיסט ואיש הבידור שלום אסייג מרחיב את תחומי פעילותו ויטפל בתקציב הפרסום של חברת הנדל"ן הבורסאית 'פרשקובסקי' תחת חברת ההפקות שבבעלותו 'גאגא הפקות'.
במכרז שקיימה חברת הנדל"ן על תקציב הפרסום שלה זכתה גאגא הפקות למרות שהתמודדה מול משרדי פרסום מובילים בענף. לפרשקובסקי ואסייג היכרות מוקדמת שלבטח עזרה לו לזכות בתקציב.
אסייג למעשה יעבוד תחת מספר כובעים בטיפול בתקציב, לפני ומאחורי הקלעים. הסטנדאפיסט מוביל את הקמפיין של חברת הנדל"ן הוותיקה כפרזנטור המותג ובמקביל משמש כפרסומאי של החברה שאמון גם על התסריט לסרט הפרסומת ויחד עם חברת ההפקות מטפל גם ברכש המדיה של החברה, מיתוגה מחדש ועוד.
אסייג אמר היום (ג') לאייס: "גאגא מתפעלת זרוע פרסום שתטפל בתקציב הפרסום של פרשקובסקי. למרות שהעיסוק המרכזי שלנו הוא בהפקות לטלוויזיה כדוגמת זו שאנחנו עובדים עליה לקומדי סנטרל יחד עם אייל B, אנחנו מאמינים שביכולתנו לקדם גם את מחלקת הפרסום החדשה ולגשת גם למכרזים על תקציבים נוספים, כי זה יושב בסופו של דבר על רעיון וקריאייטיב".
במהלך 2010 עמד תקציב הפרסום של חברת הנדל"ן על כ-720 אלף דולר במחירי מחירון המהווים כ-1.1 מיליון שקל במחירים בפועל, על פי יפעת בקרת פרסום. אסייג נוקט במשנה זהירות בכל הנוגע להיקף החוזה הכספי מול פרשקובסקי ואומר: "אני מעדיף שלא להיכנס לפרטים האלו. החוזה ביננו מופרד לתשלום על היותי פרזנטור ולתקציב המטופל במחלקת הפרסום של גאגא הפקות".
הקמפיין של פרשקובסקי שהתמקדה בשנים האחרונות בעיקר בפרסום באינטרנט יעלה לראשונה גם לטלוויזיה. זאת לטובת תחילת השיווק בפרויקטים בשכונת מצליח ובשכונת ברנע באשקלון. שלא כמו במקרים אחרים בענף הפרסום אסייג לא נעזר בחבריו לתוכנית 'צחוק מעבודה' בכתיבת התסריט ואומר לאייס: "אני מצליח להסתדר לבד ויש לי גם את העזרה של דניאל נחמיאס שמגיע מענף הפרסום ויחד אנחנו משלימים אחד את השני".
- 1.עצבן 13/07/2011 05:26הגב לתגובה זוהאיש הזה לא מצחיק כסטנדאפיסט וכנראה שגם כ"פרסומאי אלק"
- רונית 13/07/2011 13:10הגב לתגובה זויישר כח, פרסומת מקסימה. בהצלחה שלום. אוהבת את העשייה שלך
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
