על אפליית בעל השליטה בחיסכון הפנסיוני
אם בעבר דנו במגזר העצמאים וביכולות המוגבלות של העצמאי להפקיד לתנאים סוציאליים וליהנות מהטבות מס, ננסה היום לגעת בעוד מגזר המופלה לרעה לעומת מגזר השכירים הרגילים - החבר בעל השליטה בחברת מעטים.
"חברים בעלי שליטה בחברת מעטים" הם בין היתר כל אותם שכירים אשר העדיפו לנהל את עסקיהם באמצעות חברה, בעלי חברות פרטיות קטנות, בינוניות ועסקים משפחתיים וכל חברה אחרת אשר אינה נמצאת בשליטה של יותר מחמישה בני אדם.
ההגדרה מיהו חבר בעל שליטה בחברת מעטים מופיעה בפקודת מס ההכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 בסעיף 32(9). בהמשך הסעיף מופיעה המגבלה על הפקדה של החברה לאותו מנהל לקופת גמל, ביטוח מנהלים או קרן פנסיה.
בקצרה נציין כי אם אותו מנהל בעל שליטה מקבל לדוגמה משכורת של 15,000 ש"ח ברוטו לחודש, אזי בניגוד לשכיר רגיל אשר עבורו היה המעביד מפקיד 13.33% ממשכורתו לקרן פנסיה ועוד 7.5% לקרן השתלמות וסה"כ 3,124 ש"ח לחודש, במקרה של בעל שליטה מוגבלת החברה בהפקדה, וההוצאה המוכרת עבורה היא 6.5% לקרן הפנסיה ועוד 4.5% לקרן השתלמות, סה"כ 1,645 שקלים בחודש כלומר ב-9% פחות מאשר לשכיר רגיל.
סוגיה נוספת אשר דורשת התייחסות היא יכולת ההשתכרות האמיתית של בעל השליטה לעומת האפשרות לתת כיסוי ליכולת זו באמצעות ביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה. כך לדוגמה, ייתכן שבעל שליטה יחליט מטעמיו הוא למשוך משכורת נמוכה ואת היתרה להשאיר כרווח בלתי מחולק בחברה, או למשוך אותה כדיווידנד. מובן כי יכולת ההשתכרות גבוהה מהמשכורת הנמשכת בפועל בעוד שביטוח אובדן כושר העבודה ה"רגיל" מבטח אך ורק את שכר העבודה של העובד.
עם זאת, חשוב לדעת כי בשנים האחרונות חלו שינויים לגבי בעלי השליטה במבנה ההפקדות ובהתייחסות של חברות הביטוח לסוגיית אובדן כושר העבודה. בצורה זו ניתן כיום, בתכנון מס נכון, להפקיד סכומים גבוהים יותר מאשר ניתן בעבר בשילוב של הפקדת עובד ומעביד. במקרים מסוימים ניתן לתת פתרון לסוגיית השכר בפועל לעומת יכולת ההשתכרות וסוגיית קרן ההשתלמות.
קיימות דעות הגורסות כי גם לבעל שליטה כדאי להפקיד את האחוזים המוכרים במקרה של שכיר רגיל גם אם לא כל ההפקדה מותרת, ולו בשל העובדה כי ההפקדה לקרן ההשתלמות נהנית מפטור מס רווח הון (עד לתקרה).
מכל האמור לעיל מובן כי עד אשר תשונה פקודת מס הכנסה, התכנון לבעלי שליטה הוא מהתכנונים המורכבים בכל מערך התנאים הסוציאליים. נוסף על כך נושקת סוגיית בעלי השליטה לעניינים ביטוחיים ומיסויים נוספים (לדוגמה ביטוח שותפים ולעתים ביטוח אנשי מפתח) ועל כן דורשת התייעצות עם איש מקצוע בכיר אשר יפעל במשותף עם רואה החשבון למיקסום ההטבות לבעל השליטה.
הכותב - מומחה הפנסיה של ביזפורטל
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעיל ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
