התופעה: אינפלציה בתביעות של אישי ציבור נגד כלי תקשורת
בתוך העומס הכללי המוטל על מערכת בתי המשפט הולכת ונערמת ערמה גבוהה במיוחד של תיקי לשון הרע שמגישים אישי ציבור נגד כלי התקשורת. רשימה חלקית ולא ממצה מהחודשים האחרונים כוללת את דובר צה"ל שתובע את 'ידיעות אחרונות', 'הארץ' ו'מקאן אריקסון', בגין פרסומים בקשר עם פרשת מסמך הרפז; שר החוץ אביגדור ליברמן התובע את 'ידיעות אחרונות', בגין כתבה בה הועלו טענות על העברות כספים לכאורה בינו לבין עמותת 'גשר לעלייה'; ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שהגיש תביעת דיבה נגד פרקליט המדינה משה לדור, בגין התבטאויותיו בראיון למוסף 'הארץ'; והמצטרף הטרי לרשימה ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו שהגיש תביעת דיבה נגד 'ערוץ 10', בגין תחקירים על מימון נסיעותיו.
הסבר אחד לריבוי תביעות הדיבה, והרשימה לעיל היא זמנית וחלקית ביותר, יכול להיות נעוץ בכך שיותר ויותר אנשים מחפשים סעד בבתי המשפט. אבל הסבר אחר, ובהקשר זה רלבנטי ומשכנע יותר, טמון בהתדרדרות הנורמות העיתונאיות בתקשורת הישראלית באשר לסיקור פעילותם של אישי ציבור. אם בעבר מפת התקשורת כללה מעט רשתות רדיו, שלושה עיתונים וערוץ טלוויזיה אחד או שניים, הרי שכיום מפת התקשורת מפוזרת לכל כיווני הרוח. בראש כלי התקשורת לא עומדים כבר ענקי העיתונות הישראלית של ימי ראשית המדינה. חלק מכלי התקשורת האלה הם אתרים המופעלים על-ידי לא יותר מ 2-3 יזמים אינטרנטיים, המוכרים שטחי פרסום ורודפים אחרי כותרות סנסציוניות כדי לחולל תנועה לאתר. כדי לקבל כותרות, חייבים להוריד את הסטנדרט. כל טוקבק יכול להפוך לידיעה, כל שמועה שטרם נבדקה יכולה להיות עילה לכותרת.
התחרות עזה: מי יכנס עמוק יותר לקרביים של כל מועמד לתפקיד ציבורי, מי יעז לפשפש יותר במעשיו של איש ציבור. דוגמאות לא חסרות: המינוי של האלוף גלנט, המינוי של ניצב דנינו ועוד.
התחרות האגרסיבית בין כלי התקשורת, גורמת לא רק לרדיפת כותרות, אלא גם להנמכה משמעותית של עומק ויסודיות הבדיקות שמבצעים חלק מהעיתונאים, בהחלט לא כולם. כאשר צריך לעדכן את הבלוג, הפורום או האתר ממש עכשיו, אין זמן לחכות לתגובות או להסברים. יורים ומחכים לראות במה פוגעים.
כשזו ההתנהלות של חלק מכלי התקשורת, אין לאישי ציבור ברירה אלא להגן על שמם הטוב באמצעות כלים משפטיים. התגובות התקשורתיות לידיעות בלתי מבוססות מוזכרות בשולי הכתבה, לעתים מוקראות או מוצגות בנימה מזלזלת. מהלך משפטי יכול להוציא את הדיון ממלחמת גרסאות בין הצדדים לקביעה חדה וברורה האם היה יסוד לפרסום המשמיץ בכלי התקשורת, אם לאו. מעבר לפוטנציאל ההבכה שיש בהכרעה שיפוטית כזו עבור הגוף המפרסם, עשוי להתלוות אליה תג מחיר בדמות פיצויים לאיש הציבור. אין המדובר כאן רק בפיצוי על הנזק שנגרם לאיש הציבור, יש לראות בכך גם אקט חינוכי לכלי התקשורת. אין שום סיבה לאפשר לכלי תקשורת לגלגל איש ציבור בזפת ונוצות כאשר הוא מפרסם "עובדות" מתלהמות שאין להן בסיס, מתוך מטרה לייצר כותרת וסנסציה.
עיתונות חופשית היא לחם חוקה של כל חברה דמוקרטית. בתי המשפט צריכים להבטיח שעיתונאים ירגישו חופשיים להעביר לציבור כל פריט מידע חשוב על איש ציבור, ושאנשי ציבור לא יהלכו עליהם אימים וירתיעו אותם מלעשות עבודתם נאמנה. אבל הדגש הוא על עיתונאים המבצעים עבודתם נאמנה. אסור שחופש העיתונות יהפוך למפלטם של רודפי כותרות שלא תחושת השליחות העיתונאית מניעה אותם, אלא הרצון לפרסם כותרת מהירה, לפני המתחרים, מבלי לבדוק את העובדות.
- 5.שלי 01/05/2011 14:40הגב לתגובה זואת מי זה מעניין! הסיפור האמיתי פה זה איזה חתיך הרם ז'אן הזה
- 4.כל הכבוד על המאמר (ל"ת)מתעניין 01/05/2011 11:04הגב לתגובה זו
- 3.תמי 01/05/2011 10:54הגב לתגובה זוהאמת שבאמת הגיע הזמן שהתקשורת תבין שהיא לא יכולה להנות רק מפריבילגיות של חוקרת אלא לעיתים היא גם תהיה הנחקרת כל הכבוד על הדברים האמיצים.
- 2.מילה 01/05/2011 10:53הגב לתגובה זוהתחרות בין כלי התקשורת העבירה אותם על דעתם, במקום לבדוק עובדות רצים לפרסם "סקופים" שאין להם בסס במציאות רק בשם הראשוניות.
- 1.ארבינקא 01/05/2011 10:51הגב לתגובה זואפשר לדבר גם על הידרדרות (לכאורה, הכל לכאורה) של נורמות מקצועיות בקהילת המשפטנים, ועל הצורך הקיומי (לכאורה) של עורכי דין לפרסם את עצמם בציבור ובאינטרנט. האמת - הבעיה היא - גילויי איכות ירודה של כתבתבים בפרי-לאנס ובלוגרים-חינמיים, המביאים מעת-לעת ליצירת זבל תקשורתי ואינטרנטי. זה מה יש באפסנאות.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
