בשורה התחתונה - הרפורמה של האוצר טובה לחוסך?
האם מודל דמי הניהול החדש יביא להגדלת התחרות? האם הצעת האוצר תביא להורדת דמי הניהול ולהגדלת החסכון הפנסיוני הצבור? האם קופת הגמל חוזרת למרכז הבמה?
הצעת האוצר כפי שפורסמה בשבוע שעבר באה לקדם את החסכון הפנסיוני במדינת ישראל, לפשט את המוצרים ולאפשר לחוסך להשוות באופן פשוט יותר בין המוצרים.
החזרת קופת הגמל למרכז הבמה
אנו רואים את שוק קופות הגמל כשוק חי, חיוני ובעל השפעה רבה על התחרותיות בשוק החיסכון הפנסיוני- מתוך חוזר האוצר
המוצר הפנסיוני שסבל יותר מכולם מתיקון 3 (שקבע כי כל הפקדה הינה למטרת קיצבה וביטל בפועל את המוצר ההוני) היתה קופת הגמל. אי היכולת של הקופה לשלם קיצבה, להציע כיסויים ביטוחיים כמו המוצרים התחליפים, קרן הפנסיה ופוליסת הביטוח, העמידה אותה בעמדת נחיתות וזאת עוד בטרם התחלנו לדבר על מנגנון גביית דמי הניהול.
קופת הגמל נתפסה כ"מוצר יקר" וכמוצר אשר אינו כדאי ללקוח לחסכון שוטף
הצעת האוצר מטפלת בחלק מהפרמטרים האלו ואכן מעניקה לקופת הגמל אפשרויות אשר לא היו קימות לה בעבר- רכישת כיסויים ביטוחים ושינוי מודל דמי הניהול. אם נשווה את גובה החסכון הצפוי לחוסך במודל החדש לעומת המודל הישן (בתקרת דמי הניהול) נראה כי אכן מצבה של קופת הגמל שופר. מדובר על צעד נכון בכיוון החזרת קופת הגמל ל"שוק" אך יחד עם זאת מדובר עדין על צעד ראשוני בלבד.
קופת הגמל עדין ממשיכה לסבול מנחיתות מול שני המתחרים שכל אחד מהם נהנה מיחוד אשר קופת הגמל לא יכולה להציג.
קרן הפנסיה ניהנית מדמי ניהול שגם לאחר ההצעה אמורים להיות הנמוכים ביותר בענף הפנסיוני, מעלות ביטוח נמוכה, ומתנודתיות נמוכה יותר בתשואות עקב הבטחת אג"ח מובטח על חלק מנכסיה.
קופת הביטוח נהנית מיתרון הודאות החשוב למבוטחים בה, בדמות מקדם קיצבה אשר מבטיח לחוסך לדעת מראש כיצד תחושב הפנסיה שלו.
קופת הגמל עדין לא יכולה לשלם קיצבה ולקופת הגמל עדין אין יחוד אשר ישכנע את החוסך המחפש את התעריף הזול לחסוך בה או את הודאות לחוסך אשר מחפש את הבטחון בחסכון.
בנוסף חשוב לזכור כי גם טרם התיקון נדיר היה למצוא קופת גמל אשר גבתה את מקסימום דמי הניהול אשר היו מותרים לה בחוק (2%) והממוצע עמד על כ-1.1%.
ומה לגבי הביטוח?
גם כאן בדקנו את הנתונים וגילינו כי כבר היום בחלק מהביטוחים שנמכרים היום גובה החיסכון שצפוי לחוסך בגיל פרישה גבוה יותר מגובה החסכון שיהיה צפוי לה בהצעת דמי הניהול החדשים.
כבר היום דמי הניהול המוצעים בהצעת האוצר "שכיחים" מאד בהסדרים פנסיונים בעסקים ומסתבר כי גם סוגי ביטוחים אחרים הנמכרים במודל דמי ניהול שונה במקצת , דמי ניהול יורדים מהפרמיה ובנוסף 1% מהצבירה משיגים תוצאות טובות יותר מאלו של מודל האוצר.
ומה יקרה לדמי הניהול?
החשש הוא כי דוקא קביעת התקרות החדשות יביאו לפחות בתחילה לזחילה כלפי מעלה של דמי ניהול, אשר כאמור הגיעו בפועל כבר היום לדומים לאלו המוצעים בהצעת האוצר. קביעת דמי הניהול המקסימלים החדשים יביאו את החברות המנהלות לבדוק מחדש את המודלים הכללים של ניהול הכסף שלנו וההנחה היא כי לפחות בתחילה תהיה קשיחות בדמי הניהול ולא נראה ירידה מדמי הניהול המקסימלים שיקבעו בחוק.
אז האם הצעת האוצר טובה לחוסך?
באופן עקרוני הכיוון הוא נכון, כדאי להזכיר שבנוסף לטיפול בסוגי המוצרים ובדמי הניהול עוסקת הצעת האוצר גם בהגברת השקיפות במוצרים, שיכלול ערוצי ההפצה ונסיון לתת דחיפה לכניסת היעוץ הבנקאי וזאת על ידי הגדלת גובה עמלת ההפצה ועל ידי קביעת עמלת הפצה זהה גם למוצרי ביטוח. יחד עם זאת החשש שלנו הוא כי בטווח הקצר לאחר העברת החקיקה הנדרשת נראה דוקא עליה בדמי הניהול , בנוסף לדעתנו לא ניתנו מספיק כלים כדי להחזיר את קופת הגמל לשוק החסכון הפנסיוני כמכשיר להפקדה שוטפת.
להלן טבלה המסכמת את החסכון הצפוי בסוגי מוצרים שונים במודל החדש והישן:
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
