האם מודל דמי הניהול החדש יביא להגדלת התחרות? האם הצעת האוצר תביא להורדת דמי הניהול ולהגדלת החסכון הפנסיוני הצבור? האם קופת הגמל חוזרת למרכז הבמה? הצעת האוצר כפי שפורסמה בשבוע שעבר באה לקדם את החסכון הפנסיוני במדינת ישראל, לפשט את המוצרים ולאפשר לחוסך להשוות באופן פשוט יותר בין המוצרים. החזרת קופת הגמל למרכז הבמה אנו רואים את שוק קופות הגמל כשוק חי, חיוני ובעל השפעה רבה על התחרותיות בשוק החיסכון הפנסיוני- מתוך חוזר האוצר המוצר הפנסיוני שסבל יותר מכולם מתיקון 3 (שקבע כי כל הפקדה הינה למטרת קיצבה וביטל בפועל את המוצר ההוני) היתה קופת הגמל. אי היכולת של הקופה לשלם קיצבה, להציע כיסויים ביטוחיים כמו המוצרים התחליפים, קרן הפנסיה ופוליסת הביטוח, העמידה אותה בעמדת נחיתות וזאת עוד בטרם התחלנו לדבר על מנגנון גביית דמי הניהול. קופת הגמל נתפסה כ"מוצר יקר" וכמוצר אשר אינו כדאי ללקוח לחסכון שוטף הצעת האוצר מטפלת בחלק מהפרמטרים האלו ואכן מעניקה לקופת הגמל אפשרויות אשר לא היו קימות לה בעבר- רכישת כיסויים ביטוחים ושינוי מודל דמי הניהול. אם נשווה את גובה החסכון הצפוי לחוסך במודל החדש לעומת המודל הישן (בתקרת דמי הניהול) נראה כי אכן מצבה של קופת הגמל שופר. מדובר על צעד נכון בכיוון החזרת קופת הגמל ל"שוק" אך יחד עם זאת מדובר עדין על צעד ראשוני בלבד. קופת הגמל עדין ממשיכה לסבול מנחיתות מול שני המתחרים שכל אחד מהם נהנה מיחוד אשר קופת הגמל לא יכולה להציג. קרן הפנסיה ניהנית מדמי ניהול שגם לאחר ההצעה אמורים להיות הנמוכים ביותר בענף הפנסיוני, מעלות ביטוח נמוכה, ומתנודתיות נמוכה יותר בתשואות עקב הבטחת אג"ח מובטח על חלק מנכסיה. קופת הביטוח נהנית מיתרון הודאות החשוב למבוטחים בה, בדמות מקדם קיצבה אשר מבטיח לחוסך לדעת מראש כיצד תחושב הפנסיה שלו. קופת הגמל עדין לא יכולה לשלם קיצבה ולקופת הגמל עדין אין יחוד אשר ישכנע את החוסך המחפש את התעריף הזול לחסוך בה או את הודאות לחוסך אשר מחפש את הבטחון בחסכון. בנוסף חשוב לזכור כי גם טרם התיקון נדיר היה למצוא קופת גמל אשר גבתה את מקסימום דמי הניהול אשר היו מותרים לה בחוק (2%) והממוצע עמד על כ-1.1%. ומה לגבי הביטוח? גם כאן בדקנו את הנתונים וגילינו כי כבר היום בחלק מהביטוחים שנמכרים היום גובה החיסכון שצפוי לחוסך בגיל פרישה גבוה יותר מגובה החסכון שיהיה צפוי לה בהצעת דמי הניהול החדשים. כבר היום דמי הניהול המוצעים בהצעת האוצר "שכיחים" מאד בהסדרים פנסיונים בעסקים ומסתבר כי גם סוגי ביטוחים אחרים הנמכרים במודל דמי ניהול שונה במקצת , דמי ניהול יורדים מהפרמיה ובנוסף 1% מהצבירה משיגים תוצאות טובות יותר מאלו של מודל האוצר. ומה יקרה לדמי הניהול? החשש הוא כי דוקא קביעת התקרות החדשות יביאו לפחות בתחילה לזחילה כלפי מעלה של דמי ניהול, אשר כאמור הגיעו בפועל כבר היום לדומים לאלו המוצעים בהצעת האוצר. קביעת דמי הניהול המקסימלים החדשים יביאו את החברות המנהלות לבדוק מחדש את המודלים הכללים של ניהול הכסף שלנו וההנחה היא כי לפחות בתחילה תהיה קשיחות בדמי הניהול ולא נראה ירידה מדמי הניהול המקסימלים שיקבעו בחוק. אז האם הצעת האוצר טובה לחוסך? באופן עקרוני הכיוון הוא נכון, כדאי להזכיר שבנוסף לטיפול בסוגי המוצרים ובדמי הניהול עוסקת הצעת האוצר גם בהגברת השקיפות במוצרים, שיכלול ערוצי ההפצה ונסיון לתת דחיפה לכניסת היעוץ הבנקאי וזאת על ידי הגדלת גובה עמלת ההפצה ועל ידי קביעת עמלת הפצה זהה גם למוצרי ביטוח. יחד עם זאת החשש שלנו הוא כי בטווח הקצר לאחר העברת החקיקה הנדרשת נראה דוקא עליה בדמי הניהול , בנוסף לדעתנו לא ניתנו מספיק כלים כדי להחזיר את קופת הגמל לשוק החסכון הפנסיוני כמכשיר להפקדה שוטפת. להלן טבלה המסכמת את החסכון הצפוי בסוגי מוצרים שונים במודל החדש והישן: