השוק עשוי להגיב למסקנות ועידת ה-G20

השבוע שחלף - סיכום קצר

שבוע תנודתי במיוחד הסתיים במגמה מעורבת בהמתנה לסיכום ועידת ה-G20 שנערכה בסוף השבוע. האופטימיות נמשכת ברקע לעונת דוחות מצוינת. מרבית החברות אשר פרסמו את דוחותיהן, הצליחו לעקוף את תחזיות האנליסטים. בסיכום שבועי המדדים הצליחו לסגור שבוע שלישי ברציפות בעליות שערים.

אירועי מאקרו בולטים

מספר דורשי עבודה חדשים (ארה"ב) - מספר דורשי עבודה רשם ירידה מפתיעה של 23,000 משרות ביחס לשבוע קודם ועומד כעת על 452 אלף .

ספר הבז'- על פי ממצאי הספר, בכל 12 המחוזות הורגשה התאוששות מתונה בעיקר בזכות הפעילות היצרנית באותם מחוזות.

תמ"ג של סין - הצמיחה בכלכלה השנייה בגודלה בעולם מתקררת על רקע העלייה באינפלציה. התמ"ג בסין יורד ל-9.6%, הרמה הנמוכה ביותר השנה.

הידוקים מוניטאריים נוספים - הסינים ממשיכים לפעול במרץ במטרה לצנן את הצמיחה המהירה במשק ומחליטים לעלות את הריבית על הפיקדונות לשנה ברבע אחוז לרמה של 2.5%. ובנוסף לכך, מחליטים לעלות את הריבית על ההלוואות לראשונה מאז סוף שנת 2007.

אירועים נוספים

החלטת הריבית בקנדה - אחרי 3 עליות רצופות בריבית, הבנק המרכזי עובר לעמדה ניטראלית ומותיר את שיעור הריבית על כנה ברמה של 1%. הבנק המרכזי של קנדה הוריד את תחזית הצמיחה לשנת 2010 מ-3.5% ל-3% על רקע האטה הכלכלית בארה"ב אשר עשויה להשפיע על המשק הקנדי בצורה משמעותית. חשוב להזכיר שהכלכלה הקנדית תלויה מאוד ביצוא לארה"ב, לכן אם הכלכלה האמריקנית נמצאת בשלבי האטה מתקדמים, דבר העשוי בסופו של דבר להשפיע על צמיחתה של קנדה.

התחלות ואישורי בנייה בארה"ב - התחלות הבנייה עלו בפעם השלישית ברציפות לרמה של 610 אלף חזק יותר מצפי האנליסטים ל-590 אלף התחלות בנייה, לעומת 570 אלף בחודש הקודם. מדובר ברמה הגבוהה של התחלות הבנייה מאז חודש אפריל. מספר אישורי הבנייה נפל ב-5.6% ל-540 אלף, הרמה הנמוכה מאז אפריל 2009.

מדד אמון הקבלנים בארה"ב - זינק לראשונה מזה כ-5 חודשים מ-13 ל-16 נקודות. רמה הגבוהה מ-50 נקודות מעיד על כך שיותר קבלנים רואים את המצב בשוק כטוב לעומת אלו הרואים את מצבו כרע. המדד לא הצליח להתרומם מעל רמה זו מאז אפריל 2006.

שוק מט"ח וסחורות - כללי

בשוק המט"ח התנודתיות עולה מדרגה, בעיקר בצמדי הדולר. השטר הירוק מצליח להתחזק מעט השבוע מול מרבית המטבעות על רקע הערכות כי הבנקים המרכזיים עשויים להתערב בשוק המט"ח על מנת לרסן את התנודתיות בשוק.

בצמדי הין, הסוחרים חוו "רכבת ערים" ותהפוכות מידי יום. מקבלי ההחלטות ביפן לא מיהרו להתערב והעדיפו להמתין למסקנות ועידת ה-G20. במהלך השבוע שלפנינו תתפרסם החלטת הריבית ביפן העומדת ברמה של 0%. היפנים עשויים להרחיב את המדיניות המוניטארית על מנת לתמוך בכלכלה המקרטעת.

הדולר האוסטרלי נסחר בכבדות על רקע התקררות הכלכלה הסינית. כלכלת אוסטרליה תלויה מאוד ביצוא לסין , לכן האטה בסין לא תתרום לכלכלה האוסטרלית בטווח הארוך.

השבוע במרכז

המשקיעים בעולם ינסו להקל את סיכומי הדברים שנאמרו בועידת ה-G20 בדרום קוריאה.

מנהיגי 20 המדינות המתועשות בעולם התחייבו להימנע מפיחותי מטבע ויפעלו לצמצום חוסר האיזון העולמי המאיים על ההתאוששות הכלכלית. חילוקי דעות בין יפן לארה"ב בלטו במיוחד בפגישה. היפנים ביקשו מהאמריקנים להתערב בשוק המט"ח במטרה להחליש את הדולר מול הין שפגע אנושות בכלכלה היפנית.

האמריקנים לעומת זאת מתנגדים להתערבויות בשוק. שר האוצר גייטנר טען כי התערבות בשוק המט"ח עשויה להוביל למשבר פיננסי חמור. גייטנר קרא למדינות לפעול למען צמצום הגירעונות הכבדים והמליץ על כך שהגרעון התקציבי לא יהווה מעל -4% מסך התמ"ג.

מדווחות בולטות השבוע

יום שני - ענקית האלקטרוניקה - סוני.

יום שלישי - יצרנית הרכב פורד, UBS .

יום רביעי - דויטשה בנק , אופיס דיפו וויזה .

יום חמישי - אקסון מוביל ,3m , מיקרוסופט, מודיס ומוטורולה.

יום שישי - שברון , פנסוניק, הונדה ומיצובישי.

מישור מאקרו כלכלי

נתוני הנדל"ן בארה"ב - את היומן הכלכלי פותח נתון מכירות הבתים הקיימים לחודש ספטמבר. על פי הצפי, במהלך החודש נמכרו כ-429 אלף יחידות. בחודש הקודם נרשמה התאוששות מסוימת ביחס לחודשים קודמים כאשר נמכרו 413 אלף יחידות.

ביום רביעי מתפרסם נתון מכירות הבתים החדשים. על פי התחזיות המוקדמות נמכרו כ-301 אלף בתים במהלך חודש ספטמבר. נתונים מאכזבים יגבירו את הסיכויים לכך שהפד יאלץ להרחיב את המדיניות הכמותית המטרה לעודד את הצמיחה במשק .

אמון הצרכנים בארה"ב - אחרי הנסיגה באמון הצרכנים שנרשמה בחודש קודם, החודש צפויה התאוששות מסוימת. הצפי עומד על 49.6 נקודות לעומת 48.5 נקודות שנרשמו בחודש קודם.

תמ"ג רבעון ה-3 בבריטניה - על פי הערכות המוקדמות, הכלכלה הבריטית צמחה בקצב של 0.4% בלבד במהלך הרבעון ה-3 של השנה. הבנק המרכזי של אנגליה ממתין בקוצר רוח לנתון זה בשל המחלוקות שהתעוררו לאחרונה בקרב מקבלי ההחלטות. במידה והצמיחה אכן תהיה נמוכה, הבנק יאלץ להרחיב את המדיניות הכמותית כבר בפגישה הקרובה.

אנליסטים מעריכים כי הבנק ירחיב את תוכנית רכישות האג"ח בעוד 100 מיליארד פאונד אשר תעמוד על 300 מיליארד. במידה והצמיחה תהייה חזקה מהצפי, הבנק המרכזי עשוי להתחיל בתהליך יציאה ממדיניות ההקלות המוניטאריות במטרה להתמקד בייצוב המחירים על מנת שלא לחרוג מטווח יעד האינפלציה השנתי בין 1%-3%.

נתון התמ"ג בארה"ב לרבעון ה-3 - על פי הערכות המוקדמות, הכלכלה הגדולה בעולם הצליחה לצמוח בקצב של 2.1% ברבעון ה-3 של השנה. נביא הזעם, נוריאל רוביני טען בסוף השבוע כי הכלכלה האמריקנית תציג צמיחה אפסית במחצית השנייה של השנה. רוביני עדיין מעריך כי קיים סיכוי גבוה ב- 40% לכך שהכלכלה האמריקנית תתדרדר למיתון נוסף.

נתוני האינפלציה באוסטרליה ומדד המחירים ליצרן - צפי לעליה במחירים של 0.6%. מדד המחירים לצרכן צפוי לרשום עליה של 0.8% . במידה והאינפלציה תעלה מעל הצפי, הדולר האוסטרלי עשוי להתחזק משמעותית מול כל המטבעות .

החלטת ריבית בניו זילנד - הבנק המרכזי צפוי להותיר את הריבית על כנה ברמה של 3%. הסוחרים יעדיפו להתמקד בתוכן הצהרתו של בולארד - נגיד הבנק המרכזי. בנאומיו האחרונים בולארד נשמע די ניטראלי ולא מפזר רמזים בנוגע למדיניות עתידית. הכלכלה המקומית עדיין מתמודדת עם ההריסות שגרמה רעידת האדמה בתחילת חודש ספטמבר, לכן סביר להניח כי הבנק המרכזי ימשיך במדיניותו הניטראלית בשלב זה.

החלטת הריבית ביפן - הבנק המרכזי צפוי לשמור על ריבית אפסית בתקופה הקרובה. בנוסף, הבנק המרכזי עשוי להודיע על המשך רכישות אג"ח ומתן תמריצים נוספים במטרה לעודד את הצמיחה במשק.

הסקירה נכתבה על ידי צוות מחקר כלל פורקס

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.