פרומו יקר מאוד: אמנון לוי ושומר מסך ישלמו 150 אלף שקל פיצוי בגין לשון הרע
לראשונה בישראל, חייבה היום (ב') סגנית-נשיא בית משפט השלום בתל-אביב, השופטת שושנה אלמגור, את אמנון לוי, טלעד אולפני שידור וגשם הפקות בסכום של 150,000 שקל בשל לשון הרע בעשרות קדימונים שקידמו תחקיר שנחשף בתוכנית "שומר מסך" ששודרה בשנת 2004. התחקיר עסק בהוד דדון, צעיר חיפאי שנהג להעניק שירותים שונים בבתי המשפט לתעבורה לאלו שרישיונם נשלל מנהלית על-ידי משטרת ישראל.
על-פי כתב התביעה, הקדימונים ששודרו לקראת התוכנית והציגו את דדון כנוכל, בעל קשרים אפלים בבית המשפט, לא עמדו בקנה אחד עם תוצאות התחקיר ממנו עלה, כי דדון לא עשה כל פעולה אסורה.
בסיכומיהם טענו עורכי הדין שלומי כהן ואפי מיכאלי אשר ייצגו את דדון כי: "הפרומו הוא בפועל תשדיר פרסומת הנועד למשוך את קהל הצופים לצפות בתוכנית המקודמת באמצעותו. מטבע אופיו, תשדיר פרסומת הוא קצר, קליט, חד, ברור ולעיתים מזעזע. כל מטרתו היא לתפוס את עינו של הצופה ולשכנע אותו כי המוצר המקודם באמצעותו הוא מוצר שעליו לצרוך. כך כאשר מדובר במוצרי צריכה רגילים וכך כאשר מדובר במוצרי תוכן כגון תוכניות טלוויזיה שונות. משמעות הדברים היא פשוטה. מלאכת יצירת הפרומו דומה באופייה למלאכת יצירתו של תשדיר פרסומת.
בפסק דינה קובעת השופטת אלמגור כי הקדימון לתוכנית כמוהו ככותרתה וכבר נפסק די כי ניתן לראות בכותרתה של כתבה עיתונאית כביטוי לשון הרע העומד בפני עצמו. בפסק הדין נכתב: "לכותרת ניתן משקל יתר בפרסום, בהתחשב בכך שהיא החלק בכתבה שאותו הבליט המפרסם במטרה ללכוד את תשומת ליבו של הקורא או הצופה, במקרה זה והלכה למעשה רואים אותה כפרסום עצמאי שיש להפרידו מגוף הכתבה ולבחון אותו לחוד".
עוד קובעת השופטת אלמגור בפסק דינה כי, "נוסף על כן עומדת לחובת הנתבעים חזקת העדר תום הלב, הואיל והדבר שפורסם לא היה אמת והם לא נקטו אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לאו לפני שפרסמו אותו".
לדברי עורכי הדין אפי מיכאלי ושלומי כהן: "מדובר בפסיקה מעניינת וחדשנית לפיה קדימון לתוכנית טלוויזיה הינו ביטוי העומד בפני עצמו ויש בו כדי להוות לשון הרע. פסיקה זו מהווה תמרור אזהרה ברור וחד משמעי לכל גופי השידור בישראל לפיו עליהם לבחון את אופן הצגת הקדימונים כביטוי נפרד מהתוכנית המקודמת על-ידם".
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
