פרומו יקר מאוד: אמנון לוי ושומר מסך ישלמו 150 אלף שקל פיצוי בגין לשון הרע
לראשונה בישראל, חייבה היום (ב') סגנית-נשיא בית משפט השלום בתל-אביב, השופטת שושנה אלמגור, את אמנון לוי, טלעד אולפני שידור וגשם הפקות בסכום של 150,000 שקל בשל לשון הרע בעשרות קדימונים שקידמו תחקיר שנחשף בתוכנית "שומר מסך" ששודרה בשנת 2004. התחקיר עסק בהוד דדון, צעיר חיפאי שנהג להעניק שירותים שונים בבתי המשפט לתעבורה לאלו שרישיונם נשלל מנהלית על-ידי משטרת ישראל.
על-פי כתב התביעה, הקדימונים ששודרו לקראת התוכנית והציגו את דדון כנוכל, בעל קשרים אפלים בבית המשפט, לא עמדו בקנה אחד עם תוצאות התחקיר ממנו עלה, כי דדון לא עשה כל פעולה אסורה.
בסיכומיהם טענו עורכי הדין שלומי כהן ואפי מיכאלי אשר ייצגו את דדון כי: "הפרומו הוא בפועל תשדיר פרסומת הנועד למשוך את קהל הצופים לצפות בתוכנית המקודמת באמצעותו. מטבע אופיו, תשדיר פרסומת הוא קצר, קליט, חד, ברור ולעיתים מזעזע. כל מטרתו היא לתפוס את עינו של הצופה ולשכנע אותו כי המוצר המקודם באמצעותו הוא מוצר שעליו לצרוך. כך כאשר מדובר במוצרי צריכה רגילים וכך כאשר מדובר במוצרי תוכן כגון תוכניות טלוויזיה שונות. משמעות הדברים היא פשוטה. מלאכת יצירת הפרומו דומה באופייה למלאכת יצירתו של תשדיר פרסומת.
בפסק דינה קובעת השופטת אלמגור כי הקדימון לתוכנית כמוהו ככותרתה וכבר נפסק די כי ניתן לראות בכותרתה של כתבה עיתונאית כביטוי לשון הרע העומד בפני עצמו. בפסק הדין נכתב: "לכותרת ניתן משקל יתר בפרסום, בהתחשב בכך שהיא החלק בכתבה שאותו הבליט המפרסם במטרה ללכוד את תשומת ליבו של הקורא או הצופה, במקרה זה והלכה למעשה רואים אותה כפרסום עצמאי שיש להפרידו מגוף הכתבה ולבחון אותו לחוד".
עוד קובעת השופטת אלמגור בפסק דינה כי, "נוסף על כן עומדת לחובת הנתבעים חזקת העדר תום הלב, הואיל והדבר שפורסם לא היה אמת והם לא נקטו אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לאו לפני שפרסמו אותו".
לדברי עורכי הדין אפי מיכאלי ושלומי כהן: "מדובר בפסיקה מעניינת וחדשנית לפיה קדימון לתוכנית טלוויזיה הינו ביטוי העומד בפני עצמו ויש בו כדי להוות לשון הרע. פסיקה זו מהווה תמרור אזהרה ברור וחד משמעי לכל גופי השידור בישראל לפיו עליהם לבחון את אופן הצגת הקדימונים כביטוי נפרד מהתוכנית המקודמת על-ידם".
