ראיון

מנכ"ל בוני התיכון: "המדינה התעלמה ממלאי הקרקעות המצומצם ובכך הביאה אותנו למצב הנוכחי"

בראיון תקיף ל-Bizportal מותח עמי פרץ ביקורת חריפה על רשויות המדינה. "אטיאס לא מצליח להוציא קרקעות במרכז אז משווק בנתיבות"
לירן סהר |

גופי הממשלה מציפים אותנו השכם וערב בנתונים סותרים בנוגע למצב שוק הדירות והציבור מוצא את עצמו אובד עצות. האם המחירים עולים או יורדים? האם רמת הביקושים עולה או יורדת? בראיון נטול רסן ל-Bizportal מותח עמי פרץ, מנכ"ל חברת הנדל"ן בוני התיכון (בוני תיכון), ביקורת חריפה על אוזלת ידן של רשויות השלטון ומספק רמזים לגבי תמונת המצב של שוק הנדל"ן עבור תש"ע.

האם באמת מבחינים בירידה בביקוש לדירות כפי שהתקשורת מפרסמת?

"קבוצות הרכישה כמעט ונעלמו אז השוק הולך ונרגע, בעבר הן היו חוטפות את כל הקרקעות וגורמות לעלייה במחירים, כאשר חלק גדול מהם היו משקיעים. אבל אני לא דואג, כי החברה שלנו מוכרת למשתמשי קצה והשוק הזה קשיח, הביקוש יותר גדול מההיצע. אני חושב שמבהילים לגבי היווצרותה של בועה, אך אם נמתין חודשיים-שלושה, המחירים רק ימשיכו לעלות. אני לא רואה סיכון לבועה או לירידת מחירים, מקסימום המתנה, כמו בחגים או לקראתם, אז התקשורת יוצאת ואומרת שהביקושים יורדים".

אבל אנחנו בכל זאת במבצעים מצד קבלנים לא מעטים

"אין כיום מצב שקבלנים בונים ומחכים, כמעט ואין מלאי דירות והמבצעים שמדיי פעם רואים הם למראית עין, המחירים בסופו של דבר משקפים את עלות הקרקע ליחידת דיור, את עלות הבנייה ואת רווח השוק הנהוג".

אז מדוע הישראלים לא מבצעים שינוי בדפוס המחשבה ובוחרים לגור בשכירות כנהוג במדינות רבות באירופה?

"אנשים מעדיפים לשלם משכנתא של 5,000 עד 6,000 שקל במקום לשלם את אותו המחיר על שכירות. לדעתי זוג בשנותיו הראשונות לא צריך בהכרח לגור בדירה משלו. ישראל היא מדינה ענייה בקרקעות ולכן לא ניתן להקצות קרקעות לבניית בניינים לשכירות כנעשה במדינות גדולות הרבה יותר".

לאחרונה גופים המסקרים את שוק הדירות דוגמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד האוצר והשמאי הממשלתי מציגים נתונים סותרים המבלבלים את ציבור רוכשי הדירות, ממה הדבר נובע?

"כל הגופים שאמורים לספק את נתונים מדויקים היו בהחרשה כשמחירי הדירות עלו ועלו. משרדי הממשלה שבמידה מסוימת מסתמכים על נתוני גופים אלו ובמקום לשווק קרקעות המשיכו להתעלם מבעיית המלאי המצומצם. אם כל הרשויות ומנהל מקרקעי ישראל היו מטפלים בבעיה בזמן יתכן ולא היינו היום במצב של עליית מחירים. האוצר מלחיץ את הציבור באמצעות סיסמאות שהמחירים עומדים להתרסק כי הוא לא מעוניין שהמחירים ימשיכו לעלות מהחשש להיווצרותה של אינפלציה".

אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון הודיע אתמול (ד') על שיווקן של 3,000 יחידות דיור, רק 16% מהן באזורי ביקוש, האם לדעתך צעד זה יקל את מצוקת הדיור?

אזורי הפריפריה לא משקפים את אזורי הביקוש, בפריפריה יש מלאי קרקעות גדול לבנייה. הבעיה היא שכאשר מגדילים את היצע הקרקעות באזורים חסרי ביקוש המחירים מייד נופלים. אטיאס לא מסוגל להוציא קרקעות באזורי הביקוש אז מוציא 661 יחידות דיור בנתיבות, מנהל מקרקעי ישראל צריך להראות שהוא עושה משהו. העבודה העיקרית של המינהל ומשרד הבינוי והשיכון היא התשתיות והחסמים, חייבים לפתור את חסמי הפינוי בינוי. לטווח של 10 שנים הפינוי בינוי יצליח, אך רק כיום מתחילים לפעול בנושא, כדי למנוע את מצוקת הדיור של היום היו צריכים לפעול לפני 10 שנים".

איך לדעתך יראה שוק הדירות שנה מהיום?

"לצערי עוד שנה נהיה בדיוק באותו המצב ונאמר שמחירי הדירות מנופחים. לא מופרך שדירת 4 חדרים לדוגמה בפתח תקווה תעלה 2 מיליון שקל".

אילו ערים הפתיעו אותך בתקופה האחרונה?

כל הערים שפתרו את הנגישות למרכז והתפתחו בקצב מרשים דוגמת מודיעין, רחובות ופתח תקווה. לדעתי ערים אלו, יחד עם באר יעקב ונתניה ימשיכו לצמוח".

מה עם יבנה וחדרה? הן מצטיירות בעייני רבים כיעדים המבטיחים הבאים

"בונים הרבה מאוד ביבנה ואני לא רואה את הקונים והבנייה במקום כמו חדרה יכולה להיות בהיקפים קטנים". בנוסף, אני לא מאמין בקריית גת או בקריית מלאכי. לדעתי ליבנה אולי תגיע אוכלוסייה מהפריפריה הרחוקה, אולי זוגות צעירים שלא מצליחים לרכוש דירה בראשון לציון".

באיזו עיר היית רוכש כיום דירה להשקעה?

"הייתי רוכש דירה להשקעה בחיפה, זאת עיר עם פוטנציאל תיירותי ותעסוקתי והיא בעלת רמות מחירים נמוכות בחלק משכונותיה. לדעתי ההתמקדות בתל אביב היא בעיה של חינוך מדורי דורות, מרבית ההשקעות והתעסוקה מצויות בה, ברגע שתפיסה זו תשתנה אין סיבה שחיפה לא תהפוך לתל אביב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

ריבית
צילום: ISTOCK

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית

הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים. 

נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.


ריביות ממוצעות על עו"ש בחובה

הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות 

מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל. 

ריביות על ההלוואות למשקי הבית בישראל

אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים". 

סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.