הון-שלטון-עיתון: 'ידיעות' התעלם מפרשת עופר נמרודי – במסגרת הבנות עבר
האם פרשה בה מעורב מו"ל 'מעריב' עופר נמרודי, נגדו נטען כי תקף פיזית עובד שלו, היא פרשה שאינה מעניינת את הציבור הרחב? אם זה תלוי ב'עיתון של המדינה', אז התשובה היא חיובית.
אתמול פרסם ב'מבט' כתב ההרווחה של ערוץ 1, רועי כץ, כי מינהלת ההגירה פתחה בבדיקה נגד עופר נמרודי לאחר שעובד זר העוסק במשק בית אצל נמרודי הגיש תלונה על תקיפה וגרימת נזק. העובד טען כי נמרודי, שלא היה מרוצה מהאופן בו העובד ניקה את ביתו, הכה אותו ושבר את הטלפון הסלולרי שלו.
הסיפור שיוחצן אתמול על ידי הדוברות של רשות השידור, זכה להיכנס לדפי 'הארץ' ו'ישראל היום'. ב'מעריב' הפרשה כמובן לא סוקרה, אבל דווקא בקבוצה המתחרה שהינה היריב המר ביותר בעשרות השנים האחרונות - ב'ידיעות אחרונות' ואתר האינטרנט ynet, הנושא זכה להתעלמות מוחלטת.
גורם בקבוצת 'ידיעות' אמר לאייס כי בין 2 העיתונים, 'ידיעות אחרונות' ו'מעריב', "יש הסכם לא כתוב ובלתי רשמי, על פיו כל עיתון ישתדל לא לגעת בחומרים הנוגעים לבעלים של העיתון המתחרה. לא נוגעים בבוסים". סיפורים על משפחת מוזס לא יגיעו לדפי עיתון 'מעריב' ולאתר NRG, ואילו סיפורים על עופר נמרודי, לא יפורסמו ב'ידיעות' או ב-ynet.
אגב, אין זו הסתבכותו הראשונה של נמרודי. ב-1995 נעצר בחשד להאזנות סתר, ולאחר הליך משפטי שנערך כמה שנים, הוא הורשע, נידון ל-8 חודשי מאסר ולקנס של כמיליון שקלים. בסוף 1999 נעצר בשנית, הפעם בחשד לניסיון רצח והאזנות סתר, הורשע ונידון לשנתיים מאסר. במהלך שנות ה-2000 חזר נמרודי לתפקידו כמו"ל העיתון.
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
