הון-שלטון-עיתון: 'ידיעות' התעלם מפרשת עופר נמרודי – במסגרת הבנות עבר

נמרודי היכה עובד? המערכות של מוזס 'ידיעות' ו-ynet התעלמו מהפרשה, לדברי גורם, "במסגרת הבנות בין הצדדים שלא מלכלכים על הבוסים"
אלכסנד כץ |

האם פרשה בה מעורב מו"ל 'מעריב' עופר נמרודי, נגדו נטען כי תקף פיזית עובד שלו, היא פרשה שאינה מעניינת את הציבור הרחב? אם זה תלוי ב'עיתון של המדינה', אז התשובה היא חיובית.

אתמול פרסם ב'מבט' כתב ההרווחה של ערוץ 1, רועי כץ, כי מינהלת ההגירה פתחה בבדיקה נגד עופר נמרודי לאחר שעובד זר העוסק במשק בית אצל נמרודי הגיש תלונה על תקיפה וגרימת נזק. העובד טען כי נמרודי, שלא היה מרוצה מהאופן בו העובד ניקה את ביתו, הכה אותו ושבר את הטלפון הסלולרי שלו.

הסיפור שיוחצן אתמול על ידי הדוברות של רשות השידור, זכה להיכנס לדפי 'הארץ' ו'ישראל היום'. ב'מעריב' הפרשה כמובן לא סוקרה, אבל דווקא בקבוצה המתחרה שהינה היריב המר ביותר בעשרות השנים האחרונות - ב'ידיעות אחרונות' ואתר האינטרנט ynet, הנושא זכה להתעלמות מוחלטת.

גורם בקבוצת 'ידיעות' אמר לאייס כי בין 2 העיתונים, 'ידיעות אחרונות' ו'מעריב', "יש הסכם לא כתוב ובלתי רשמי, על פיו כל עיתון ישתדל לא לגעת בחומרים הנוגעים לבעלים של העיתון המתחרה. לא נוגעים בבוסים". סיפורים על משפחת מוזס לא יגיעו לדפי עיתון 'מעריב' ולאתר NRG, ואילו סיפורים על עופר נמרודי, לא יפורסמו ב'ידיעות' או ב-ynet.

אגב, אין זו הסתבכותו הראשונה של נמרודי. ב-1995 נעצר בחשד להאזנות סתר, ולאחר הליך משפטי שנערך כמה שנים, הוא הורשע, נידון ל-8 חודשי מאסר ולקנס של כמיליון שקלים. בסוף 1999 נעצר בשנית, הפעם בחשד לניסיון רצח והאזנות סתר, הורשע ונידון לשנתיים מאסר. במהלך שנות ה-2000 חזר נמרודי לתפקידו כמו"ל העיתון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.