מניה שעלתה 700%: המספרים בדו"חות מספרים סיפור שונה לגמרי
ניתן היה לצפות כי מדיניות השקעות של המשקיעים המתוחכמים בשוק ההון, בין אם באופן פרטי או מוסדר, שם, במקום ממלכתם של מספרים ושורות תחתונות של רווח והפסד, תנווט על ידי הרציונאל כלכלי קר. המהדרין יאמרו, כי כאשר מדובר בהשקעה, אין מקום ל"תחושות בטן" או "תגובות" לשמועות, אלא לסינון של "רעש לבן" דוגמת דיווחים בתקשורת, ותשומת לב מלאה לנתונים ההיסטוריים של החברה בה הוחלט להשקיע.
אולם ציפייה לחוד ומציאות לחוד. כבר הוכח כי שוק ההון מונע על ידי אמוציות וטרנדים. שמועה או ספקולציה שמופצת, מייצרת אפקט דומינו, בסופה נוצר סחף של קונים או מוכרים - תלוי בטיבה של השמועה.
את הלגיטימציה ותחושת הביטחון מקבל משקיע הקצה מתנועת ההמון. ביטחון הנובע מהשקעה במקום 'בטוח' בו נמצאים 'כולם', עשוי להיות פעמים רבות ביטחון מדומה. בחינת עומק של ההשקעה, במנותק מסנטימנט או טרנד, עשויה להצביע על חוסר כדאיות כלכלית, לעיתים חוסר כדאיות כלכלית מובהקת.
''אפקט העדר'', מצב בו קיימת נהירה של משקיעים לעבר מניה או נתח שוק מסוים (פעמים רבות לאחר שזו סיימה כבר לחוות עליות משמעותיות), גורם לתמחור גבוה המבוסס על ציפיות להטבה משמעותית בעסקי אותן החברות. פרדוקסאלית, אותו מצב בדיוק, הופך את יחס ה-"סיכון-סיכוי" לנמוך עבור
המשקיעים, מצב שלאורך זמן משיא למשקיע תשואות נמוכות.
כך לדוגמא, בחינה אקראית של מניות ביוטכנולוגיה מזהה באופן מובהק טרנד. חברת די פארם חוותה עליות שערים בשיעורים של כ-70% מיום הנפקתה באוגוסט 2009, כל זאת בזמן שהיא סיימה את שנת 2008 בגירעון מצטבר בהיקף של 12.7 מיליוני שקלים, ושלושת הרבעונים הראשונים לשנת 2009, הסתיימו בהפסד של 3 מיליוני שקלים. יותר מכך, בחינת שווי השוק של החברה אל מול הונה העצמי מלמד על ציפיות גבוהות מהחברה המתומחרות כבר היום בשוויה.
כך גם לגבי חברת ביונדווקס אשר היחס בין שווי השוק שלה להונה העצמי עומד על כ-12, ומגלם ציפיות גבוהות. כמוה, במספרים אחרים, חברת ביוקנסל, אשר חוותה גאות בשיעורים של כ 700%, זאת בשעה שהמספרים מספרים סיפור אחר לגמרי חברה שקיים ספק מהותי לגבי המשך תפקודה כעסק חי לפי הערת רואה החשבון של החברה.
לטרנד כוח מסוכן בעצם ההשפעה הפסיכולוגית שלו על ציבור המשקיעים. בחינה מקצועית ואמיתית של יחסי הסיכוי- סיכון בהשקעה בחברה, באותם נתוני שוק, במקרה הטוב, היתה מפנה את המשקיעים לנתיבי השקעה בעלי פוטנציאל רווח גבוה יותר. כלומר, משקיע אחראי או מנהל השקעות אחראי, יכול להצביע פעמים רבות על אפיקים ספקולנטיים מעניינים יותר, בעלי פוטנציאל השאת רווחים גבוה יותר, למי שאסטרטגיית ההשקעות שלו מחפשת תדיר גם אפיקים ברמות סיכון גבוהות.
מנגד, במקרה המסוכן יותר, השקעה מכוחו של טרנד, ובעיקר למשקיע הטועה להתבשם בהחלטת ההמון בשל טרנד, פעמים רבות יכולה להסתיים בהפסדים כבדים למשקיעים, שלא ביצעו, אם בעצמם, ואם באמצעות מנהל ההשקעות שלהם, את הבדיקות המתחייבות עובר להשקעה. כזוהי היא בחינת הנתונים ההיסטוריים, שמצלמת תמונה ברורה על הפעילות העסקית של חברה בה אנו חפצים להשקיע. ניתוח אנליטי של הנתונים מאפשר בחינה של נתונים ללא רעשי רקע. זהו מהלך שראוי לעשותו תמיד לפני השקעה, ודאי כשמדובר בבחינת השקעה הנהנית מטרנד.
ארז זלצמן הוא מנכ''ל בית ההשקעות KZI
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
