מניה שעלתה 700%: המספרים בדו"חות מספרים סיפור שונה לגמרי

ארז זלצמן, מנכ''ל בית ההשקעות KZI, מתייחס לתופעת המניות ה'טרנדיות' בבורסה
ארז זלצמן |

ניתן היה לצפות כי מדיניות השקעות של המשקיעים המתוחכמים בשוק ההון, בין אם באופן פרטי או מוסדר, שם, במקום ממלכתם של מספרים ושורות תחתונות של רווח והפסד, תנווט על ידי הרציונאל כלכלי קר. המהדרין יאמרו, כי כאשר מדובר בהשקעה, אין מקום ל"תחושות בטן" או "תגובות" לשמועות, אלא לסינון של "רעש לבן" דוגמת דיווחים בתקשורת, ותשומת לב מלאה לנתונים ההיסטוריים של החברה בה הוחלט להשקיע.

אולם ציפייה לחוד ומציאות לחוד. כבר הוכח כי שוק ההון מונע על ידי אמוציות וטרנדים. שמועה או ספקולציה שמופצת, מייצרת אפקט דומינו, בסופה נוצר סחף של קונים או מוכרים - תלוי בטיבה של השמועה.

את הלגיטימציה ותחושת הביטחון מקבל משקיע הקצה מתנועת ההמון. ביטחון הנובע מהשקעה במקום 'בטוח' בו נמצאים 'כולם', עשוי להיות פעמים רבות ביטחון מדומה. בחינת עומק של ההשקעה, במנותק מסנטימנט או טרנד, עשויה להצביע על חוסר כדאיות כלכלית, לעיתים חוסר כדאיות כלכלית מובהקת.

''אפקט העדר'', מצב בו קיימת נהירה של משקיעים לעבר מניה או נתח שוק מסוים (פעמים רבות לאחר שזו סיימה כבר לחוות עליות משמעותיות), גורם לתמחור גבוה המבוסס על ציפיות להטבה משמעותית בעסקי אותן החברות. פרדוקסאלית, אותו מצב בדיוק, הופך את יחס ה-"סיכון-סיכוי" לנמוך עבור

המשקיעים, מצב שלאורך זמן משיא למשקיע תשואות נמוכות.

כך לדוגמא, בחינה אקראית של מניות ביוטכנולוגיה מזהה באופן מובהק טרנד. חברת די פארם חוותה עליות שערים בשיעורים של כ-70% מיום הנפקתה באוגוסט 2009, כל זאת בזמן שהיא סיימה את שנת 2008 בגירעון מצטבר בהיקף של 12.7 מיליוני שקלים, ושלושת הרבעונים הראשונים לשנת 2009, הסתיימו בהפסד של 3 מיליוני שקלים. יותר מכך, בחינת שווי השוק של החברה אל מול הונה העצמי מלמד על ציפיות גבוהות מהחברה המתומחרות כבר היום בשוויה.

כך גם לגבי חברת ביונדווקס אשר היחס בין שווי השוק שלה להונה העצמי עומד על כ-12, ומגלם ציפיות גבוהות. כמוה, במספרים אחרים, חברת ביוקנסל, אשר חוותה גאות בשיעורים של כ 700%, זאת בשעה שהמספרים מספרים סיפור אחר לגמרי חברה שקיים ספק מהותי לגבי המשך תפקודה כעסק חי לפי הערת רואה החשבון של החברה.

לטרנד כוח מסוכן בעצם ההשפעה הפסיכולוגית שלו על ציבור המשקיעים. בחינה מקצועית ואמיתית של יחסי הסיכוי- סיכון בהשקעה בחברה, באותם נתוני שוק, במקרה הטוב, היתה מפנה את המשקיעים לנתיבי השקעה בעלי פוטנציאל רווח גבוה יותר. כלומר, משקיע אחראי או מנהל השקעות אחראי, יכול להצביע פעמים רבות על אפיקים ספקולנטיים מעניינים יותר, בעלי פוטנציאל השאת רווחים גבוה יותר, למי שאסטרטגיית ההשקעות שלו מחפשת תדיר גם אפיקים ברמות סיכון גבוהות.

מנגד, במקרה המסוכן יותר, השקעה מכוחו של טרנד, ובעיקר למשקיע הטועה להתבשם בהחלטת ההמון בשל טרנד, פעמים רבות יכולה להסתיים בהפסדים כבדים למשקיעים, שלא ביצעו, אם בעצמם, ואם באמצעות מנהל ההשקעות שלהם, את הבדיקות המתחייבות עובר להשקעה. כזוהי היא בחינת הנתונים ההיסטוריים, שמצלמת תמונה ברורה על הפעילות העסקית של חברה בה אנו חפצים להשקיע. ניתוח אנליטי של הנתונים מאפשר בחינה של נתונים ללא רעשי רקע. זהו מהלך שראוי לעשותו תמיד לפני השקעה, ודאי כשמדובר בבחינת השקעה הנהנית מטרנד.

ארז זלצמן הוא מנכ''ל בית ההשקעות KZI

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים

חוק חדש יעניק עד 4 נקודות זיכוי במס ויקבע תגמול מינימלי של 9,632 שקל לחודש מילואים; ההסדר יורחב ב־2028 ויכלול גם תגמול רטרואקטיבי למפוטרים בזמן שירות

אדיר בן עמי |

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הטבות המס למשרתי המילואים כלוחמים, יוזמה שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ’. החוק מעניק נקודות זיכוי במס הכנסה ללוחמי מילואים בהתאם להיקף ימי השירות שביצעו במהלך שנת המס, במטרה לתגמל ולתמרץ שירות משמעותי במערך המילואים. על פי ההסדר החדש, משרתי מילואים שביצעו מעל 30 ימי שירות בשנה יהיו זכאים לנקודות זיכוי מדורגות, שיכולות להגיע עד ארבע נקודות זיכוי בשנה, שוות ערך לכ־968 שקלים בחודש, או כ־11,600 שקלים בשנה. ההטבה תיושם באופן קבוע במערך המס.


חלוקת הנקודות תיעשה בהתאם למספר הימים: 30 ימי שירות יזכו בחצי נקודת זיכוי (121 שקלים בחודש), 50 ימים יזכו בנקודה, 70 ימים בשתי נקודות, 90 ימים בשלוש נקודות, ומעל 110 ימים - ארבע נקודות. החל משנת 2028 המדרגות יותאמו מחדש כך שזכאות תושג כבר מ־20 ימי שירות.


בנוסף, החוק מעגן את התגמול המינימלי לחודש מילואים ומצמיד אותו למדד. בשנת 2025 יעמוד שכר המינימום לחודש מילואים על 9,632 שקלים, במקום כ־7,000 שקלים כיום. ההעלאה, שנקבעה תחילה כהוראת שעה בתקופת המלחמה, תהפוך כעת להסדר קבוע.


78% זכאים

בדיוני ועדת הכספים עלה כי כ־78% מלוחמי מערך המילואים צפויים לעמוד בתנאי הסף ולהיכנס למעגל הזכאות כבר בשנת 2025. דרישת הוועדה הביאה להפחתת מספר ימי השירות הנדרשים החל משנת 2028, מתוך צפי לירידה בעומס המילואים בשנים הקרובות. במהלך הדיונים הושם דגש על כך שהחוק המקורי היטיב בעיקר עם בעלי הכנסה גבוהה, ולכן הוחלט לשלב בו תיקון לחוק הביטוח הלאומי המבטיח תגמול מזערי למשרתי מילואים בעלי הכנסה נמוכה או כאלה שאינם עובדים. שיעור התגמול יעמוד על 95% משכר הבסיס, כפי שנקבע בתקופת המלחמה, וייושם באופן קבוע.


בוועדה הוצג גם סיכום נוסף, ביוזמת ח״כ ינון אזולאי, שלפיו משרת מילואים שיפוטר במהלך שירותו יהיה זכאי להשלמת שכר מלאה עד לגובה שכרו האחרון. באוצר ציינו כי הסדר זה יקודם בהסכמה במסגרת הצעת חוק פרטית, וייכנס לתוקף רטרואקטיבית ממאי 2025 ועד לסיום מצב החירום בעורף.