מניה שעלתה 700%: המספרים בדו"חות מספרים סיפור שונה לגמרי
ניתן היה לצפות כי מדיניות השקעות של המשקיעים המתוחכמים בשוק ההון, בין אם באופן פרטי או מוסדר, שם, במקום ממלכתם של מספרים ושורות תחתונות של רווח והפסד, תנווט על ידי הרציונאל כלכלי קר. המהדרין יאמרו, כי כאשר מדובר בהשקעה, אין מקום ל"תחושות בטן" או "תגובות" לשמועות, אלא לסינון של "רעש לבן" דוגמת דיווחים בתקשורת, ותשומת לב מלאה לנתונים ההיסטוריים של החברה בה הוחלט להשקיע.
אולם ציפייה לחוד ומציאות לחוד. כבר הוכח כי שוק ההון מונע על ידי אמוציות וטרנדים. שמועה או ספקולציה שמופצת, מייצרת אפקט דומינו, בסופה נוצר סחף של קונים או מוכרים - תלוי בטיבה של השמועה.
את הלגיטימציה ותחושת הביטחון מקבל משקיע הקצה מתנועת ההמון. ביטחון הנובע מהשקעה במקום 'בטוח' בו נמצאים 'כולם', עשוי להיות פעמים רבות ביטחון מדומה. בחינת עומק של ההשקעה, במנותק מסנטימנט או טרנד, עשויה להצביע על חוסר כדאיות כלכלית, לעיתים חוסר כדאיות כלכלית מובהקת.
''אפקט העדר'', מצב בו קיימת נהירה של משקיעים לעבר מניה או נתח שוק מסוים (פעמים רבות לאחר שזו סיימה כבר לחוות עליות משמעותיות), גורם לתמחור גבוה המבוסס על ציפיות להטבה משמעותית בעסקי אותן החברות. פרדוקסאלית, אותו מצב בדיוק, הופך את יחס ה-"סיכון-סיכוי" לנמוך עבור
המשקיעים, מצב שלאורך זמן משיא למשקיע תשואות נמוכות.
כך לדוגמא, בחינה אקראית של מניות ביוטכנולוגיה מזהה באופן מובהק טרנד. חברת די פארם חוותה עליות שערים בשיעורים של כ-70% מיום הנפקתה באוגוסט 2009, כל זאת בזמן שהיא סיימה את שנת 2008 בגירעון מצטבר בהיקף של 12.7 מיליוני שקלים, ושלושת הרבעונים הראשונים לשנת 2009, הסתיימו בהפסד של 3 מיליוני שקלים. יותר מכך, בחינת שווי השוק של החברה אל מול הונה העצמי מלמד על ציפיות גבוהות מהחברה המתומחרות כבר היום בשוויה.
כך גם לגבי חברת ביונדווקס אשר היחס בין שווי השוק שלה להונה העצמי עומד על כ-12, ומגלם ציפיות גבוהות. כמוה, במספרים אחרים, חברת ביוקנסל, אשר חוותה גאות בשיעורים של כ 700%, זאת בשעה שהמספרים מספרים סיפור אחר לגמרי חברה שקיים ספק מהותי לגבי המשך תפקודה כעסק חי לפי הערת רואה החשבון של החברה.
לטרנד כוח מסוכן בעצם ההשפעה הפסיכולוגית שלו על ציבור המשקיעים. בחינה מקצועית ואמיתית של יחסי הסיכוי- סיכון בהשקעה בחברה, באותם נתוני שוק, במקרה הטוב, היתה מפנה את המשקיעים לנתיבי השקעה בעלי פוטנציאל רווח גבוה יותר. כלומר, משקיע אחראי או מנהל השקעות אחראי, יכול להצביע פעמים רבות על אפיקים ספקולנטיים מעניינים יותר, בעלי פוטנציאל השאת רווחים גבוה יותר, למי שאסטרטגיית ההשקעות שלו מחפשת תדיר גם אפיקים ברמות סיכון גבוהות.
מנגד, במקרה המסוכן יותר, השקעה מכוחו של טרנד, ובעיקר למשקיע הטועה להתבשם בהחלטת ההמון בשל טרנד, פעמים רבות יכולה להסתיים בהפסדים כבדים למשקיעים, שלא ביצעו, אם בעצמם, ואם באמצעות מנהל ההשקעות שלהם, את הבדיקות המתחייבות עובר להשקעה. כזוהי היא בחינת הנתונים ההיסטוריים, שמצלמת תמונה ברורה על הפעילות העסקית של חברה בה אנו חפצים להשקיע. ניתוח אנליטי של הנתונים מאפשר בחינה של נתונים ללא רעשי רקע. זהו מהלך שראוי לעשותו תמיד לפני השקעה, ודאי כשמדובר בבחינת השקעה הנהנית מטרנד.
ארז זלצמן הוא מנכ''ל בית ההשקעות KZI
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
