מניה שעלתה 700%: המספרים בדו"חות מספרים סיפור שונה לגמרי

ארז זלצמן, מנכ''ל בית ההשקעות KZI, מתייחס לתופעת המניות ה'טרנדיות' בבורסה
ארז זלצמן |

ניתן היה לצפות כי מדיניות השקעות של המשקיעים המתוחכמים בשוק ההון, בין אם באופן פרטי או מוסדר, שם, במקום ממלכתם של מספרים ושורות תחתונות של רווח והפסד, תנווט על ידי הרציונאל כלכלי קר. המהדרין יאמרו, כי כאשר מדובר בהשקעה, אין מקום ל"תחושות בטן" או "תגובות" לשמועות, אלא לסינון של "רעש לבן" דוגמת דיווחים בתקשורת, ותשומת לב מלאה לנתונים ההיסטוריים של החברה בה הוחלט להשקיע.

אולם ציפייה לחוד ומציאות לחוד. כבר הוכח כי שוק ההון מונע על ידי אמוציות וטרנדים. שמועה או ספקולציה שמופצת, מייצרת אפקט דומינו, בסופה נוצר סחף של קונים או מוכרים - תלוי בטיבה של השמועה.

את הלגיטימציה ותחושת הביטחון מקבל משקיע הקצה מתנועת ההמון. ביטחון הנובע מהשקעה במקום 'בטוח' בו נמצאים 'כולם', עשוי להיות פעמים רבות ביטחון מדומה. בחינת עומק של ההשקעה, במנותק מסנטימנט או טרנד, עשויה להצביע על חוסר כדאיות כלכלית, לעיתים חוסר כדאיות כלכלית מובהקת.

''אפקט העדר'', מצב בו קיימת נהירה של משקיעים לעבר מניה או נתח שוק מסוים (פעמים רבות לאחר שזו סיימה כבר לחוות עליות משמעותיות), גורם לתמחור גבוה המבוסס על ציפיות להטבה משמעותית בעסקי אותן החברות. פרדוקסאלית, אותו מצב בדיוק, הופך את יחס ה-"סיכון-סיכוי" לנמוך עבור

המשקיעים, מצב שלאורך זמן משיא למשקיע תשואות נמוכות.

כך לדוגמא, בחינה אקראית של מניות ביוטכנולוגיה מזהה באופן מובהק טרנד. חברת די פארם חוותה עליות שערים בשיעורים של כ-70% מיום הנפקתה באוגוסט 2009, כל זאת בזמן שהיא סיימה את שנת 2008 בגירעון מצטבר בהיקף של 12.7 מיליוני שקלים, ושלושת הרבעונים הראשונים לשנת 2009, הסתיימו בהפסד של 3 מיליוני שקלים. יותר מכך, בחינת שווי השוק של החברה אל מול הונה העצמי מלמד על ציפיות גבוהות מהחברה המתומחרות כבר היום בשוויה.

כך גם לגבי חברת ביונדווקס אשר היחס בין שווי השוק שלה להונה העצמי עומד על כ-12, ומגלם ציפיות גבוהות. כמוה, במספרים אחרים, חברת ביוקנסל, אשר חוותה גאות בשיעורים של כ 700%, זאת בשעה שהמספרים מספרים סיפור אחר לגמרי חברה שקיים ספק מהותי לגבי המשך תפקודה כעסק חי לפי הערת רואה החשבון של החברה.

לטרנד כוח מסוכן בעצם ההשפעה הפסיכולוגית שלו על ציבור המשקיעים. בחינה מקצועית ואמיתית של יחסי הסיכוי- סיכון בהשקעה בחברה, באותם נתוני שוק, במקרה הטוב, היתה מפנה את המשקיעים לנתיבי השקעה בעלי פוטנציאל רווח גבוה יותר. כלומר, משקיע אחראי או מנהל השקעות אחראי, יכול להצביע פעמים רבות על אפיקים ספקולנטיים מעניינים יותר, בעלי פוטנציאל השאת רווחים גבוה יותר, למי שאסטרטגיית ההשקעות שלו מחפשת תדיר גם אפיקים ברמות סיכון גבוהות.

מנגד, במקרה המסוכן יותר, השקעה מכוחו של טרנד, ובעיקר למשקיע הטועה להתבשם בהחלטת ההמון בשל טרנד, פעמים רבות יכולה להסתיים בהפסדים כבדים למשקיעים, שלא ביצעו, אם בעצמם, ואם באמצעות מנהל ההשקעות שלהם, את הבדיקות המתחייבות עובר להשקעה. כזוהי היא בחינת הנתונים ההיסטוריים, שמצלמת תמונה ברורה על הפעילות העסקית של חברה בה אנו חפצים להשקיע. ניתוח אנליטי של הנתונים מאפשר בחינה של נתונים ללא רעשי רקע. זהו מהלך שראוי לעשותו תמיד לפני השקעה, ודאי כשמדובר בבחינת השקעה הנהנית מטרנד.

ארז זלצמן הוא מנכ''ל בית ההשקעות KZI

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.