עוזי סופר בכנס משקיעים: "גם היום רודפים אחרינו, החברה צומחת כל הזמן"
בענף הביומד, כידוע, יש הרבה התפתחויות בשבועות ובחודשים האחרונים. חברות רבות דיווחו על התקדמות בפיתוח מכשור רפואי או תרופות וחלקן אף נמצא על סף המעבר משלב המחקר והפיתוח לשלב המכירות.
אחת החברות האלה היא בריינסוויי. במהלך החודש שעבר דיווחה החברה על קבלת הזמנה ראשונה למכשיר ה-DEEP TMS מלקוח שלה באיטליה, בהתאם להסכם עליו דיווחה לפני מספר חודשים. בהתאם להערכות החברה, אספקת המכשיר צפויה להיעשות במשך חודש נובמבר. כמו כן, לחברה נמסר מהלקוח, כי להערכתו טיפולים באמצעות מכשיר זה יתחילו בתחילת חודש דצמבר.
הבוקר (ג') ערכה החברה כנס לפעילים בשוק ההון בתל-אביב. בכנס הציג מנכ"ל החברה, עוזי סופר, את המכשיר שפיתחה החברה, הטכנולוגיה, סוגי המחלות בהן מקווה החברה שניתן לטפל באמצעותו והחזון של בריינסוויי. "הבעיה עם הרבה מחלות היא שהן יוצאות פעילות יתר או חסר חשמלית באזורים מרכזיים במוח. בדכאון למשל יש פעילות חסר והיא גורמת להפרעות בהפרשת דופאמין.בפרקינסון יש פעילות יתר בחלק מהאזורים וזה גורם להפרעות שונות בתפקוד".
"מה שבריינסוויי יכולה לעשות באמצעות המערכת זה להגיע לאזור המסוים במוח ולטפל בפעילות החשמלית, לעורר אותה או לדכא אותה. אנחנו גם מסוגלים ליצור אפקט ארוך טווח על ידי זה שהמוח לומד ליצור את הפעולה בעצמו יותר מאוחר. המכשיר יוצר הרבה שדות מגנטיים ואסומציה של כל השדות, פוקוס של השדות באזור מסויים במוח, יוצרת את התוצאה הדרושה והאפקט הרצוי".
"ההבדלים בין האפליקציות זה בעצם האזור אליו רוצים להגיע והאפקט המופעל - הגברת הקצב, העלאתו או מנגד דיכוי והורדת קצב הפעילות של המוח".
"המתחרה שלנו זאת חברה אמריקנית בשם נוירונטיקס, שפועלת בפריסה רחבה בארה"ב. הם פועלים בטכנולוגיה של TMS. אנחנו יודעים שהחברה מתקדמת בארה"ב ועובדת עם הרבה בתי חולים. הטכנולוגיה שלה מצליחה לחדור בערך כסנטימטר לעומק במוח וגם כאן הם מצליחים להגיע לתוצאות. אנחנו במקרה של דכאון, למשל, מצליחים להגיע לעומק של כשלושה וחצי סנטימטרים במוח ולהשיג אפקט חזק הרבה יותר".
"ההתקדמות של נוירונטיקס טובה מאוד לבריינסוויי, למרות שהם מקדימים אותנו. אישור של ה-FDA להם סולל גם את הדרך לנו. ההערכות הם שבקרוב הם יקבלו אישור מחברות ביטוח גדולות בארה"ב להחזר כספי ללקוחות שיטופלו במערכת, וזו התפתחות מצויינת גם לבריינסוויי".
"מעדיפים להיות זהירים"
בנקודה זו עבר סופר לדבר על שוק התרופות לדכאון. ההערכות בקרב מומחים בעולם הן שדכאון יהיה אחת המגפות הגדולות של המאה ה-21. כ-30% מהמטופלים בתרופות אלה לא מגיבים ולאחרים יש תופעות לוואי מאוד קשות. "כל המטופלים של בריינסוויי הם כאלה שלא מגיבים לתרופות, ומדובר במספרים מאוד גדולים בעולם. הטיפול של חברת נוירונטיקס הוא לא כל כך יעיל, היעילות שלו מאוד מוגבלת".
לאחר מכן הציג סופר את שאר האפליקציות עליהן עובדת בריינסוויי. "בתחום הדכאון קיבלנו אישור CE באירופה ואנחנו מתחילים בימים אלה לשווק את המערכת באירופה. יש לנו קו ייצור בהר חוצבים בירושלים שמסוגל כרגע לייצר מספר מערכות בחודש. בארה"ב קיבלנו אישור IDE שמאפשר לנו להתחיל בניסוי על אזרחים אמריקנים בארה"ב. התחלנו את ניסוי המולטי סנטר שהוא ניסוי גדול מאוד.
"יש לנו תוצאות פנטסטיות בטיפול בדיכאון ביפולארי, דיכאון בשילוב עם תרופות וסכיזופרניה סימנים שליליים. גם בהזיות שמיעה הקשורות לסכיזופרניה היו לנו תוצאות מצויינות. החוקרים מדברים על פריצת דרך מדעית אדירה, אנחנו מתכוונים להרחיב את הניסוי הזה. גם בתסמונת בתר חבלתית, ניסוי שמתקיים בהדסה, היו לנו תוצאות מאוד חיוביות. בניסוי על טיפול במצמוצי עיניים היו תוצאות ביניים חיוביות. בנושא הפרקינסון פרסמנו תוצאות ביניים. מה שיפה בטכנולוגיה שלנו הוא שאנחנו מקבלים תוך כדי הניסוי תוצאות ולשנות או לשפר את המערכת ולכוונן אותה שונה. בפרקינסון היו לנו תוצאות משמעותיות אבל לא הבנו את המשמעות הקלינית כך שהיינו זהירים מאוד בהודעה, למרות שיכולנו לצאת בצהלות שמחה".
אפליקציות נוספות אותן בודקת החברה ונמצאות בשלבים מתקדמים למדי הן טיפול באלצהיימר, טרשת נפוצה, גמילה מסמים, קשב וריכוז, אוטיזם, השמנת יתר, גמילה מעישון וכאב. החברה גם מתכננת בדיקה של המערכת לטיפול באפילפסיה, שיקום, מגרנה, טורט, הפרעות אכילה, גמילה מאלכוהול ועוד.
"בזמן שאנחנו נמצאים כאן עובדות כ-30 מערכות שלנו ברחבי העולם, במרכזים מובילים בישראל, ארה"ב ואירופה. היתה בתחילת הדרך התלבטות מאוד קשה אם להתמקד באפליקציה אחת או שתיים גדולות או ללכת על הרבה מאוד אפליקציות. יש להתרחבות יתרונות וחסרונות. היתרונות הן פיזור הסיכון, גודל השוק, יכולת למידה רב גונית, אורך חיי הפטנט".
"אין לנו בעיה לעבוד על הרבה אפליקציות"
לכן, אומר סופר, "הגענו להחלטה להגיע לשיתופי פעולה בעלות נמוכה יחסית, כעובדים על הרבה מחקרים יש יעילות וניצולת גבוהה יותר בחברה. אנחנו חברה שמתמחה במתן פתרונות לבעיות שקשורות במערכת העצבים המרכזית. לאחר שאנחנו מספקים את המערכת למרכז הרפואי אנחנו יכולים למעשה לעבור לאפליקציה אחרת. החברה גודלת כל הזמן, היא מתפתחת וצומחת בהר חוצבים בירושלים".
בנוגע לשיטת השיווק והמודל העסקי של החברה אמר סופר כי "המודל שלנו הוא תשלום פר לקוח. כל השרות, התמיכה הטכנית וההדרכה ניתן על חשבון בריינסוויי. הלקוח מקבל את המערכת, הדרכה ואימון ולאחר מכן הוא פועל לבד. יש לנו 3 אפשרויות הפצה: סוכן מקומי, סוכן אזורי או מפיץ בינלאומי. בשני המקרים האחרונים מדובר על שיתוף פעולה אסטרטגי. החברות הגדולות בעולם נמצאות איתנו בקשר. אין ספק שיש לנו קשר עם הגופים הכי גדולים. לנו חשוב היום ששיתוף הפעולה האסטרטגי יהיה עם ערך מוסף ברמת ההפצה והשיווק".
"אנחנו מעדיפים לעשות את הדברים בצורה זהירה ומושכלת, ולא לרוץ מהר מדי. איטליה היא מבחינתנו מקרה מבחן חשוב מאוד ולאחר מכן נמשיך להתרחב באירופה ובאזורים נוספים בעולם".
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
