הטלטלה הגיעה לאחד העם: המעו"ף החזיק מעמד על ה-1,000, אפריקה זינקה 6%

מוקדם יותר הספיק המדד לבקר ברמת 998. מחזור המסחר היה גבוה יחסית והסתכם בכ-1.579 מיליארד שקלים. יהודה בן אסייג, מנכ"ל מנורה מבטחים: "לא צריכים להיבהל"

יום המסחר הראשון לשבוע זה בבורסה בת"א הסתיים בירידות שערים חדות, בהובלת מניות התל טק והבנקים, לאחר שחששות המשקיעים מהמשך ירידות שלחו אותם למכור מניות. בסופו של יום מדד המעו"ף סגר בירידה של 2.15% על רמת ה-1,000 נקודות. מוקדם יותר הספיק לבקר המדד ברמת 998. מחזור המסחר היה גבוה יחסית ליום ראשון והסתכם בכ-1.579 מיליארד שקלים.

השוק נופל - הזדמנות כניסה?

"לא צריכים להיבהל", אומר בשיחה עם Bizportal יהודה בן אסייג, מנכ"ל מנורה מבטחים בהתייחסות לירידות. "תנודות חדות תמיד היו ותמיד יהיו בשוק, הן מגיעות אחת לפרקים, ולא בהכרח מעידות על שינוי מגמה". לדבריו, התגברות התנודתיות יכולה לנבוע בעיקר משני דברים: צבר נתונים שלילים המאכזבים את המשקיעים או מהלך גדול כלפי מעלה ששולח משקיעים שרשמו תשואות גדולות לממש רווחים.

"האירוע הספציפי שמתרחש בימים האחרונים קשור למקרה השני", הוא אמר. לסיפור המלא: האם לנצל את הירידות ולהיכנס לשוק?

לב לבייב במרכז העניינים

ביום שישי לפנות בוקר (שעה 4:45 ליתר דיוק) יצא עשן לבן מעל משרדו של פילא מאיר בת"א, הצדדים הגיעו להסכמה וחתמו על הסדר החוב של אפריקה ישראל. בין היתר, לפי ההסכם לבייב יזרים לחברה סכום של 750 מילון שקלים ויישאר לבסוף עם אחזקה של כ-52%. מניית אפריקה ישראל מרכזת עניין רב וכך גם אגרות החוב של החברה.

בראיון מצולם ל-BizoprtalTV ניתח היום שי ליפמן אנליסט הנדל"ן של IBI את ניירות הערך של אפריקה. לראיון המצולם עם ליפמן

הסיקור מלא ב-Bizportal למתרחש באפריקה ישראל:

* מה צפוי לקרות במניית אפריקה ובאג"חים? לכתבה בעניין

* איזי כהן על ההסדר: "אפריקה חיזקה את מבנה ההון שלה בצורה משמעותית"

* שאלת ה'טיימס': ביום ב' הקרוב צפויה אפריקה לפרסם דיווח מיידי

* אפי פיתוח עלתה בלונדון: בסיטי מצביעים על הסכנות אבל חיוביים על הנייר

התנודתיות חוזרת לשווקים

בימי המסחר האחרונים בוול סטריט חזרה התנודתיות לשווקים. אחרי שביום רביעי נפלו המדדים בוול סטריט, ביום חמישי נרשמו עליות שערים חדות וביום שישי חזרו לרדת ברקע למספר נתוני מאקרו, הקשורים לצרכן האמריקני, שאכזבו את המשקיעים.

ביום שישי האחרון, המדדים המובילים בוול סטריט ננעלו בירידות חדות, עמוק בתוך הטריטוריה האדומה לאחר האכזבה שנרשמה עם פרסום נתוני המאקרו בדמות נתוני ההוצאה הפרטית וסנטימנט הצרכנים של מישיגן. מניות החברות הפיננסיות הובילו את המגמה השלילית בניו יורק לאחר שאיבדו יותר מ-4% בממוצע.

הירידות במדדים המובילים - הדאו ג'ונס השיל 2.51%, ה-S&P 500 איבד 2.81% והנאסד"ק ירד ב-2.5% - מחקו את כל העליות שנרשמו רק יום לפני, כאשר המשקיעים האמריקנים הריעו לנתוני הצמיחה של הכלכלה הגדולה ביותר בעולם.

בסיכום השבוע החולף, מדד המעו"ף קטע רצף של 6 שבועות רצופים של עליות וירדה 2.04%. בעולם, הנאסד"ק רשם ירידה שבועית חדה בהרבה של 5.08%. הדאו ג'ונס השיל 2.6%. הדאקס הגרמני צנח בשבוע החולף ב-5.67% והפוטסי הלונדוני איבד 3.78%.

מדדים בת"א: מדד ת"א 75 ירד 3.06%, מדד התל טק 15 צנח 3.5%, מדד הבנקים השיל 3.05%, מדד הנדל"ן 15 ירד 2%.

מניות במרכז

פחות משבוע לאחר שקבוצת קרדן אן.וי, הנמצאת בשליטת יוסף גרינפלד, הודיעה כי החליטה לפעול למכירת 55% ממניות קרדן ישראל, מודיעה הבוקר האחרונה כי תפעל להנפיק את בבורסה את חברת קרדן נדל"ן בבורסה. לסיפור המלא: הרה-ארגון בקרדן נמשך - קרדן נדל"ן בדרך לבורסה

יום דרמטי בחברה לישראל: בשעה 16:00 התכנסה אסיפת בעלי המניות של החברה במטרה לאשר את הסדר החוב שגיבשה החברה אשר כולל הזרמה של מאות מיליוני שקלים לחברת צים. ביום חמישי נודע כי פועלים סהר החליטה להמליץ למוסדיים שלא לקבל את הסדר החוב. ההמלצה של פועלים-סהר גררה תגובה קשה מצד בעלי השליטה בחברה לישראל. לכתבה המלאה

מניות ביוסל הגיבו בחיוב לידיעות כי נציגים של חברת פייזר, חברת התרופות הגדולה בעולם, ביקרו בשבוע האחרון במפעלה של פרוטליקס בכרמיאל. ביוסל מחזיקה בכ-20% מפרוטליקס. לסיפור המלא - אם לא טבע אז אולי פייזר: נציגים של ענקית התרופות האמריקנית ביקרו בפרוטליקס

מניות בנק דיסקונט נסחרו ברקע לאי-הוודאות הנוגעת להחלפת יו"ר הבנק.בסוף השבוע נודע כי בעלי השליטה בדיסקונט ביקשו מהיו"ר שלמה זהר לסיים את תפקידו, כנראה על רקע אי שביעות ביישום התוכנית האסטרטגית של הבנק. לסיפור המלא: בעלי השליטה בדיסקונט ביקשו מהיו"ר שלמה זהר להתפטר

כאמור, ניירות הערך של קבוצת אפריקה ישראל וחברות הבנות שלה היו היום במרכז העניינים. המשקיעים הגיבו בחיוב להודעה על גיבוש הסכם חוב וקבלת מימון מחדש לבניין ה"ניו יורק טיימס". יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים ניתח היום את ניירות הערך של החברה והעריך כי קיים למשקיעים ערך רב בקניית אגרות החוב של אפריקה במחיר הנוכחי, אך לא ברכישת המנייה. לכתבה המורחבת: בן זאב ממליץ על אגרות החוב של אפריקה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.