האם הביקוש של המוסדיים לאג"ח צמודות מדד מוצדק?

כפי שרשמנו ביום חמישי, גל נתונים כלכליים שטף את העולם המערבי בסוף השבוע האחרון, הראשונים לפרסם את נתוני מדד המחירים היו הגוש האירופאי, שם ירד המדד ב 0.3%. בערב היה זה המדד בארה"ב שירד ב 1.3% לעומת החודש המקביל אשתקד, במקביל פורסם בארה"ב נתוני הגרעון שגדלו פי 3 מהשנה שעברה וזאת בעקבות תוכניות החילוץ והתמיכה שבה הממשל מפזר כסף במשק.

בישראל פורסם גם מדד המכירים לצרכן שירד ב 0.3%, ירידה זו שוברת רצף מדדי מחירים גבוהים, והשאלה האם באמת אנו לקראת ירידה בקצב האינפלציה או שזה רק עצירה זמנית עקב סיבות עונתיות. אם מסתכלים על דרך הפעולה של המשקיעים המוסדיים בשוק אזי המדד השלילי לדעתם הינו אפיזודה חולפת, כך למשל הנפקת ריבוע נכסים ביום חמישי הייתה אמורה לצאת בשתי סדרות, האחת צמודה שאכן התבצעה ונסגרה בביקושי יתר אדירים ובתשואה של 4.4%, השנייה שבוטלה הייתה אמורה להיות בריבית קבועה שקלית, זו בוטלה כנראה בעקבות התשואה הגבוהה יחסית שבהן היו הביקושים לאמור, הגופים המוסדיים מסתערים על צמודי המדד ולא מאמינים בשקלי עקב צפייה לכך שלא יהיו עליות ריבית - האם הם צודקים? נאלץ לחכות ולראות את קצב האינפלציה בחודשים הבאים.

מהמתרחש בשוק

שוק האג"ח מגיב למדד השלילי, כך נרשמו עליות של עד 0.9% באג"ח השקליות מסוג שחר לטווח ארוך ובמקביל כצפוי ירידות קלות באג"ח צמודות המדד הקצרות אשר נסחרות בתשואות אפסיות ולכן המדד משפיע עליהן בצורה משמעותית.

מדדי התל בונד סיימו את היום בעליות כאשר מדד התל-בונד 20 עלה 0.48% ומדד התל-בונד 40 עלה 0.22%.

ביום חמישי גם התבצעה הנפקת אג"ח צמודה נוספת של סקיילקס, הנפקה זו נסגרה בתשואה של 5.1% צמוד במח"מ של כ- 4 שנים.