הדולר עם הפנים צפונה: היציג ננעל בעלייה של 1% על רקע החלטת הריבית
השטר הירוק והאירו מתחזקים הבוקר למול השקל על רקע ירידות השערים בשווקים הפיננסים אשר מובילים את הסוחרים לקנות מטבעות נטולי סיכון. בעולם, הדולר עבר להיסחר באחרונה ביציבות לאחר שמוקדם יותר היום רשם עליות שערים יום שלישי ברציפות למול האירו, הרצף הארוך ביותר מזה חודש.
המסחר התנהל היום ברקע להודעתו מאתמול של נגיד הבנק המרכזי, הפרופ' סטנלי פישר, אשר לא ממשיך במהלך העלאות הריבית והותיר את הריבית ללא שינוי על 0.75%, זאת בזמן שחלק גדול מהתחזיות היו להעלאה של 0.25%. בהודעה נכתב, כי "ההחלטה להותיר את הריבית לחודש אוקטובר ללא שינוי ברמה של 0.75 נקודות אחוז, תורמת לחזרת האינפלציה לתחום היעד ולביסוס ההתאוששות בפעילות תוך תמיכה ביציבות הפיננסית."
בתוך כך, על פי הערכות, בנק ישראל הדיר השבוע את רגליו מהמסחר, יתכן שבשל העובדה כי התנהגותו של הדולר בשוק המקומי לא חרגה מהתנהגותו בעולם. החלטת ה- FED השבוע להותיר את הריבית האמריקאית על כנה אשר הייתה די צפויה, עמדה השבוע במרכז הבמה, ועם ההודעה בנושא הגיעו שווקי המניות בשוק האמריקאי לשיאם מתחילת השנה, כאשר מיד לאחר מכן שינו כיוון ונחלשו. מגמה זו בשווקים גררה התנהגות הפוכה מצד השטר הירוק.
"השווקים תמחרו את ההתאוששות הכלכלה העולמית יותר מדי ומהר מדי", כך מעריך דייסקו ווינו, אנליסט ראשי מחברת המחקר Gaitame.Com. "העליות האחרונות במטבעות המניבים תשואה טובה מזו של הדולר, עשויות להיות מוטלות בספק", הוסיף האנליסט בראיון לסוכנות הידיעות בלומברג.
בזירת המט"ח המקומית, הדולר ננעל בעליות שערים של 0.99% לרמה של 3.77 שקלים ואילו האירו התחזק 0.32% היציג נקבע על 5.532 שקלים. בסיכום שבועי נחלש הדולר בכ-0.5% מול השקל והאירו בכ-0.2%.
כלכלני בנק לאומי לא משנים עמדות ומעריכים כי העלייה בתיאבון לסיכון בשילוב עם הסנטימנט השלילי כלפי הדולר בעולם יביאו להיחלשותו מול השקל.
גם בבנק הפועלים דבקים בהערכותיהם וטוענים מנגד כי "השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת, כשבראש ובראשונה הוא יושפע מהתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם. כמו כן יושפע השקל מגורמים מקומיים מנוגדים".
מחד, בפועלים מציינים כי הגורם העיקרי התומך בהיחלשות השקל הוא רכישות הדולרים על ידי בנק ישראל. מאידך, אומרים כלכלני הבנק כי בין הגורמים התומכים בהתחזקות השקל ניתן למנות את הגידול בעודף בחשבון השוטף, הכלכלה היציבה בישראל ואת הציפיות להעלאת ריבית נוספת ע"י בנק ישראל ובעקבותיה, הרחבת הפער בין הריבית השקלית והדולרית.
