הדולר עם הפנים צפונה: היציג ננעל בעלייה של 1% על רקע החלטת הריבית

שערו היציג של השטר הירוק נקבע על 3.77 שקלים ובסיכום שבועי איבד הדולר 0.5%. בלאומי צופים כי העלייה בתיאבון לסיכון והסנטימנט השלילי כלפי הדולר בעולם יביאו להיחלשותו מול השקל
נועם הוד |

השטר הירוק והאירו מתחזקים הבוקר למול השקל על רקע ירידות השערים בשווקים הפיננסים אשר מובילים את הסוחרים לקנות מטבעות נטולי סיכון. בעולם, הדולר עבר להיסחר באחרונה ביציבות לאחר שמוקדם יותר היום רשם עליות שערים יום שלישי ברציפות למול האירו, הרצף הארוך ביותר מזה חודש.

המסחר התנהל היום ברקע להודעתו מאתמול של נגיד הבנק המרכזי, הפרופ' סטנלי פישר, אשר לא ממשיך במהלך העלאות הריבית והותיר את הריבית ללא שינוי על 0.75%, זאת בזמן שחלק גדול מהתחזיות היו להעלאה של 0.25%. בהודעה נכתב, כי "ההחלטה להותיר את הריבית לחודש אוקטובר ללא שינוי ברמה של 0.75 נקודות אחוז, תורמת לחזרת האינפלציה לתחום היעד ולביסוס ההתאוששות בפעילות תוך תמיכה ביציבות הפיננסית."

בתוך כך, על פי הערכות, בנק ישראל הדיר השבוע את רגליו מהמסחר, יתכן שבשל העובדה כי התנהגותו של הדולר בשוק המקומי לא חרגה מהתנהגותו בעולם. החלטת ה- FED השבוע להותיר את הריבית האמריקאית על כנה אשר הייתה די צפויה, עמדה השבוע במרכז הבמה, ועם ההודעה בנושא הגיעו שווקי המניות בשוק האמריקאי לשיאם מתחילת השנה, כאשר מיד לאחר מכן שינו כיוון ונחלשו. מגמה זו בשווקים גררה התנהגות הפוכה מצד השטר הירוק.

"השווקים תמחרו את ההתאוששות הכלכלה העולמית יותר מדי ומהר מדי", כך מעריך דייסקו ווינו, אנליסט ראשי מחברת המחקר Gaitame.Com. "העליות האחרונות במטבעות המניבים תשואה טובה מזו של הדולר, עשויות להיות מוטלות בספק", הוסיף האנליסט בראיון לסוכנות הידיעות בלומברג.

בזירת המט"ח המקומית, הדולר ננעל בעליות שערים של 0.99% לרמה של 3.77 שקלים ואילו האירו התחזק 0.32% היציג נקבע על 5.532 שקלים. בסיכום שבועי נחלש הדולר בכ-0.5% מול השקל והאירו בכ-0.2%.

כלכלני בנק לאומי לא משנים עמדות ומעריכים כי העלייה בתיאבון לסיכון בשילוב עם הסנטימנט השלילי כלפי הדולר בעולם יביאו להיחלשותו מול השקל.

גם בבנק הפועלים דבקים בהערכותיהם וטוענים מנגד כי "השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת, כשבראש ובראשונה הוא יושפע מהתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם. כמו כן יושפע השקל מגורמים מקומיים מנוגדים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

גלי בהרב מיארה
צילום: נתן ווייל, לעמ

היועמ"שית: "שיטת המשטר בישראל משתנה במהירות"

גלי בהרב-מיארה דיברה בכנס של לשכת עורכי הדין באילת על השינויים שמתחוללים במערכת המשפט הישראלית, והביעה דאגה מההתפתחויות האחרונות והשפעתן על הדמוקרטיה: "יש החלשה מרכזית של המוסדות הדמוקרטיים. מסוכנת במיוחד הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת. בית המשפט העליון הוא הבלם המרכזי מפני השימוש השרירותי בכוח המשטרי"

עוזי גרסטמן |


בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין שנערך היום (שני) באילת, התייחסה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לשינויים במערכת המשפט והביעה דאגה מהתפתחויות המשפיעות על הדמוקרטיה הישראלית. בהרב-מיארה ציינה כי "בחסות המלחמה השינוי המשטרי הואץ מאוד. זו לא אזהרה ביחס לעתיד. זו תמונת המציאות בפועל. שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו בקצב מהיר. יש החלשה מרכזית של המוסדות הדמוקרטיים. מסוכנת במיוחד הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת. בית המשפט העליון הוא הבלם המרכזי מפני השימוש השרירותי בכוח המשטרי".


בנוגע למינוי ראש השב"כ הבא, הדגישה היועצת כי, "נוכח חשיבותו של תפקיד ראש השב"כ, החלטת ממשלה על מינוי או פיטורים מחייבת הקפדה על הליך תקין ללא רבב, וללא חשש להשפעת שיקולים זרים. ראש השב"כ צריך להיות נאמן לציבור ולא לממניו. פגמים בהליך המינוי ובוודאי חשש להשפעת שיקולים זרים, מטילים צל כבד על שאלת הנאמנות הציבורית".


בהרב-מיארה התייחסה גם לסוגיית גיוס החרדים, וציינה בדבריה כי, "חוק שירות הביטחון מחייב חוק שוויוני. לעומת זאת, חוק גיוס שטרם נולד אינו תוכנית עבודה ולא פוטר מהחובה לגייס ולהתגייס. הכוונה היא לכל המשתמטים, ולא לבני הישיבות בלבד. מלבד סנקציות משפטיות, הסנקציות צריכות לפגוש אותם בשדות התעופה, בבנק. מבחינת משפטית יש להתנהל בשלושה צעדים: הגדלה משמעותית של היקף צווי הגיוס, מיצוי כלי האכיפה הצבאיים ביחס למשתמטים והרחבת הסנקציות. ניתן לקדם זאת ללא התערבות ממשלה וללא חקיקה". בנאומה, הביעה היועצת המשפטית לממשלה ביקורת על החלטת שר הביטחון למנוע את נאום הפצ"רית בכנס, ואמרה כי "אין מתאימה ממנה להדוף טענות נגד ישראל במישור הבין-לאומי" .


נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, שהתייחס גם הוא למצב הדמוקרטיה בישראל, אמר בכנס כי, "האמת חייבת להיאמר: המרקם הדמוקרטי הישראלי הוא עדין ושברירי. מדינת ישראל חסרת 'מנועי דמוקרטיה' שבכוחם לאזן את רשויות השלטון: מנועים כמו בחירות אזוריות, שני בתי פרלמנט, שלטון מקומי חזק, חוקה מלאה ומשוריינת, מגילת זכויות אדם מלאה, מסורת חוקתית או נוהגים חוקתיים. מנועים שמדינות דמוקרטיות אחרות התברכו בהם, או לפחות בחלקם".