מי הם אלה שבאמת חוששים מעדכון הסטטוס של ישראל?

נתי לייזר, אנליסט בפורמולה שוקי הון, מסתכל על עדכון הסטטוס של ישראל ע"י ה-MSCI
נתי לייזר |

חצות, ממתין בדריכות על מסך המחשב, יום היסטורי, פרסום האפשרות שכלכלת ישראל נכנסת למדד המדינות המפותחות של MSCI.

מי אחראי להריסת החגיגה לכלכלת ישראל? במשך שנים שמעתי על ההכנות שנעשו עבור היום המיוחל, במשך שנים ההכנות נעשו בקפידה, אנשי האוצר עקבו בדריכות אחרי נאמר בעולם אודינו, גודל הגירעון רוסן בכוונה תחילה, תפעול הכלכלה וזרימת תקציבים לשלל השכבות נבדקו על פי תקני העולם,על כך נאמר יצירתיות הראויה לשבחים .

ביום שאחרי, פתחתי את שלל העיתונים המרכזים, כותרות מפחידות רודפות האחת את רעותה, כאילו חזרנו לפרדסי התפוזים. ובכך הגיעה לסופה חצי שנה של המתנה, זאת לאחר שכבר בחודש דצמבר האחרון הודיעה חברת MSCI כי ישראל היא בין המדינות המועמדות להיכנס למדד השווקים המפותחים.

כה רבות שמעתי אודות החשיבות בקבלת העלאת דירוג לישראל למעמד של מדינה מפותחת, וכשפורסמה הבשורה החשובה, שלל מילים נשפכו כפרשנות כמה רע לכלכלת ישראל מהלך שכזה.

ישנם נימוקים לרעה, אכן ישנה סבירות שהמשקיעים / הקרנות בשווקים המתעוררים ידרשו למכור את אחזקותיהם במדינה שעוזבת את המדד, זאת בזמן שהרכישות מצד המשקיעים במדינות המפותחות הן הרבה פחות רחבת היקף, לא נתפס אך אפשרי. שנית, אכן העבר מלמד (יוון) שכניסה כזו יכולה להוות סכנה למשק.

למי הכניסה יכולה להוות בעיה? הרגולציה הישראלית טרם עלתה כיתה, בהתאם לדרישות המדד, הבעת השמחה של בנק ישראל ומנהלת הבורסה, שהצביעו על האפשרויות העצומות לפיתוח המשק ושוק ההון, שיכולות לצמוח מן השדרוג שזכינו לו, כל השאר טרם עלה כיתה.

בנוסף בעלי ההון אשר נהנים משליטה קרטלים בארץ, למה הם צריכים את הסטנדרטים החדשים, השקיפות החדשה ,טוב להם השליטה בבסיס הכסף בארץ, טוב להם החוסר רגולציה מפותחת בארץ, מה צריכים הטייקונים את "הצרה" הזאת של הליגה הבינלאומית? הם מעדיפים להמשיך ולחגוג בשקט בביצה המקומית. הייתכן שאלו העומדים מאחורי ההכפשות לכניסת המדינה למדד?

אז למה בכל זאת הכניסה מטיבה עימנו? את ההכרה הבין לאומית אין צורך כלל להזכיר, את התעודה למשק הישראלי יש לזקוף לנגידים לדורותיהם, בנוסף ההנחה אשר רווחת שמשקיעים מוסדיים וגדולים מעדיפים להשקיע במשקים מפותחים עם רמת סיכון נמוכה יותר. ובנוסף - הרכב ההשקעות במשק הישראלי מאופיין בריבוי השקעות ישירות שאינן מושפעות מהמשקל הנגזר ממדדי MSCI". על פי בנק ישראל.

לסיכום ההשפעה - לא דרמטית ,לטווח הקרוב לא יורגש כל שינוי, לטווח הרחוק, השוק יכול לחוות יצאת כספים, אך ניתן להוריד חשש כוחות המשק מסוגלים לקלוט מצב שכזה. בנוסף החזקות הזרים נמוכה כעת במניות, על כן המשק הישראלי ומניות מעוף הדואליות הגדולות צפויות ליהנות מן מהלך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
Gett גט טקסי
צילום: יח"צ

יאנגו דורשת מרשות התחרות: הכריזו על Gett כמונופול

בפנייה נטען כי ל-Gett יש נתח שוק בהיקף של 70% ומאשימה כי המערכת של Gett מייצרת מנגנונים של תמרוץ וסנקציות לנהגי מוניות, המעודדים עבודה כמעט בלעדית איתה


הדס ברטל |

חברת יאנגו, המפעילה אפליקציה להזמנת מוניות, דורשת מרשות התחרות להכריז על מתחרתה העיקרית גט (Gett) כמונופול. לטענת יאנגו, גט מחזיקה בנתח שוק העולה משמעותית על הרף הקבוע בחוק, ומפעילה כוח שוק הפוגע בתחרות, בנהגים ובצרכנים.

בפנייה, שנשלחה לממונה על רשות התחרות מיכל כהן באמצעות עורכי הדין ישראל שלו וטל טיטמן, נטען כי נתח השוק של גט בנסיעות מוזמנות באמצעות אפליקציה מגיע לכ-70%. נתון זה, לטענת יאנגו, מבוסס בין היתר על ממצאי רשות התחרות עצמה במסגרת בחינת המיזוג שביקשו בעבר גט ופנגו לקדם, וכן על נתונים שפורסמו בדוחות של משקיעי החברה.

"התפתחה אצל הנהגים תלות ממשית בפלטפורמה של גט כמקור הכנסה עיקרי, שלא לומר בלעדי, באופן המגביל את התחרות בשוק", נכתב במכתב ששלחה חברת אפלי טקסי עוז, המפעילה את יאנגו, לממונה על רשות התחרות. אף שנהגים רשאים לכאורה לעבוד עם כמה אפליקציות במקביל, אופן התמחור שמפעילה גט והמבנה של מסלולי המנוי מובילים בפועל לכך שנהגים עובדים בעיקר איתה.

לפי הנתונים שהוצגו, מדי שנה מתבצעות בישראל עשרות מיליוני נסיעות במוניות, כאשר למעלה ממחציתן מוזמנות מראש ולא נאספות מהרחוב. יאנגו טוענת כי חלקה של גט בנסיעות המוזמנות חורג בהרבה ממחצית השוק, באופן המאפשר לה להכתיב בפועל את כללי המשחק בענף.

בפנייה מצוין כי המסלול המרכזי שמציעה גט לנהגים מבוסס על תשלום חודשי קבוע, בגובה אלפי שקלים, אשר הופך לכלכלי רק אם מרבית הנסיעות מבוצעות דרך הפלטפורמה שלה. מצב זה, לפי יאנגו, יוצר תמריץ שלילי לעבוד עם מתחרים ומקשה על אפליקציות אחרות לגייס נהגים בהיקף מספק.