מי הם אלה שבאמת חוששים מעדכון הסטטוס של ישראל?
חצות, ממתין בדריכות על מסך המחשב, יום היסטורי, פרסום האפשרות שכלכלת ישראל נכנסת למדד המדינות המפותחות של MSCI.
מי אחראי להריסת החגיגה לכלכלת ישראל? במשך שנים שמעתי על ההכנות שנעשו עבור היום המיוחל, במשך שנים ההכנות נעשו בקפידה, אנשי האוצר עקבו בדריכות אחרי נאמר בעולם אודינו, גודל הגירעון רוסן בכוונה תחילה, תפעול הכלכלה וזרימת תקציבים לשלל השכבות נבדקו על פי תקני העולם,על כך נאמר יצירתיות הראויה לשבחים .
ביום שאחרי, פתחתי את שלל העיתונים המרכזים, כותרות מפחידות רודפות האחת את רעותה, כאילו חזרנו לפרדסי התפוזים. ובכך הגיעה לסופה חצי שנה של המתנה, זאת לאחר שכבר בחודש דצמבר האחרון הודיעה חברת MSCI כי ישראל היא בין המדינות המועמדות להיכנס למדד השווקים המפותחים.
כה רבות שמעתי אודות החשיבות בקבלת העלאת דירוג לישראל למעמד של מדינה מפותחת, וכשפורסמה הבשורה החשובה, שלל מילים נשפכו כפרשנות כמה רע לכלכלת ישראל מהלך שכזה.
ישנם נימוקים לרעה, אכן ישנה סבירות שהמשקיעים / הקרנות בשווקים המתעוררים ידרשו למכור את אחזקותיהם במדינה שעוזבת את המדד, זאת בזמן שהרכישות מצד המשקיעים במדינות המפותחות הן הרבה פחות רחבת היקף, לא נתפס אך אפשרי. שנית, אכן העבר מלמד (יוון) שכניסה כזו יכולה להוות סכנה למשק.
למי הכניסה יכולה להוות בעיה? הרגולציה הישראלית טרם עלתה כיתה, בהתאם לדרישות המדד, הבעת השמחה של בנק ישראל ומנהלת הבורסה, שהצביעו על האפשרויות העצומות לפיתוח המשק ושוק ההון, שיכולות לצמוח מן השדרוג שזכינו לו, כל השאר טרם עלה כיתה.
בנוסף בעלי ההון אשר נהנים משליטה קרטלים בארץ, למה הם צריכים את הסטנדרטים החדשים, השקיפות החדשה ,טוב להם השליטה בבסיס הכסף בארץ, טוב להם החוסר רגולציה מפותחת בארץ, מה צריכים הטייקונים את "הצרה" הזאת של הליגה הבינלאומית? הם מעדיפים להמשיך ולחגוג בשקט בביצה המקומית. הייתכן שאלו העומדים מאחורי ההכפשות לכניסת המדינה למדד?
אז למה בכל זאת הכניסה מטיבה עימנו? את ההכרה הבין לאומית אין צורך כלל להזכיר, את התעודה למשק הישראלי יש לזקוף לנגידים לדורותיהם, בנוסף ההנחה אשר רווחת שמשקיעים מוסדיים וגדולים מעדיפים להשקיע במשקים מפותחים עם רמת סיכון נמוכה יותר. ובנוסף - הרכב ההשקעות במשק הישראלי מאופיין בריבוי השקעות ישירות שאינן מושפעות מהמשקל הנגזר ממדדי MSCI". על פי בנק ישראל.
לסיכום ההשפעה - לא דרמטית ,לטווח הקרוב לא יורגש כל שינוי, לטווח הרחוק, השוק יכול לחוות יצאת כספים, אך ניתן להוריד חשש כוחות המשק מסוגלים לקלוט מצב שכזה. בנוסף החזקות הזרים נמוכה כעת במניות, על כן המשק הישראלי ומניות מעוף הדואליות הגדולות צפויות ליהנות מן מהלך.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
