מי הם אלה שבאמת חוששים מעדכון הסטטוס של ישראל?

נתי לייזר, אנליסט בפורמולה שוקי הון, מסתכל על עדכון הסטטוס של ישראל ע"י ה-MSCI
נתי לייזר |

חצות, ממתין בדריכות על מסך המחשב, יום היסטורי, פרסום האפשרות שכלכלת ישראל נכנסת למדד המדינות המפותחות של MSCI.

מי אחראי להריסת החגיגה לכלכלת ישראל? במשך שנים שמעתי על ההכנות שנעשו עבור היום המיוחל, במשך שנים ההכנות נעשו בקפידה, אנשי האוצר עקבו בדריכות אחרי נאמר בעולם אודינו, גודל הגירעון רוסן בכוונה תחילה, תפעול הכלכלה וזרימת תקציבים לשלל השכבות נבדקו על פי תקני העולם,על כך נאמר יצירתיות הראויה לשבחים .

ביום שאחרי, פתחתי את שלל העיתונים המרכזים, כותרות מפחידות רודפות האחת את רעותה, כאילו חזרנו לפרדסי התפוזים. ובכך הגיעה לסופה חצי שנה של המתנה, זאת לאחר שכבר בחודש דצמבר האחרון הודיעה חברת MSCI כי ישראל היא בין המדינות המועמדות להיכנס למדד השווקים המפותחים.

כה רבות שמעתי אודות החשיבות בקבלת העלאת דירוג לישראל למעמד של מדינה מפותחת, וכשפורסמה הבשורה החשובה, שלל מילים נשפכו כפרשנות כמה רע לכלכלת ישראל מהלך שכזה.

ישנם נימוקים לרעה, אכן ישנה סבירות שהמשקיעים / הקרנות בשווקים המתעוררים ידרשו למכור את אחזקותיהם במדינה שעוזבת את המדד, זאת בזמן שהרכישות מצד המשקיעים במדינות המפותחות הן הרבה פחות רחבת היקף, לא נתפס אך אפשרי. שנית, אכן העבר מלמד (יוון) שכניסה כזו יכולה להוות סכנה למשק.

למי הכניסה יכולה להוות בעיה? הרגולציה הישראלית טרם עלתה כיתה, בהתאם לדרישות המדד, הבעת השמחה של בנק ישראל ומנהלת הבורסה, שהצביעו על האפשרויות העצומות לפיתוח המשק ושוק ההון, שיכולות לצמוח מן השדרוג שזכינו לו, כל השאר טרם עלה כיתה.

בנוסף בעלי ההון אשר נהנים משליטה קרטלים בארץ, למה הם צריכים את הסטנדרטים החדשים, השקיפות החדשה ,טוב להם השליטה בבסיס הכסף בארץ, טוב להם החוסר רגולציה מפותחת בארץ, מה צריכים הטייקונים את "הצרה" הזאת של הליגה הבינלאומית? הם מעדיפים להמשיך ולחגוג בשקט בביצה המקומית. הייתכן שאלו העומדים מאחורי ההכפשות לכניסת המדינה למדד?

אז למה בכל זאת הכניסה מטיבה עימנו? את ההכרה הבין לאומית אין צורך כלל להזכיר, את התעודה למשק הישראלי יש לזקוף לנגידים לדורותיהם, בנוסף ההנחה אשר רווחת שמשקיעים מוסדיים וגדולים מעדיפים להשקיע במשקים מפותחים עם רמת סיכון נמוכה יותר. ובנוסף - הרכב ההשקעות במשק הישראלי מאופיין בריבוי השקעות ישירות שאינן מושפעות מהמשקל הנגזר ממדדי MSCI". על פי בנק ישראל.

לסיכום ההשפעה - לא דרמטית ,לטווח הקרוב לא יורגש כל שינוי, לטווח הרחוק, השוק יכול לחוות יצאת כספים, אך ניתן להוריד חשש כוחות המשק מסוגלים לקלוט מצב שכזה. בנוסף החזקות הזרים נמוכה כעת במניות, על כן המשק הישראלי ומניות מעוף הדואליות הגדולות צפויות ליהנות מן מהלך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.