מי הם אלה שבאמת חוששים מעדכון הסטטוס של ישראל?

נתי לייזר, אנליסט בפורמולה שוקי הון, מסתכל על עדכון הסטטוס של ישראל ע"י ה-MSCI
נתי לייזר |

חצות, ממתין בדריכות על מסך המחשב, יום היסטורי, פרסום האפשרות שכלכלת ישראל נכנסת למדד המדינות המפותחות של MSCI.

מי אחראי להריסת החגיגה לכלכלת ישראל? במשך שנים שמעתי על ההכנות שנעשו עבור היום המיוחל, במשך שנים ההכנות נעשו בקפידה, אנשי האוצר עקבו בדריכות אחרי נאמר בעולם אודינו, גודל הגירעון רוסן בכוונה תחילה, תפעול הכלכלה וזרימת תקציבים לשלל השכבות נבדקו על פי תקני העולם,על כך נאמר יצירתיות הראויה לשבחים .

ביום שאחרי, פתחתי את שלל העיתונים המרכזים, כותרות מפחידות רודפות האחת את רעותה, כאילו חזרנו לפרדסי התפוזים. ובכך הגיעה לסופה חצי שנה של המתנה, זאת לאחר שכבר בחודש דצמבר האחרון הודיעה חברת MSCI כי ישראל היא בין המדינות המועמדות להיכנס למדד השווקים המפותחים.

כה רבות שמעתי אודות החשיבות בקבלת העלאת דירוג לישראל למעמד של מדינה מפותחת, וכשפורסמה הבשורה החשובה, שלל מילים נשפכו כפרשנות כמה רע לכלכלת ישראל מהלך שכזה.

ישנם נימוקים לרעה, אכן ישנה סבירות שהמשקיעים / הקרנות בשווקים המתעוררים ידרשו למכור את אחזקותיהם במדינה שעוזבת את המדד, זאת בזמן שהרכישות מצד המשקיעים במדינות המפותחות הן הרבה פחות רחבת היקף, לא נתפס אך אפשרי. שנית, אכן העבר מלמד (יוון) שכניסה כזו יכולה להוות סכנה למשק.

למי הכניסה יכולה להוות בעיה? הרגולציה הישראלית טרם עלתה כיתה, בהתאם לדרישות המדד, הבעת השמחה של בנק ישראל ומנהלת הבורסה, שהצביעו על האפשרויות העצומות לפיתוח המשק ושוק ההון, שיכולות לצמוח מן השדרוג שזכינו לו, כל השאר טרם עלה כיתה.

בנוסף בעלי ההון אשר נהנים משליטה קרטלים בארץ, למה הם צריכים את הסטנדרטים החדשים, השקיפות החדשה ,טוב להם השליטה בבסיס הכסף בארץ, טוב להם החוסר רגולציה מפותחת בארץ, מה צריכים הטייקונים את "הצרה" הזאת של הליגה הבינלאומית? הם מעדיפים להמשיך ולחגוג בשקט בביצה המקומית. הייתכן שאלו העומדים מאחורי ההכפשות לכניסת המדינה למדד?

אז למה בכל זאת הכניסה מטיבה עימנו? את ההכרה הבין לאומית אין צורך כלל להזכיר, את התעודה למשק הישראלי יש לזקוף לנגידים לדורותיהם, בנוסף ההנחה אשר רווחת שמשקיעים מוסדיים וגדולים מעדיפים להשקיע במשקים מפותחים עם רמת סיכון נמוכה יותר. ובנוסף - הרכב ההשקעות במשק הישראלי מאופיין בריבוי השקעות ישירות שאינן מושפעות מהמשקל הנגזר ממדדי MSCI". על פי בנק ישראל.

לסיכום ההשפעה - לא דרמטית ,לטווח הקרוב לא יורגש כל שינוי, לטווח הרחוק, השוק יכול לחוות יצאת כספים, אך ניתן להוריד חשש כוחות המשק מסוגלים לקלוט מצב שכזה. בנוסף החזקות הזרים נמוכה כעת במניות, על כן המשק הישראלי ומניות מעוף הדואליות הגדולות צפויות ליהנות מן מהלך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרוטקשן (דאלי)פרוטקשן (דאלי)

שב"כ ייכנס לתמונה? "פרוטקשן הוא טרור"

ראש מועצת חצור הגלילית, מיכאל קבסה, דיבר בכנס מיוחד של הפורום הצפוני לקידום תעשייה ותעסוקה, שהתמקד במאבק בתופעת הפרוטקשן, וקרא להגדיר את התופעה של גביית דמי חסות כטרור לכל דבר. לדבריו, "כולם צריכים להרים את הראש, לא להתבייש, לא לפחד ולפעול בנחישות. זה מאבק על הצפון שלנו"

עוזי גרסטמן |

כנס מיוחד של הפורום הצפוני לקידום תעשייה ותעסוקה, שהתמקד במאבק בתופעת הפרוטקשן, נערך היום במלון פסטוראל שבכפר בלום. בין המשתתפים הבולטים נכח מיכאל קבסה, ראש מועצת חצור הגלילית ונציג אשכול גליל מזרחי, שהוביל קריאה נחושה לשינוי תפישתי ומוסדי ביחס לאיום ההולך וגובר על יישובי הצפון והמגזר העסקי. קבסה פתח את דבריו בהבעת תודה לכל הגורמים שהגיעו לכנס כדי להשמיע קול משותף נגד התופעה: "תודה לכל השותפים שהגיעו ושמשמיעים את הקול שלנו בסוגיה שמטרידה את כולנו ולא פוסחת על שום פרק זמן או סקטור. אני שמח שמתחילים לדבר על זה בצורה רחבה, כי זו בעיה שמקיפה ונוגעת לכולם".

לדבריו, המאבק בפרוטקשן אינו יכול להישאר באחריות המשטרה בלבד, ויש צורך להגדיר את התופעה כפעילות טרור לכל דבר, כדי לאפשר לשב"כ להיות מעורב. "פניתי שנים לשירותי הביטחון בדרישה לקרוא לזה טרור. אם זה יוגדר כטרור - גם השב"כ יוכל להיות מעורב. עם האמצעים והיכולות שלהם אפשר להשלים את עבודת המשטרה בהיבט הזה", הוא הוסיף.

על פי נתונים של מארגני הכנס, יותר מ-60 אירועי פרוטקשן התרחשו בחודשיים האחרונים בצפון, כולל גביית דמי חסות באיומים, הצתות ופעולות אלימות שונות. לדבריהם, רק באחרונה פורסם כי 160 תיקים נפתחו במשטרה בגין עבירות כאלה, כש-78% מהתיקים שנפתחו הם מהצפון.

קבסה הדגיש כי, "זו שעת רצון גדולה בתקווה שכולם ישלבו כוחות במאבק נגד הפרוטקשן. נעלה הילוך ונצטייד בכלים משמעותיים. זו לא גזירת גורל - כולם צריכים להרים את הראש, לא להתבייש, לא לפחד ולפעול בנחישות. תעודדו את כולם להתלונן ולתקוף. זה מאבק על הצפון שלנו, זו משילות ברמה הכי גבוהה שיש".

אחד הנושאים שעלו בכנס והוגדרו כ"חמורים במיוחד" הוא היבט הביטוח. קבסה אף התריע כי חברות ביטוח רבות אינן מבטחות עסקים שנפגעו מפרוטקשן - מה שמכניס בעלי עסקים למעגל שתיקה וחוסר יכולת להתגונן. לדבריו, "אם עסק מאבד את הפוליסה - הוא נכנס למעגל שתיקה. וכשהוא עוד מקבל חשבונית רשמית ומוכרת כהוצאה - לאן הגענו?". הוא טען כי לאחר מלחמת חרבות ברזל והחלפת ראשי שירותי הביטחון, הוא חש כי המשטרה מעבירה הילוך במאבק, וזה הזמן להתקדם ולהקים מנגנוני פעולה ברורים: "אני חושב שיש שעת רצון גדולה אחרי המלחמה. מרגישים שהמשטרה מעבירה הילוך".