מי הם אלה שבאמת חוששים מעדכון הסטטוס של ישראל?
חצות, ממתין בדריכות על מסך המחשב, יום היסטורי, פרסום האפשרות שכלכלת ישראל נכנסת למדד המדינות המפותחות של MSCI.
מי אחראי להריסת החגיגה לכלכלת ישראל? במשך שנים שמעתי על ההכנות שנעשו עבור היום המיוחל, במשך שנים ההכנות נעשו בקפידה, אנשי האוצר עקבו בדריכות אחרי נאמר בעולם אודינו, גודל הגירעון רוסן בכוונה תחילה, תפעול הכלכלה וזרימת תקציבים לשלל השכבות נבדקו על פי תקני העולם,על כך נאמר יצירתיות הראויה לשבחים .
ביום שאחרי, פתחתי את שלל העיתונים המרכזים, כותרות מפחידות רודפות האחת את רעותה, כאילו חזרנו לפרדסי התפוזים. ובכך הגיעה לסופה חצי שנה של המתנה, זאת לאחר שכבר בחודש דצמבר האחרון הודיעה חברת MSCI כי ישראל היא בין המדינות המועמדות להיכנס למדד השווקים המפותחים.
כה רבות שמעתי אודות החשיבות בקבלת העלאת דירוג לישראל למעמד של מדינה מפותחת, וכשפורסמה הבשורה החשובה, שלל מילים נשפכו כפרשנות כמה רע לכלכלת ישראל מהלך שכזה.
ישנם נימוקים לרעה, אכן ישנה סבירות שהמשקיעים / הקרנות בשווקים המתעוררים ידרשו למכור את אחזקותיהם במדינה שעוזבת את המדד, זאת בזמן שהרכישות מצד המשקיעים במדינות המפותחות הן הרבה פחות רחבת היקף, לא נתפס אך אפשרי. שנית, אכן העבר מלמד (יוון) שכניסה כזו יכולה להוות סכנה למשק.
למי הכניסה יכולה להוות בעיה? הרגולציה הישראלית טרם עלתה כיתה, בהתאם לדרישות המדד, הבעת השמחה של בנק ישראל ומנהלת הבורסה, שהצביעו על האפשרויות העצומות לפיתוח המשק ושוק ההון, שיכולות לצמוח מן השדרוג שזכינו לו, כל השאר טרם עלה כיתה.
בנוסף בעלי ההון אשר נהנים משליטה קרטלים בארץ, למה הם צריכים את הסטנדרטים החדשים, השקיפות החדשה ,טוב להם השליטה בבסיס הכסף בארץ, טוב להם החוסר רגולציה מפותחת בארץ, מה צריכים הטייקונים את "הצרה" הזאת של הליגה הבינלאומית? הם מעדיפים להמשיך ולחגוג בשקט בביצה המקומית. הייתכן שאלו העומדים מאחורי ההכפשות לכניסת המדינה למדד?
אז למה בכל זאת הכניסה מטיבה עימנו? את ההכרה הבין לאומית אין צורך כלל להזכיר, את התעודה למשק הישראלי יש לזקוף לנגידים לדורותיהם, בנוסף ההנחה אשר רווחת שמשקיעים מוסדיים וגדולים מעדיפים להשקיע במשקים מפותחים עם רמת סיכון נמוכה יותר. ובנוסף - הרכב ההשקעות במשק הישראלי מאופיין בריבוי השקעות ישירות שאינן מושפעות מהמשקל הנגזר ממדדי MSCI". על פי בנק ישראל.
לסיכום ההשפעה - לא דרמטית ,לטווח הקרוב לא יורגש כל שינוי, לטווח הרחוק, השוק יכול לחוות יצאת כספים, אך ניתן להוריד חשש כוחות המשק מסוגלים לקלוט מצב שכזה. בנוסף החזקות הזרים נמוכה כעת במניות, על כן המשק הישראלי ומניות מעוף הדואליות הגדולות צפויות ליהנות מן מהלך.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
