מיוחד

היכן ניתן לרכוש בארץ דירות ב-5% תשואה ויותר? מב"ש, דרך בת ים וגם ת"א

איפה נמכרה דירת 3 חדרים ב-230 אלף שקלים ומושכרת בתשואה של 9%? Bizportal בדק
עינת פז-פרנקל |

מחפשים דירה להשקעה? במקומות מסוימים בארץ תוכלו לקבל תשואות שנתיות גבוהות מ-5% ולהגיע אף ל-10% תשואה. מומחי נדל"ן מספרים ל-Bizportal, כי ניתן כיום למצוא דירות המניבות תשואות גבוהות באזורים רבים בארץ בהשקעה של כמה מאות אלפי שקלים בלבד.

לאחרונה, מתגברת תופעת רכישת הדירות להשקעה עקב הטלטלות בשווקים הפיננסיים. שיעור הדירות להשקעה מכלל עסקאות הנדל"ן למגורים זינק השנה לשיא של 7.5%, בהשוואה ל-2.5% בלבד בשנים קודמות ().

באופן כללי, התשואה הממוצעת משכירות בישראל הינה נמוכה יחסית (), אומרת ד"ר רינה דגני, מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה. "התשואה לשכירות בישראל כיום אינה גבוהה במיוחד, היא עומדת על ממוצע של כ- 4% לערך", אומרת דגני. "היישובים בהם ניתן לקבל תשואה גבוהה יותר הם משני סוגים: יישובים ברמה כלכלית נמוכה במיקום פריפריאלי המרוחק ממרכז הארץ, או לחילופין, אזורי שוליים בערים גדולות כמו תל אביב וירושלים, הנהנים מרמות ביקוש גבוהות".

בין הישובים הרחוקים מהמרכז, ניתן למנות את באר שבע, "שעוד לפני שנים רבות, היה כדאי לרכוש דירה בשכונות ג' ד' בעיר, בשל קרבתן לאוניברסיטה ובשל העובדה שמחיריהן נמוכים מאוד" מסבירה דגני. "זאת, כיוון שמדובר בשכונות עם אוכלוסיה חלשה מבחינת רמה חברתית-כלכלית ודירות בבנייני שיכון." דגני מוספיה כי "מגמה זו עדיין נמשכת, כאשר לשכונות אלה נכנסים כיום עולים חדשים, סטודנטים וכן אוכלוסיית בני מיעוטים".

בבאר שבע, נמכרה לאחרונה דירת 3 חדרים בשכונה ד' ב-230 אלף שקלים, שתושכר ב-1,800 שקלים לחודש, מה שמשקף תשואה של 9%, אומר זכיין אנגלו סכסון בבאר שבע, ויקטור חיימוביץ. בדומה, דירת 2 חדרים בשכונה ג' מוצעת למכירה ב-230 אלף שקלים ומושכרת תמורת 1,650 שקלים לחודש. בשכונה י"א מוצעת למכירה דירת 4 חדרים ב-350 אלף שקלים והיא מושכרת תמורת 2,000 שקל בחודש.

"בשכונות י"א, ה', ט' ובשכונות שסמוך לאוניברסיטה ניתן לקבל תשואה של כ-8% מהשכרת דירה שנרכשה לצרכי השקעה", מסביר חיימוביץ. "בעיר קיים ביקוש לדירות להשכרה עבור זוגות צעירים בני העיר וגם לסטודנטים מחוץ לעיר".

אבי חיון, זכיין "רי/מקס פלוס" בבאר שבע, אומר כי "תשואות גבוהות במיוחד ניתן למצוא בשכונות הסובבות את האוניברסיטה - א,ב, ג ו-ד, - שם התשואות מגיעות ל-10% ואף יותר, והביקושים לנכסים באזור רק עולים עם הגדילה של האוניברסיטה וכמות הסטודנטים בה."

לדוגמה, דירת 4 חדרים שנמכרה ב- 328 אלף שקלים, חולקה ל-2 דירות ומושכרת ב-1,800 שקלים ליחידה, כלומר 3,600 שקלים לחודש. "אם נוסיף לזה שיפוץ של הנכס, מה שיביא את המחיר ל-400 אלף שקלים, התשואה היא 10%", אומר חיון. דירת 3 חדרים שנמכרה ב- 245 אלף שקלים, תושכר ב- 2,000 שקלים לחודש, מה משקף תשואה של 10%, מוסיף חיון.

בין הישובים הגדולים שאליהם מתייחסת דגני, ניתן למנות את תל אביב, "בה נפוצה תופעת של פיצול דירות למספר יחידות, שבעזרתה ניתן להגיע לתשואות גבוהות יותר מהמקובל, שעשויות להגיע גם לשיעורים של 6-8%", אומרת דגני. "באותם מקרים שבהם יש פיצול של יותר יחידות קטנות, ניתן להגיע אף לשיעורי תשואה גבוהים יותר. כך למשל המצב באזור התחנה המרכזית, שבה בעלי הנכסים עשו חלוקות דירה ליחידות כמעט בגודל כוך אשר מושכרות לפועלים זרים, המשלמים יחסית מחירים גבוהים בהרבה מאשר במקומות אחרים".

בבת ים, הסמוכה לתל אביב, ניתן לקבל תשואות של עד 7.5%. "אחרי עליה של 30%, המחירים בבת ים ירדו בחזרה", אומר ברנרד רסקין, מנכ"ל רימקס. "ניתן להשיג מציאות ב-400 אלף שקלים עד 500 אלף שקלים שמושכרות מיידית ב-2500 שקלים ומעלה" מדובר בתשואה של 6% "עם פוטנציאל עתידי ברור של פינוי בינוי ועליית ערך בעיר הקרובה לים בגוש דן", מוסיף רסקין.

לדוגמה, דירת 2 חדרים בבת ים נמכרה לאחרונה ב- 510 אלף שקלים והושכרה ב-2600 שקלים. "בת ים העיר בעלת הפוטנציאל הגדול ביותר בגוש דן ? היא עדיין לא מיצתה את עצמה, יש לה דרך ארוכה , והיא רק בראשיתה", אומר רסקין.

אילו תשואות מקבלים בדיוק עבור דירת 3 חדרים בערים אחרות בארץ? על פי נתוני גיאוקרטוגרפיה, בחדרה, מקבלים בממוצע 5%, בטבריה - 5.2%, בנהריה - 5.4% ובקריית ביאליק התשואה מגיעה ל- 6.1%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.