יום חזק בבורסה: המעו"ף מתקדם לשיא של 8 חודשים, מניות היתר טסו

מניות פועלים הוסיפו 6.3% ועברו את ה-10 שקלים. החברה לישראל זינקה ב-6.5%. אקס טי אל טסה ב-178% וביו לייט השלימה טיפוס של 1758% מתחילת השנה

הבורסה בתל אביב סגרה את יום המסחר הראשון (א') לשבוע זה בעליות שערים בולטות. מדד המעו"ף הוסיף לערכו 1.46% בהובלת מניות הבנקים ומדד היתר 50 זינק 5.16%.

מניות בנק הפועלים ודיסקונט בלטו בטיפוס של 6.3% ו-7.9%, בהתאמה. ברקע לעליות עמדו תוצאות 'מבחני הלחץ' לבנקים הגדולים בארה"ב, כפי שפורסמו ביום שישי לפנות בוקר ע"י הפדרל ריזרב ומשרד האוצר האמריקני.

בשוק אגרות החוב נרשמה מגמה מעורבת. אג"ח הקונצרניות סגרו כמעט ללא שינוי, למרות שלאורך רוב היום נסחרו בעליות שערים. מדד התל-בונד 20 והתל-בונד 40 סגרו ללא שינוי. מגמה דומה נרשמה גם באג"חים הממשלתיות.

יובל בן זאב, מנהל המחקר בבית ההשקעות כלל פיננסים שבמרבית המקרים מתייחס בעיקר לתמחור של מניות כאלו ואחרות, נאות הפעם בראיון ל-BizportalTV להתייחס באופן כללי לכדאיות ההשקעה בשוק המניות ובשוק האג"ח. בין היתר אומר בן זאב, כי "גם אם יהיה תיקון בשוק המניות, אנחנו אופטימים ורואים עליות. המצב הריאלי לא נראה טוב אבל המשקיעים כבר מסתכלים על 2010."

ביום שישי הגיבו מניות הבנקים בוול סטריט בזינוק והובילו את המדדים לעליות שערים. מדד הנאסד"ק הוסיף 1.33% ועלה ל-1,739 נקודות. מדד הדאו ג'ונס, תוך שהוא נתמך בזינוק חד במניית בנק אוף אמריקה, הוסיף 1.96% ועלה לרמה של 8,574 נקודות.

מגעים מרתוניים לקראת גיבוש עיסקת חבילה במשק

בינתיים ממשיכים נציגי משרד האוצר ונציגי ההסתדרות במו"מ מרתוני, בניסיון להגיע להבנות להשגת עסקת חבילה לחילוץ המשק מהמשבר הכלכלי, עד ישיבת הממשלה, הצפויה להתקיים ביום שלישי הקרוב. על פי ההבנות המסתמנות, תוגדל משמעותית מסגרת התקציב ויבוטלו עשרות גזירות בחוק ההסדרים - אולם גם יוקפא חלקית למשך שנתיים השכר במגזר הציבורי.

שר האוצר, יובל שטייניץ, מעריך שבסופו של דבר לא יהיה מנוס, אלא להרחיב את מסגרת יעד הגרעון בתקציב מ-1.7 אחוזים ל-2.7 אחוזים, על רקע הלחץ שמופעל מצד מפלגות העבודה וש"ס וכן ההסתדרות והמעסיקים.

כלכלני הבנקים: ניתן עדיין למצוא ניירות ערך במחירים נוחים

"להערכתנו התמקדות המשקיעים בסימנים אופטימיים לכך ששיאו של המשבר מאחורינו, תוך התעלמות מהיות הסביבה המאקרו-כלכלית עגומה, עשויה לתמוך בהמשך המגמה החיובית. יחד עם זאת, לאור המיתון הצפוי להימשך הסיכון הכרוך בהשקעה במניות גבוה מבעבר, בפרט בשוק המקומי שמאז תחילת השנה בלט לחיוב. למשקיעים לטווח ארוך המעוניינים לטייב את תיק ההשקעות שברשותם, ניתן למצוא ניירות ערך במחירים נוחים גם לאחר גל העליות האחרון", כך אומרים כלכלני בנק לאומי בסקירת סוף השבוע שלהם.

כלכלני בנק הפועלים מציינים, בסקירת סוף השבוע שפרסמו, כי "בטווח הקצר יתכנו ירידות שערים, כפי שנרשמו באמצע חודש אפריל, לצורך מימוש רווחי העליות האחרונות. עם זאת, בטווח הבינוני רמות המחירים הנוכחיות וההערכות כי הדרדרות הכלכלה הגלובלית נמצאת במגמת בלימה, עשויות להחזיר את המגמה החיובית לשווקים".

במדדים: מדד ת"א 25 עלה ב-4.23% ל-849 נקודות ומדד ת"א 75 התקדם ב-1.65%. מדד הבנקים עלה ב-4.2% ומדד הנדל"ן 15 הוסיף 5%. מדד היתר 50 הוביל עם עליה של 5.16%. מחזור המסחר הסתכם בכ-1.726 מיליארד שקל.

מניות במרכז

בוול סטריט קיבלו את תוצאות מבחני הלחץ באיפוק רב ביום המסחר של שישי ואף המשיכו לרכוש ממניות הבנקים הגדולים. בעקבות כך רשמו מניות הבנקים הגדולים בבורסה באחד העם עליות שערים. עליהן ניתן למנות את לאומי, פועלים ומניות דיסקונט. מניית אגוד בלטה בעליה של יותר מ-17.7%.

מניות סקטור הגז סגרו כמעט ללא שינוי. בימים האחרונים מורגש שינוי משמעותי במגמה ומחירי הגז זינקו תוך גידול ניכר במחזורי המסחר, גם בחוזים על הגז וגם במניות המרכיבות את מדד סקטור הגז הטבעי.

מניותיה של כיל המשיכו ליהנות מהמשך העדנה במחירי הסחורות בכלל והסחורות החקלאיות בפרט. סקטור האנרגיה רשם ביום שישי האחרון בוול סטריט זינוקים חדים, מדד ה-Amex Oil העוקב אחר חברות האנרגיה הוסיף 4.5%, כשהוא נתמך במחיר הזהב השחור שננעל קרוב ל-60 דולר לחבית.

מניית מכתשים אגן איבדה כ-2%. אמיר אדר, מנהל מחלקת מחקר בהראל פיננסים, החליט להוריד את דירוג ההמלצה למניה. "להערכתנו תמחור החברה הנוכחי מסמן לא רק על התאוששות במחצית השניה אלא משקף כבר מרכיב ניכר מהצמיחה בהכנסות ובמרווחים בשנת 2010".

מניית נייס המשיכה להידרדר ברקע להורדת ההמלצות לחברה. האנליסטים שמסקרים את המניה התאכזבו מהתחזיות החלשות שסיפקה החברה ופרסמו ביום חמישי וגם היום הורדות דירוג להמלצות על המניה. המשקיעים הגיבו באגרסיביות, אולם נראה שביצעו 'עיכול' מאוחר של הנתונים שהביא את המניה לתקן בחדות מעלה בשישי.

מניית טבע הגיבה לפער ארביטראז' שלילי של 2.08% ואיבדה כ-1% מערכה. בשבוע שעבר פרסמה החברה את התוצאות הכספיות לרבעון הראשון, אך התגובות בשוק היו צוננות למדי.

סקטור הביומד ממשיך לרכז עניין רב. טופספין מדיקאל לא עצרה והוסיפה עוד 40%. אקס טי אל בלטה בעלייה של כ-180% ומניית ביו לייט הוסיפה 11.5%. חברת קמהדע רשמה עליה חדה לאחר שדיווחה הבוקר (א') כי קיבלה הזרמת מזומנים משמעותית מבית ההשקעות מיטב. החברה שיגרה לבורסה הודעה כי ביום חמישי האחרון ( 7 במאי) אישר דירקטוריון החברה התקשרות החברה בהסכם השקעה, שנחתם באותו יום, עם משקיעים מוסדיים, מיטב גמל ופנסיה ומיטב משען ניהול קופות גמל, לפיו תקצה קמהדע למשקיעים, בדרך של הצעה פרטית מהותית 545,455 מניות רגילות ו-218,182 כתבי אופציה לא סחירים של החברה הניתנים למימוש ל- 218,182 מניות רגילות, בתמורה לסכום כולל של 6 מיליון שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה

אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה משפחה יוקר המחיה

הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.

אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.

במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.

עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.

גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.