מחקר בנק ישראל: רפורמות הפנסיה הגדילו את החיסכון של משקי הבית בכ-0.7% תוצר

מחקר חדש של בנק ישראל בחן את ההשפעה המצטברת של הרפורמות במערכת הפנסיה שהונהגו בישראל בין השנים 2006 ל-2019. מהממצאים עולה כי הרפורמות תרמו לעלייה בהפרשות לפנסיה בשיעור כולל של כ-1% תוצר, אך לאחר קיזוזי חיסכון באפיקים אחרים, התרומה נטו לגידול בחיסכון של משקי הבית הסתכמה בכ-0.7% תוצר.

המחקר, שערכו ד"ר קובי ברוידא וד"ר יואב פרידמן מחטיבת המחקר, מצביע על כך שדווקא הנהגת פנסיה-חובה ב-2008 הייתה הרפורמה המשמעותית ביותר: היא תרמה 0.46% תוצר לגידול בהפרשות, כאשר התרומה לאחר קיזוז הסתכמה ב-0.35% תוצר. גם העלייה בשיעורי ההפרשה לפנסיה שהתבססה בין היתר על שיקולים אקטואריים ותחזיות פנסיה נמוכה תרמה באופן ניכר (0.2% תוצר לאחר קיזוז).

לעומת זאת, תרומת המעבר מפנסיה תקציבית לצוברת במגזר הציבורי הייתה קטנה יותר, בעיקר מאחר שחלק גדול ממנו התרחש עוד לפני תקופת המחקר. תרומתה נטו הוערכה ב-0.12% תוצר בלבד.

• בנק ישראל חושף: המוסדיים הם הכוח המניע מאחורי התחזקות השקל
• מהשב"כ לצמרת הבנק המרכזי: יורם כהן מונה למנכ"ל בנק ישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המחקר מציין כי משקי בית נוטים לקזז חיסכון פנסיוני מוגדל על ידי הפחתה בחסכונות אחרים אך הקיזוז היה נמוך במיוחד בקרב אוכלוסיות צעירות ובעלות הכנסה נמוכה, שנכללו בעיקר בהרחבת הפנסיה-החובה. אצל אוכלוסיות מבוססות יותר, שהפרישו לפנסיה גם לפני הרפורמות, הקיזוז היה גבוה יותר.

במונחים רחבים, תרומת הרפורמות הללו להסרת פערי חיסכון ולשיפור היציבות הכלכלית של משקי הבית נחשבת משמעותית, גם אם לא שינתה באופן דרמטי את החיסכון הלאומי. בהשוואה, החיסכון הלאומי גדל בכ-2.5% תוצר בין 2000 ל-2019 - כך שהרפורמות בפנסיה היוו כשליש מהגידול הזה. בבנק ישראל מדגישים כי ההבנה בציבור לגבי חשיבות ההפרשה לפנסיה הלכה והעמיקה בשנים האחרונות, בין השאר לאור המעבר לקרנות פנסיה צוברות, שנושאות עימן סיכון אישי גבוה יותר לתשואות, תוחלת חיים ואי-ודאות שוקית.