מחורבן לתקומה: התכנית הלאומית להאצת פינוי-בינוי באתרי ההרס
הטילים האיראניים שהסבו נזקים כבדים והרס תשתיות יקבלו מענה של הליך מהיר לשיקום התשתיות ובינוי מחודש; יוקם צוות בין-משרדי בראשות משרד האוצר והשיכון לקידום מתחמי התחדשות עירונית באיזורים שנפגעו
בצל נזקי ההרס הכבדים שנגרמו מההתקפות חסרות האבחנה של האיראניים על מרכזי הערים פגיעות שחלקן גם התסכמו באבידות בנפש, כינס שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הפנים משה ארבל דיון משותף עם משרד השיכון והמשפטים כדי לקדם הקמת מתחמי התחדשות עירונית באתרים שנפגעו.
המהלך שם דגש על אזורי ביקוש נועד להפוך את החורבן להזדמנות לשיקום תוך שיפור איכות החיים של התושבים והקמת תשתיות מתקדמות בזמן קצר ככל האפשר.
במהלך הדיון הוחלט על הקמת צוות בין-משרדי שיופקד על יישום התוכנית במהירות וביעילות. הצוות, בראשות משרד האוצר
משרד השיכון והבינוי יכלול בכירים מהמגזר הציבורי, בהם החשב הכללי, היועץ המשפטי לממשלה, ראש אגף התקציבים, ראש רשות המיסים, מנהלת מינהל התכנון, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל ונציגים ממשרד הפנים. והתפקיד המרכזי של הצוות יהיה להתגבר על חסמים בירוקרטיים, לייעל תהליכי
תכנון ובנייה ולהבטיח הקצאת משאבים נדרשים לשיקום האזורים הפגועים תוך זמן קצר ככל האפשר.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התייחס לחשיבות המהלך ואמר: “אם נעבוד מהר ונפעל באומץ – נוכל לדאוג לכך שנוכל להפוך את המלחמה
הזו שנכפתה עלינו לורחחת האזרחים והמדינה. זה הזמן להוכיח שמהלך נכון בעת חירום יכול להוליד מציאות טובה יותר נבנה בע״ה גדול יותר וחזק יותר. עבור אזרחי ישראל ועבור העתיד של כולנו.”
שר הפנים משה ארבל מסר: ״ידע
האויב כי אנחנו עם נצח שהופך חורבן לתקומה. משרד הפנים יפעל יחד עם כלל הגורמים לממש תהליכי שיקום והתחדשות עירונית במהירות ובאחריות בכדי להחזיר לתושבים את הביטחון, את הבית ואת התקווה. נבנה כאן קהילות חזקות, ערים בטוחות ומוכנות לעתיד טוב יותר״.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
