ים
צילום: טוויטר

משרד האנרגיה והתשתיות בודק טכנולוגיות להפקת אנרגיה מגלים, זרמים ורוח במרחב הימי

החל סקר אסטרטגי סביבתי להפקת אנרגיה מתחדשת במרחב הימי של ישראל; האם אנחנו בדרך לשינוי מהותי?

הרצי אהרון | (5)

צעד נוסף לקידום אנרגיה מתחדשת במים הריבוניים והכלכליים של ישראל יוצא לדרך: משרד האנרגיה והתשתיות החל בימים אלה במכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי (סא"ס) ליישום טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת בים וטכנולוגיות המקדמות עמידה ביעדים של ישראל לקידום וגיוון של אנרגיות מתחדשות והפחתת פליטות גזי חממה במשק האנרגיה. הטכנולוגיות הנבחנות כוללות, בין היתר, הפקת אנרגיה מגלי הים, זרמים, רוח ושמש, ייצור מימן ירוק, אגירת אנרגיה, החלפת חום, גידול ביומסה וקיבוע פחמן.


המרחב הימי מהווה שטח נוסף לתכנון וקידום מערכות אנרגיה מתחדשת, זאת לאור הצפיפות הגדולה ביבשה במדינת ישראל. בנוסף, הים מאפשר לקדם ולבחון טכנולוגיות חדשות מעולמות האנרגיה אשר לא ניתן ליישמן ביבשה, כגון בחינת השימוש בגלי הים ובזרמי הים לייצור חשמל ואנרגיה, מה שעשוי לתרום לגיוון וביזור של מערכות אנרגיה מתחדשת וחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל. לצורך גיבוש מדיניות פיתוח בר קיימא של משאבי הטבע, כולל במרחב הימי, במדינות ה-OECD נדרשת עריכה של סקר אסטרטגי סביבתי, המתבסס על דירקטיבות בינלאומיות. גם בישראל נערך בעבר סקר אסטרטגי סביבתי (סא"ס) לחיפוש והפקה של גז טבעי בים.


ביצוע הסא"ס לאנרגיות מתחדשות במרחב הימי של ישראל יתחיל השנה ויימשך כשנה וחצי. הוא יבוצע על פי מסמך "היקף העבודה" (Scoping document) שגובש ועודכן על ידי צוות מקצועי במשרד האנרגיה והתשתיות, תוך שיתוף הדוק ושקוף עם מומחי תוכן, משרדי ממשלה אחרים, גורמי תכנון וציבור. הסא"ס יספק תשתית ידע אמינה וזמינה לקבלת החלטות בעניין פיתוח המרחב הימי ליישומים אלה, עוד בשלב התכנון, תוך מקסום תועלות מערכתיות וצמצום השפעות שליליות על הסביבה.



המטרה: להביא את ישראל לחזית הטכנולגיה של משקי האנרגיה בעולם

יחידת המדען הראשי במשרד, המובילה את עריכת הסא"ס לאנרגיות מתחדשות בים, הינה הזרוע מחקרית, הטכנולוגית והחדשנית של משרד האנרגיה והתשתיות שעל בסיסה נבנית מדיניות ארוכת הטווח בתחומי האנרגיה ומדעי האדמה והים של מדינת ישראל. באמצעות השקעה במו"פ אקדמי, בחברות הזנק וחדשנות רגולטורית, ובאמצעות שיתוף פעולה עם גופי מחקר ופיתוח בארץ ובעולם.



ד"ר אולגה זלטקין, יחידת המדען הראשי, משרד האנרגיה והתשתיות : "טכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות בים מקבלת בעולם מקום משמעותי בשל פוטנציאל האנרגיה העצום הטמון במרחב הימי. אנחנו מזהים פוטנציאל להפיכתן לחלופה ישימה כלכלית וסביבתית גם בישראל, וזאת בטווח של שנים. הסקר האסטרטגי הסביבתי יספק את המידע הנדרש לתכנון חכם ומקיים של הים לשימושים אלה".


תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יואב 10/03/2025 07:43
    הגב לתגובה זו
    מבדיקות שנעשו לפני 25 שנים התברר שהים דוחק פלטה בגודל של מטר על מטר בכח של 80 טון. ללא תלות בגובה הגל.
  • 4.
    עושה חשבון 10/03/2025 00:10
    הגב לתגובה זו
    טריק ידוע כדי לתרץ למה מדינה שיש לה הרבה שמש מנוצלת רק 10% מייצור החשמל. התירוץ עתה אין תשתית .האמת הממשלה גובה מעל ל60% מהכנסות הגז .
  • 3.
    אין גבול לקישקושים (ל"ת)
    Danאנונימי 09/03/2025 18:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    U3O8 09/03/2025 17:50
    הגב לתגובה זו
    כורי כח כאלה יכלו להפיק אנרגיה חשמלית במשך 10 שנים למחזור דלק משומש520%ללא תחזוקה והם קבורים באדמה בעומק בטוח ויש תיכנונים גם בעומק הים כאשר פלטת פחמן0 וניתנים ליצור של מימן לתאי דלק כאשר הם גם פחמן0.יש לעבור את הרגולציה ואת מחסומי טיקוני הנפט והגז שלנו.
  • 1.
    לא חבל על הכסף של משלמי המיסים (ל"ת)
    אלון 09/03/2025 13:42
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 4.15%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".