ים
צילום: טוויטר

משרד האנרגיה והתשתיות בודק טכנולוגיות להפקת אנרגיה מגלים, זרמים ורוח במרחב הימי

החל סקר אסטרטגי סביבתי להפקת אנרגיה מתחדשת במרחב הימי של ישראל; האם אנחנו בדרך לשינוי מהותי?

הרצי אהרון | (5)

צעד נוסף לקידום אנרגיה מתחדשת במים הריבוניים והכלכליים של ישראל יוצא לדרך: משרד האנרגיה והתשתיות החל בימים אלה במכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי (סא"ס) ליישום טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת בים וטכנולוגיות המקדמות עמידה ביעדים של ישראל לקידום וגיוון של אנרגיות מתחדשות והפחתת פליטות גזי חממה במשק האנרגיה. הטכנולוגיות הנבחנות כוללות, בין היתר, הפקת אנרגיה מגלי הים, זרמים, רוח ושמש, ייצור מימן ירוק, אגירת אנרגיה, החלפת חום, גידול ביומסה וקיבוע פחמן.


המרחב הימי מהווה שטח נוסף לתכנון וקידום מערכות אנרגיה מתחדשת, זאת לאור הצפיפות הגדולה ביבשה במדינת ישראל. בנוסף, הים מאפשר לקדם ולבחון טכנולוגיות חדשות מעולמות האנרגיה אשר לא ניתן ליישמן ביבשה, כגון בחינת השימוש בגלי הים ובזרמי הים לייצור חשמל ואנרגיה, מה שעשוי לתרום לגיוון וביזור של מערכות אנרגיה מתחדשת וחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל. לצורך גיבוש מדיניות פיתוח בר קיימא של משאבי הטבע, כולל במרחב הימי, במדינות ה-OECD נדרשת עריכה של סקר אסטרטגי סביבתי, המתבסס על דירקטיבות בינלאומיות. גם בישראל נערך בעבר סקר אסטרטגי סביבתי (סא"ס) לחיפוש והפקה של גז טבעי בים.


ביצוע הסא"ס לאנרגיות מתחדשות במרחב הימי של ישראל יתחיל השנה ויימשך כשנה וחצי. הוא יבוצע על פי מסמך "היקף העבודה" (Scoping document) שגובש ועודכן על ידי צוות מקצועי במשרד האנרגיה והתשתיות, תוך שיתוף הדוק ושקוף עם מומחי תוכן, משרדי ממשלה אחרים, גורמי תכנון וציבור. הסא"ס יספק תשתית ידע אמינה וזמינה לקבלת החלטות בעניין פיתוח המרחב הימי ליישומים אלה, עוד בשלב התכנון, תוך מקסום תועלות מערכתיות וצמצום השפעות שליליות על הסביבה.



המטרה: להביא את ישראל לחזית הטכנולגיה של משקי האנרגיה בעולם

יחידת המדען הראשי במשרד, המובילה את עריכת הסא"ס לאנרגיות מתחדשות בים, הינה הזרוע מחקרית, הטכנולוגית והחדשנית של משרד האנרגיה והתשתיות שעל בסיסה נבנית מדיניות ארוכת הטווח בתחומי האנרגיה ומדעי האדמה והים של מדינת ישראל. באמצעות השקעה במו"פ אקדמי, בחברות הזנק וחדשנות רגולטורית, ובאמצעות שיתוף פעולה עם גופי מחקר ופיתוח בארץ ובעולם.



ד"ר אולגה זלטקין, יחידת המדען הראשי, משרד האנרגיה והתשתיות : "טכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות בים מקבלת בעולם מקום משמעותי בשל פוטנציאל האנרגיה העצום הטמון במרחב הימי. אנחנו מזהים פוטנציאל להפיכתן לחלופה ישימה כלכלית וסביבתית גם בישראל, וזאת בטווח של שנים. הסקר האסטרטגי הסביבתי יספק את המידע הנדרש לתכנון חכם ומקיים של הים לשימושים אלה".


תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יואב 10/03/2025 07:43
    הגב לתגובה זו
    מבדיקות שנעשו לפני 25 שנים התברר שהים דוחק פלטה בגודל של מטר על מטר בכח של 80 טון. ללא תלות בגובה הגל.
  • 4.
    עושה חשבון 10/03/2025 00:10
    הגב לתגובה זו
    טריק ידוע כדי לתרץ למה מדינה שיש לה הרבה שמש מנוצלת רק 10% מייצור החשמל. התירוץ עתה אין תשתית .האמת הממשלה גובה מעל ל60% מהכנסות הגז .
  • 3.
    אין גבול לקישקושים (ל"ת)
    Danאנונימי 09/03/2025 18:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    U3O8 09/03/2025 17:50
    הגב לתגובה זו
    כורי כח כאלה יכלו להפיק אנרגיה חשמלית במשך 10 שנים למחזור דלק משומש520%ללא תחזוקה והם קבורים באדמה בעומק בטוח ויש תיכנונים גם בעומק הים כאשר פלטת פחמן0 וניתנים ליצור של מימן לתאי דלק כאשר הם גם פחמן0.יש לעבור את הרגולציה ואת מחסומי טיקוני הנפט והגז שלנו.
  • 1.
    לא חבל על הכסף של משלמי המיסים (ל"ת)
    אלון 09/03/2025 13:42
    הגב לתגובה זו
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.