ים
צילום: טוויטר

משרד האנרגיה והתשתיות בודק טכנולוגיות להפקת אנרגיה מגלים, זרמים ורוח במרחב הימי

החל סקר אסטרטגי סביבתי להפקת אנרגיה מתחדשת במרחב הימי של ישראל; האם אנחנו בדרך לשינוי מהותי?

הרצי אהרון | (5)

צעד נוסף לקידום אנרגיה מתחדשת במים הריבוניים והכלכליים של ישראל יוצא לדרך: משרד האנרגיה והתשתיות החל בימים אלה במכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי (סא"ס) ליישום טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת בים וטכנולוגיות המקדמות עמידה ביעדים של ישראל לקידום וגיוון של אנרגיות מתחדשות והפחתת פליטות גזי חממה במשק האנרגיה. הטכנולוגיות הנבחנות כוללות, בין היתר, הפקת אנרגיה מגלי הים, זרמים, רוח ושמש, ייצור מימן ירוק, אגירת אנרגיה, החלפת חום, גידול ביומסה וקיבוע פחמן.


המרחב הימי מהווה שטח נוסף לתכנון וקידום מערכות אנרגיה מתחדשת, זאת לאור הצפיפות הגדולה ביבשה במדינת ישראל. בנוסף, הים מאפשר לקדם ולבחון טכנולוגיות חדשות מעולמות האנרגיה אשר לא ניתן ליישמן ביבשה, כגון בחינת השימוש בגלי הים ובזרמי הים לייצור חשמל ואנרגיה, מה שעשוי לתרום לגיוון וביזור של מערכות אנרגיה מתחדשת וחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל. לצורך גיבוש מדיניות פיתוח בר קיימא של משאבי הטבע, כולל במרחב הימי, במדינות ה-OECD נדרשת עריכה של סקר אסטרטגי סביבתי, המתבסס על דירקטיבות בינלאומיות. גם בישראל נערך בעבר סקר אסטרטגי סביבתי (סא"ס) לחיפוש והפקה של גז טבעי בים.


ביצוע הסא"ס לאנרגיות מתחדשות במרחב הימי של ישראל יתחיל השנה ויימשך כשנה וחצי. הוא יבוצע על פי מסמך "היקף העבודה" (Scoping document) שגובש ועודכן על ידי צוות מקצועי במשרד האנרגיה והתשתיות, תוך שיתוף הדוק ושקוף עם מומחי תוכן, משרדי ממשלה אחרים, גורמי תכנון וציבור. הסא"ס יספק תשתית ידע אמינה וזמינה לקבלת החלטות בעניין פיתוח המרחב הימי ליישומים אלה, עוד בשלב התכנון, תוך מקסום תועלות מערכתיות וצמצום השפעות שליליות על הסביבה.



המטרה: להביא את ישראל לחזית הטכנולגיה של משקי האנרגיה בעולם

יחידת המדען הראשי במשרד, המובילה את עריכת הסא"ס לאנרגיות מתחדשות בים, הינה הזרוע מחקרית, הטכנולוגית והחדשנית של משרד האנרגיה והתשתיות שעל בסיסה נבנית מדיניות ארוכת הטווח בתחומי האנרגיה ומדעי האדמה והים של מדינת ישראל. באמצעות השקעה במו"פ אקדמי, בחברות הזנק וחדשנות רגולטורית, ובאמצעות שיתוף פעולה עם גופי מחקר ופיתוח בארץ ובעולם.



ד"ר אולגה זלטקין, יחידת המדען הראשי, משרד האנרגיה והתשתיות : "טכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות בים מקבלת בעולם מקום משמעותי בשל פוטנציאל האנרגיה העצום הטמון במרחב הימי. אנחנו מזהים פוטנציאל להפיכתן לחלופה ישימה כלכלית וסביבתית גם בישראל, וזאת בטווח של שנים. הסקר האסטרטגי הסביבתי יספק את המידע הנדרש לתכנון חכם ומקיים של הים לשימושים אלה".


תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יואב 10/03/2025 07:43
    הגב לתגובה זו
    מבדיקות שנעשו לפני 25 שנים התברר שהים דוחק פלטה בגודל של מטר על מטר בכח של 80 טון. ללא תלות בגובה הגל.
  • 4.
    עושה חשבון 10/03/2025 00:10
    הגב לתגובה זו
    טריק ידוע כדי לתרץ למה מדינה שיש לה הרבה שמש מנוצלת רק 10% מייצור החשמל. התירוץ עתה אין תשתית .האמת הממשלה גובה מעל ל60% מהכנסות הגז .
  • 3.
    אין גבול לקישקושים (ל"ת)
    Danאנונימי 09/03/2025 18:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    U3O8 09/03/2025 17:50
    הגב לתגובה זו
    כורי כח כאלה יכלו להפיק אנרגיה חשמלית במשך 10 שנים למחזור דלק משומש520%ללא תחזוקה והם קבורים באדמה בעומק בטוח ויש תיכנונים גם בעומק הים כאשר פלטת פחמן0 וניתנים ליצור של מימן לתאי דלק כאשר הם גם פחמן0.יש לעבור את הרגולציה ואת מחסומי טיקוני הנפט והגז שלנו.
  • 1.
    לא חבל על הכסף של משלמי המיסים (ל"ת)
    אלון 09/03/2025 13:42
    הגב לתגובה זו
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן -0.1%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.