ים
צילום: טוויטר

משרד האנרגיה והתשתיות בודק טכנולוגיות להפקת אנרגיה מגלים, זרמים ורוח במרחב הימי

החל סקר אסטרטגי סביבתי להפקת אנרגיה מתחדשת במרחב הימי של ישראל; האם אנחנו בדרך לשינוי מהותי?

הרצי אהרון | (5)

צעד נוסף לקידום אנרגיה מתחדשת במים הריבוניים והכלכליים של ישראל יוצא לדרך: משרד האנרגיה והתשתיות החל בימים אלה במכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי (סא"ס) ליישום טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת בים וטכנולוגיות המקדמות עמידה ביעדים של ישראל לקידום וגיוון של אנרגיות מתחדשות והפחתת פליטות גזי חממה במשק האנרגיה. הטכנולוגיות הנבחנות כוללות, בין היתר, הפקת אנרגיה מגלי הים, זרמים, רוח ושמש, ייצור מימן ירוק, אגירת אנרגיה, החלפת חום, גידול ביומסה וקיבוע פחמן.


המרחב הימי מהווה שטח נוסף לתכנון וקידום מערכות אנרגיה מתחדשת, זאת לאור הצפיפות הגדולה ביבשה במדינת ישראל. בנוסף, הים מאפשר לקדם ולבחון טכנולוגיות חדשות מעולמות האנרגיה אשר לא ניתן ליישמן ביבשה, כגון בחינת השימוש בגלי הים ובזרמי הים לייצור חשמל ואנרגיה, מה שעשוי לתרום לגיוון וביזור של מערכות אנרגיה מתחדשת וחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל. לצורך גיבוש מדיניות פיתוח בר קיימא של משאבי הטבע, כולל במרחב הימי, במדינות ה-OECD נדרשת עריכה של סקר אסטרטגי סביבתי, המתבסס על דירקטיבות בינלאומיות. גם בישראל נערך בעבר סקר אסטרטגי סביבתי (סא"ס) לחיפוש והפקה של גז טבעי בים.


ביצוע הסא"ס לאנרגיות מתחדשות במרחב הימי של ישראל יתחיל השנה ויימשך כשנה וחצי. הוא יבוצע על פי מסמך "היקף העבודה" (Scoping document) שגובש ועודכן על ידי צוות מקצועי במשרד האנרגיה והתשתיות, תוך שיתוף הדוק ושקוף עם מומחי תוכן, משרדי ממשלה אחרים, גורמי תכנון וציבור. הסא"ס יספק תשתית ידע אמינה וזמינה לקבלת החלטות בעניין פיתוח המרחב הימי ליישומים אלה, עוד בשלב התכנון, תוך מקסום תועלות מערכתיות וצמצום השפעות שליליות על הסביבה.



המטרה: להביא את ישראל לחזית הטכנולגיה של משקי האנרגיה בעולם

יחידת המדען הראשי במשרד, המובילה את עריכת הסא"ס לאנרגיות מתחדשות בים, הינה הזרוע מחקרית, הטכנולוגית והחדשנית של משרד האנרגיה והתשתיות שעל בסיסה נבנית מדיניות ארוכת הטווח בתחומי האנרגיה ומדעי האדמה והים של מדינת ישראל. באמצעות השקעה במו"פ אקדמי, בחברות הזנק וחדשנות רגולטורית, ובאמצעות שיתוף פעולה עם גופי מחקר ופיתוח בארץ ובעולם.



ד"ר אולגה זלטקין, יחידת המדען הראשי, משרד האנרגיה והתשתיות : "טכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות בים מקבלת בעולם מקום משמעותי בשל פוטנציאל האנרגיה העצום הטמון במרחב הימי. אנחנו מזהים פוטנציאל להפיכתן לחלופה ישימה כלכלית וסביבתית גם בישראל, וזאת בטווח של שנים. הסקר האסטרטגי הסביבתי יספק את המידע הנדרש לתכנון חכם ומקיים של הים לשימושים אלה".


תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יואב 10/03/2025 07:43
    הגב לתגובה זו
    מבדיקות שנעשו לפני 25 שנים התברר שהים דוחק פלטה בגודל של מטר על מטר בכח של 80 טון. ללא תלות בגובה הגל.
  • 4.
    עושה חשבון 10/03/2025 00:10
    הגב לתגובה זו
    טריק ידוע כדי לתרץ למה מדינה שיש לה הרבה שמש מנוצלת רק 10% מייצור החשמל. התירוץ עתה אין תשתית .האמת הממשלה גובה מעל ל60% מהכנסות הגז .
  • 3.
    אין גבול לקישקושים (ל"ת)
    Danאנונימי 09/03/2025 18:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    U3O8 09/03/2025 17:50
    הגב לתגובה זו
    כורי כח כאלה יכלו להפיק אנרגיה חשמלית במשך 10 שנים למחזור דלק משומש520%ללא תחזוקה והם קבורים באדמה בעומק בטוח ויש תיכנונים גם בעומק הים כאשר פלטת פחמן0 וניתנים ליצור של מימן לתאי דלק כאשר הם גם פחמן0.יש לעבור את הרגולציה ואת מחסומי טיקוני הנפט והגז שלנו.
  • 1.
    לא חבל על הכסף של משלמי המיסים (ל"ת)
    אלון 09/03/2025 13:42
    הגב לתגובה זו
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.