הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
ים
צילום: טוויטר

משרד האנרגיה והתשתיות בודק טכנולוגיות להפקת אנרגיה מגלים, זרמים ורוח במרחב הימי

החל סקר אסטרטגי סביבתי להפקת אנרגיה מתחדשת במרחב הימי של ישראל; האם אנחנו בדרך לשינוי מהותי?

הרצי אהרון | (5)
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת משרד האנרגיה

צעד נוסף לקידום אנרגיה מתחדשת במים הריבוניים והכלכליים של ישראל יוצא לדרך: משרד האנרגיה והתשתיות החל בימים אלה במכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי (סא"ס) ליישום טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת בים וטכנולוגיות המקדמות עמידה ביעדים של ישראל לקידום וגיוון של אנרגיות מתחדשות והפחתת פליטות גזי חממה במשק האנרגיה. הטכנולוגיות הנבחנות כוללות, בין היתר, הפקת אנרגיה מגלי הים, זרמים, רוח ושמש, ייצור מימן ירוק, אגירת אנרגיה, החלפת חום, גידול ביומסה וקיבוע פחמן.


המרחב הימי מהווה שטח נוסף לתכנון וקידום מערכות אנרגיה מתחדשת, זאת לאור הצפיפות הגדולה ביבשה במדינת ישראל. בנוסף, הים מאפשר לקדם ולבחון טכנולוגיות חדשות מעולמות האנרגיה אשר לא ניתן ליישמן ביבשה, כגון בחינת השימוש בגלי הים ובזרמי הים לייצור חשמל ואנרגיה, מה שעשוי לתרום לגיוון וביזור של מערכות אנרגיה מתחדשת וחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל. לצורך גיבוש מדיניות פיתוח בר קיימא של משאבי הטבע, כולל במרחב הימי, במדינות ה-OECD נדרשת עריכה של סקר אסטרטגי סביבתי, המתבסס על דירקטיבות בינלאומיות. גם בישראל נערך בעבר סקר אסטרטגי סביבתי (סא"ס) לחיפוש והפקה של גז טבעי בים.


ביצוע הסא"ס לאנרגיות מתחדשות במרחב הימי של ישראל יתחיל השנה ויימשך כשנה וחצי. הוא יבוצע על פי מסמך "היקף העבודה" (Scoping document) שגובש ועודכן על ידי צוות מקצועי במשרד האנרגיה והתשתיות, תוך שיתוף הדוק ושקוף עם מומחי תוכן, משרדי ממשלה אחרים, גורמי תכנון וציבור. הסא"ס יספק תשתית ידע אמינה וזמינה לקבלת החלטות בעניין פיתוח המרחב הימי ליישומים אלה, עוד בשלב התכנון, תוך מקסום תועלות מערכתיות וצמצום השפעות שליליות על הסביבה.



המטרה: להביא את ישראל לחזית הטכנולגיה של משקי האנרגיה בעולם

יחידת המדען הראשי במשרד, המובילה את עריכת הסא"ס לאנרגיות מתחדשות בים, הינה הזרוע מחקרית, הטכנולוגית והחדשנית של משרד האנרגיה והתשתיות שעל בסיסה נבנית מדיניות ארוכת הטווח בתחומי האנרגיה ומדעי האדמה והים של מדינת ישראל. באמצעות השקעה במו"פ אקדמי, בחברות הזנק וחדשנות רגולטורית, ובאמצעות שיתוף פעולה עם גופי מחקר ופיתוח בארץ ובעולם.



ד"ר אולגה זלטקין, יחידת המדען הראשי, משרד האנרגיה והתשתיות : "טכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות בים מקבלת בעולם מקום משמעותי בשל פוטנציאל האנרגיה העצום הטמון במרחב הימי. אנחנו מזהים פוטנציאל להפיכתן לחלופה ישימה כלכלית וסביבתית גם בישראל, וזאת בטווח של שנים. הסקר האסטרטגי הסביבתי יספק את המידע הנדרש לתכנון חכם ומקיים של הים לשימושים אלה".


תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יואב 10/03/2025 07:43
    הגב לתגובה זו
    מבדיקות שנעשו לפני 25 שנים התברר שהים דוחק פלטה בגודל של מטר על מטר בכח של 80 טון. ללא תלות בגובה הגל.
  • 4.
    עושה חשבון 10/03/2025 00:10
    הגב לתגובה זו
    טריק ידוע כדי לתרץ למה מדינה שיש לה הרבה שמש מנוצלת רק 10% מייצור החשמל. התירוץ עתה אין תשתית .האמת הממשלה גובה מעל ל60% מהכנסות הגז .
  • 3.
    אין גבול לקישקושים (ל"ת)
    Danאנונימי 09/03/2025 18:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    U3O8 09/03/2025 17:50
    הגב לתגובה זו
    כורי כח כאלה יכלו להפיק אנרגיה חשמלית במשך 10 שנים למחזור דלק משומש520%ללא תחזוקה והם קבורים באדמה בעומק בטוח ויש תיכנונים גם בעומק הים כאשר פלטת פחמן0 וניתנים ליצור של מימן לתאי דלק כאשר הם גם פחמן0.יש לעבור את הרגולציה ואת מחסומי טיקוני הנפט והגז שלנו.
  • 1.
    לא חבל על הכסף של משלמי המיסים (ל"ת)
    אלון 09/03/2025 13:42
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קצבאות ביטוח לאומי ביטוח לאומי

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


להמשך הכתבה לחץ כאן
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |
נושאים בכתבה תוחלת חיים מודיעין

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

להמשך הכתבה לחץ כאן