הרוחות ב-G20 מתלהטות: ארה"ב דורשת כי גובה תוכניות החילוץ יעמוד על 2% מהתוצר

ראשי מדינות צרפת ובריטניה מביעים התנגדות גלויה להוציא סכומי עתק בגובה שארה"ב דורשת וגורסים כי הבעיה בבסיסה טמונה בכלים הרגולטוריים במערכת הפיננסית
נועם הוד |

וועידת ה-G20 הכוללת את שרי האוצר של עשרים המדינות המתועשות בעולם, נערכת במהלך סוף השבוע בסמוך ללונדון בדרום אנגליה. ראשי המדינות מנסים לגבש עמדות ותוכניות מתואמות על מנת לחלץ את הכלכלה העולמית מן המשבר החמור בעשורים האחרונים.

בינתיים נראה כי ראשי המדינות המתועשות, האחראיות על כ-80 מהתוצר העולמי, מסכימים ביניהם על כך שיש לפעול בתיאום מלא, אך המחלוקות העולות בועידה הן בכל הנוגע להיקף התוכניות הפיסקליות ולמשקל שכל מדינה אמורה לשאת על גבה.

נדמה כי מקבלי ההחלטות הן במשרד האוצר הסיני והן בזה היפני אינם ממתינים לאף אחד ופועלים בשיא המרץ על מנת להבריא את הכלכלה המקומית. שר האוצר היפני האיץ בחבריו להתחיל לפעול וציין כי עד חודש אפריל יחשוף תוכנית תמריצים חדשה. עמיתו הסיני הדגיש כי ייעשה ככל שניתן על מנת לעמוד ביעד הצמיחה.

שר האוצר היפני, קאורו יוסנו, אמר לכלי התקשורת כי "הנושאים הבוערים העומדים כעת על הפרק הם החזרת הבטחון והיציבות למערכת הבנקאית ולפעול למען סכנת הדיפלציה העומדת בפתח".

על שרי האוצר שיוועדו לאורך יום שישי ושבת בדרום לונדון, מופעל לחץ רב על ידי ראשי הממשלות במדינותיהם. נציין כי פגישת המנהיגים של עשרים המדינות המתועשות צפוי להתקיים אף הוא בלונדון, בין התאריכים ב-2 וה-3 בחודש אפריל.

עד כה הועידה כאמור עומדת בסימן מחלוקות בין נציגי המדינות השונות. ראשי בריטניה וארה"ב לוחצים כי משקל תוכניות התמריצים יעמוד על כ-2% מינימום מהתוצר הלאומי של כל מדינה, אך ראשי גרמניה וצרפת הביעו התנגדות גלויה לדברים.

נשיא צרפת ניקולא סרקוזי ואנג'לה מרקל, קנצלרית גרמניה אמרו אמש במסיבת עיתונאים בברלין כי "מדינות אירופה שפכו כבר כמות עצומה של כספים בתוכניות התמריצים. רמות ההוצאה והביקושים זוהי היא לא הבעיה, הבעיה היא - המערכת הבנקאית. צריך לשים את המושכות בפני הרגולטורים ולהגביר את מערכות הפיקוח".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.