הרוחות ב-G20 מתלהטות: ארה"ב דורשת כי גובה תוכניות החילוץ יעמוד על 2% מהתוצר
וועידת ה-G20 הכוללת את שרי האוצר של עשרים המדינות המתועשות בעולם, נערכת במהלך סוף השבוע בסמוך ללונדון בדרום אנגליה. ראשי המדינות מנסים לגבש עמדות ותוכניות מתואמות על מנת לחלץ את הכלכלה העולמית מן המשבר החמור בעשורים האחרונים.
בינתיים נראה כי ראשי המדינות המתועשות, האחראיות על כ-80 מהתוצר העולמי, מסכימים ביניהם על כך שיש לפעול בתיאום מלא, אך המחלוקות העולות בועידה הן בכל הנוגע להיקף התוכניות הפיסקליות ולמשקל שכל מדינה אמורה לשאת על גבה.
נדמה כי מקבלי ההחלטות הן במשרד האוצר הסיני והן בזה היפני אינם ממתינים לאף אחד ופועלים בשיא המרץ על מנת להבריא את הכלכלה המקומית. שר האוצר היפני האיץ בחבריו להתחיל לפעול וציין כי עד חודש אפריל יחשוף תוכנית תמריצים חדשה. עמיתו הסיני הדגיש כי ייעשה ככל שניתן על מנת לעמוד ביעד הצמיחה.
שר האוצר היפני, קאורו יוסנו, אמר לכלי התקשורת כי "הנושאים הבוערים העומדים כעת על הפרק הם החזרת הבטחון והיציבות למערכת הבנקאית ולפעול למען סכנת הדיפלציה העומדת בפתח".
על שרי האוצר שיוועדו לאורך יום שישי ושבת בדרום לונדון, מופעל לחץ רב על ידי ראשי הממשלות במדינותיהם. נציין כי פגישת המנהיגים של עשרים המדינות המתועשות צפוי להתקיים אף הוא בלונדון, בין התאריכים ב-2 וה-3 בחודש אפריל.
עד כה הועידה כאמור עומדת בסימן מחלוקות בין נציגי המדינות השונות. ראשי בריטניה וארה"ב לוחצים כי משקל תוכניות התמריצים יעמוד על כ-2% מינימום מהתוצר הלאומי של כל מדינה, אך ראשי גרמניה וצרפת הביעו התנגדות גלויה לדברים.
נשיא צרפת ניקולא סרקוזי ואנג'לה מרקל, קנצלרית גרמניה אמרו אמש במסיבת עיתונאים בברלין כי "מדינות אירופה שפכו כבר כמות עצומה של כספים בתוכניות התמריצים. רמות ההוצאה והביקושים זוהי היא לא הבעיה, הבעיה היא - המערכת הבנקאית. צריך לשים את המושכות בפני הרגולטורים ולהגביר את מערכות הפיקוח".
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
פנסיה תקציבית לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
