הרוחות ב-G20 מתלהטות: ארה"ב דורשת כי גובה תוכניות החילוץ יעמוד על 2% מהתוצר
וועידת ה-G20 הכוללת את שרי האוצר של עשרים המדינות המתועשות בעולם, נערכת במהלך סוף השבוע בסמוך ללונדון בדרום אנגליה. ראשי המדינות מנסים לגבש עמדות ותוכניות מתואמות על מנת לחלץ את הכלכלה העולמית מן המשבר החמור בעשורים האחרונים.
בינתיים נראה כי ראשי המדינות המתועשות, האחראיות על כ-80 מהתוצר העולמי, מסכימים ביניהם על כך שיש לפעול בתיאום מלא, אך המחלוקות העולות בועידה הן בכל הנוגע להיקף התוכניות הפיסקליות ולמשקל שכל מדינה אמורה לשאת על גבה.
נדמה כי מקבלי ההחלטות הן במשרד האוצר הסיני והן בזה היפני אינם ממתינים לאף אחד ופועלים בשיא המרץ על מנת להבריא את הכלכלה המקומית. שר האוצר היפני האיץ בחבריו להתחיל לפעול וציין כי עד חודש אפריל יחשוף תוכנית תמריצים חדשה. עמיתו הסיני הדגיש כי ייעשה ככל שניתן על מנת לעמוד ביעד הצמיחה.
שר האוצר היפני, קאורו יוסנו, אמר לכלי התקשורת כי "הנושאים הבוערים העומדים כעת על הפרק הם החזרת הבטחון והיציבות למערכת הבנקאית ולפעול למען סכנת הדיפלציה העומדת בפתח".
על שרי האוצר שיוועדו לאורך יום שישי ושבת בדרום לונדון, מופעל לחץ רב על ידי ראשי הממשלות במדינותיהם. נציין כי פגישת המנהיגים של עשרים המדינות המתועשות צפוי להתקיים אף הוא בלונדון, בין התאריכים ב-2 וה-3 בחודש אפריל.
עד כה הועידה כאמור עומדת בסימן מחלוקות בין נציגי המדינות השונות. ראשי בריטניה וארה"ב לוחצים כי משקל תוכניות התמריצים יעמוד על כ-2% מינימום מהתוצר הלאומי של כל מדינה, אך ראשי גרמניה וצרפת הביעו התנגדות גלויה לדברים.
נשיא צרפת ניקולא סרקוזי ואנג'לה מרקל, קנצלרית גרמניה אמרו אמש במסיבת עיתונאים בברלין כי "מדינות אירופה שפכו כבר כמות עצומה של כספים בתוכניות התמריצים. רמות ההוצאה והביקושים זוהי היא לא הבעיה, הבעיה היא - המערכת הבנקאית. צריך לשים את המושכות בפני הרגולטורים ולהגביר את מערכות הפיקוח".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
