הרוחות ב-G20 מתלהטות: ארה"ב דורשת כי גובה תוכניות החילוץ יעמוד על 2% מהתוצר
וועידת ה-G20 הכוללת את שרי האוצר של עשרים המדינות המתועשות בעולם, נערכת במהלך סוף השבוע בסמוך ללונדון בדרום אנגליה. ראשי המדינות מנסים לגבש עמדות ותוכניות מתואמות על מנת לחלץ את הכלכלה העולמית מן המשבר החמור בעשורים האחרונים.
בינתיים נראה כי ראשי המדינות המתועשות, האחראיות על כ-80 מהתוצר העולמי, מסכימים ביניהם על כך שיש לפעול בתיאום מלא, אך המחלוקות העולות בועידה הן בכל הנוגע להיקף התוכניות הפיסקליות ולמשקל שכל מדינה אמורה לשאת על גבה.
נדמה כי מקבלי ההחלטות הן במשרד האוצר הסיני והן בזה היפני אינם ממתינים לאף אחד ופועלים בשיא המרץ על מנת להבריא את הכלכלה המקומית. שר האוצר היפני האיץ בחבריו להתחיל לפעול וציין כי עד חודש אפריל יחשוף תוכנית תמריצים חדשה. עמיתו הסיני הדגיש כי ייעשה ככל שניתן על מנת לעמוד ביעד הצמיחה.
שר האוצר היפני, קאורו יוסנו, אמר לכלי התקשורת כי "הנושאים הבוערים העומדים כעת על הפרק הם החזרת הבטחון והיציבות למערכת הבנקאית ולפעול למען סכנת הדיפלציה העומדת בפתח".
על שרי האוצר שיוועדו לאורך יום שישי ושבת בדרום לונדון, מופעל לחץ רב על ידי ראשי הממשלות במדינותיהם. נציין כי פגישת המנהיגים של עשרים המדינות המתועשות צפוי להתקיים אף הוא בלונדון, בין התאריכים ב-2 וה-3 בחודש אפריל.
עד כה הועידה כאמור עומדת בסימן מחלוקות בין נציגי המדינות השונות. ראשי בריטניה וארה"ב לוחצים כי משקל תוכניות התמריצים יעמוד על כ-2% מינימום מהתוצר הלאומי של כל מדינה, אך ראשי גרמניה וצרפת הביעו התנגדות גלויה לדברים.
נשיא צרפת ניקולא סרקוזי ואנג'לה מרקל, קנצלרית גרמניה אמרו אמש במסיבת עיתונאים בברלין כי "מדינות אירופה שפכו כבר כמות עצומה של כספים בתוכניות התמריצים. רמות ההוצאה והביקושים זוהי היא לא הבעיה, הבעיה היא - המערכת הבנקאית. צריך לשים את המושכות בפני הרגולטורים ולהגביר את מערכות הפיקוח".
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית
צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.
חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח
חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.
בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.
בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- מנכ"ל סיילספורס מתגאה שהחליף 4,000 עובדים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל
החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.
