יום תנודתי בבורסה: היום המדדים עלו, השבוע נפלו ובפברואר - מגמה מעורבת

מדד ת"א 25 סגר בעליה של 1.11%. מניית כיל סגרה ללא שינוי ואלביט מערכות עלתה 4.36%. מדד ת"א 75 ירד השבוע ב-5.63% ואת פברואר סגר בירידה מתונה יותר

יום מסחר הפכפך סגר את שבוע המסחר בבורסה בתל אביב. המדדים המובילים שנסחרו לאורך רוב היום בירידות שערים עברו בשעת המסחר האחרונה לצד הירוק, זאת במקביל לעליות באירופה ולהתחזקות החוזים על מדדי וול סטריט. שינוי המגמה נבע מפרסום דוחות טובים-מהצפוי מעבר לים.

היום, בפתיחת המסחר פקעו אופציות על מדד המעו"ף לחודש פברואר. מדד המעו"ף לפקיעה נקבע בירידה של 0.87% על רמה של 652.99 נקודות. בראייה שבועית סגר מדד המעו"ף בירידה של 3.24% ואת חודש פברואר סיכם בעלייה קלה של 0.83%. מדד מניות השורה השנייה, ת"א 75 ירד השבוע ב-5.63% ואת החודש אף סגר בירידה של 2.6%.

כלכלני מכון היצוא פרסמו היום סקירה על שוקי היצוא העיקריים של ישראל ותחזית לשינויים ב-2009. במכון מעריכים שיצוא סחורות ושירותים של ישראל כולל יצוא היהלומים צפוי לרשום השנה ירידה של כ- 17% בערכים דולריים ולהסתכם בכ-65 מיליארד דולר.

המסחר מעבר לים

בעת סגירת המסחר בתל אביב, התנהל המסחר בבורסות באירופה בעליות חדות. מדד הדאקס עלה ב-2.27% ומדד הפוטסי הוסיף 1.34%. מדד הקאק עלה ב-1.37%.

העליות בבורסות ביבשת המרכזית נובעות בעיקר מהודעת רויאל בנק אוף סקוטלנד (סימול: RBS), כי הממשלה הבריטית הסכימה לבטח 325 מיליארד פאונד (462 מיליארד דולר) מנכסיו לאחר שחשף הפסד שנתי בסך 24.1 מיליארד פאונד. מדובר בצעד שנותן תקווה בקרב המשקיעים כי מאמצי הממשלות להצלת הבנקים יניבו לבסוף פרי.

מעבר לים, ענקית הרכב ג'נרל מוטורס דיווחה על עוד רבעון של הפסדים וצופה כי מבקרי החברה יצרפו אזהרת 'עסק חי' בדו"חות שיוגשו לרשות לניירות ערך. החברה רשמה הפסד של 9.6 מיליארד דולר, או 15.71 דולר למניה, בשלושת החודשים האחרונים של 2008 ובסך הכול סיימה את השנה כולה עם הפסד עתק של 30.9 מיליארד דולר.

עם זאת, החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט הגיבו בעליות שערים של למעלה מאחוז, זאת למרות נתוני מאקרו מאכזבים.

רון אייכל: מיתון ב-2009, התאוששות הדרגתית ב-2010

רון אייכל, הכלכלן הראשי של מיטב, פרסם היום סקירת מאקרו, בה הוא כותב בין היתר כי "הכלכלה הישראלית נפגעה, ברבע הרביעי, בצורה ברורה מההאטה העולמית, שגרמה ליצוא לרדת בשיעור חד, ולהתכווצותה של ההוצאה הפרטית. באופן ממצה, ניתן לומר כי הסביבה הכלכלית בישראל מחריפה והמיתון בכלכלה הישראלית הוא כבר עובדה מוגמרת".

במדדים: מדד ת"א 25 סגר בעלייה של 1.11% ל-665.99 הנקודות. מדד ת"א 75 התקדם ב-1.26%. מדד התל טק 15 הוסיף 1.91% ומדד הנדל"ן 15 עלה ב-0.41%. המחזור היה נמוך יחסית ליום פקיעה והסתכם בכ-1.47 מיליארד שקל.

מניות במרכז: הבנקים במגמה מעורבת, מניות הגז עולות

במניות הבנקים המגמה מעורבת. מניות לאומי ופועלים סגרו בעלייה של יותר מאחוז. משרד האוצר האמריקני הודיע אתמול (ד') על תוכנית הזרקת הון נוספת ל-19 הבנקים הגדולים בארה"ב. לפי התוכנית, לבנקים יהיה חלון הזדמנויות של 6 חודשים לבקש הלוואות נוספות במסגרת תוכנית זו.

עוד השפיעו על מניות הבנקים, המשך דיווח התוצאות לרבעון האחרון. בנק לאומי למשכנתאות דיווח על ירידה חדה ברווחים. מהדו"חות עולה כי הרווח הנקי של הבנק הסתכם בשנת 2008 ב- 126 מיליון שקלים, לעומת 219 מיליון שקלים בשנת 2007, קיטון של 42.5%. תשואת הרווח הנקי על ההון העצמי הסתכמה בשנת 2008 ב- 6.1%, לעומת 11.6% ב-2007.

בנק אגוד סיכם את שנת 2008 עם רווח נקי של 54 מיליון שקלים, בהשוואה לרווח נקי של 123 מיליון שקלים בשנת 2007. יחד עם זאת, הבנק עבר להפסד של 21 מיליון שקלים ברבעון הרביעי של 2008. ההפסד נגרם בעיקרו מתיק האג"ח הקונצרני של הבנק ומההפרשה לחובות מסופקים.

מניות כיל ניערו את הירידות וסגרו לבסוף ללא שינוי. הבוקר דיווחנו כי לדברי אנליסט סחורות בכיר בארה"ב יש למניות הדשנים עוד מקום לרדת. "אנחנו יוצאים מבועה ענקית במחירי הסחורות ונכנסים לתוך מיתון כלל עולמי שקשה לדעת עד מתי הוא יימשך, כיצד הוא ייגמר ומה יהיו ההשלכות שלו. לכן, הרווחים של חברות הדשנים יכולים להמשיך לרדת ואיתם גם מחירי המניות", אמר האנליסט מאט באדיאלי.

באותו ההקשר, נזכיר כי חברת אגריום, יצרנית הדשנים ומוצרי החקלאות הגישה אתמול הצעת רכש לחברת הדשנים סי.אף. אינדסטריז הולדינגס (סימול: CF) בעסקה של מזומן ומניות.

אורמת המשיכה לאבד גובה ונפלה היום בשיעור חד של 9%. יובל זעירא מאי.בי.אי עדכן היום את הערכותיו לחברה בהמשך לפרסום תוצאות חברת הבת אתמול והוריד את המלצתו למנייה מ"קנייה" ל"נייטרלי", ואת מחיר היעד למניה ל-34 שקל מ-38 שקל. "הצמיחה לשנים 2009 -2010 מאכזבת ונמוכה מתחזיותינו ומהתוספת שלקחנו בחשבון במודל הערכת השווי שלנו".

אמות, חברה הבת של אלוני חץ, שבשליטת נתן חץ, הודיעה היום כי היא מנהלת מו"מ מתקדם עם חברת דלק נדל"ן נכסים מניבים, שבשליטת דלק נדל"ן, לרכישת מלוא זכויות הבעלים בקניון מיי סנטר בכרמיאל תמורת סך של כ-50 מיליון שקלים.

במצעד המדווחות

מניית אינטרנט זהב סיימה כמעט ללא שינוי. החברה הציגה היום דוחות פושרים לרבעון הרביעי של 2008. בשורה העליונה נרשם גידול של 10.5% בהכנסות לרמה של כ-314 מיליון שקל, לעומת כ-284 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה הציגה החברה רווח של כמיליון שקל ברבעון הרביעי של 2008, לעומת הפסד של 22 מיליון שקל ברבעון השלישי ורווח של כ-79 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.