אבישי ברוורמן בכנס הרצליה: "ישראל חייבת לחתוך ולקצץ את הבירוקרטיה"
כנס הרצליה התשיעי עומד להינעל בשעות הקרובות לאחר 3 ימי דיונים. הכנס נוהל השנה תחת הכותרת "מאזן החוסן והביטחון הלאומי 2009". במושב מיוחד שעסק בצליחת המשבר, ישראל והכלכלה העולמית, אמר אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, כי "יכולנו להעביר את התקציב כבר ביוני עם הרחבה של מיליארד שקל, רק השר אשם בכך שאין עכשיו תקציב. יש לשנות את שיטת הממשל וההבדל ביני לבין נתניהו הוא שאני הייתי חותך בבירוקרטיה. לשם צמיחה בת קיימא, ישראל חייבת לשנות את הממשל הבירוקראטי האיטי, כי כך אי אפשר לצמוח. התקווה שלי שראש הממשלה יבחר את האנשים הנכונים שיובילו לצמיחה".
פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, ציין כי "היום גם באשראי זול אי אפשר לשכנע משקיעים להשקיע, כיוון שהעתיד לא וודאי. גם המשקיע הישראלי נרתע מהשקעות בשל תמונת המצב הקודרת בעולם. אני מציע שבמסגרת התרחיש הסביר לתקציב הבא, ישראל תרשה לעצמה חבילה פיסקאלית של עד 1% תוצר. המטרה העיקרית של ישראל צריכה להיות, תמרון הצריכה תוך מזעור פגיעה בחלשים."
ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל מודלים כלכליים ציין כי "לישראל פוטנציאל צמיחה גבוה אפילו מאירלנד ואם לא נאמץ את המדיניות הנכונה נשאר במקום 23 בתוצר בעוד אירלנד במקום השישי. למרות המשבר, יש צמיחה בענף התעשייתי ב7%-, אשר רובה הודות לצמיחה בענף הכימיה והנפט. אולם, יש מס אחד שצריך לבטל והוא המע"מ על מוצרי מזון, המס הכי פרוגרסיבי.
ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר ציין כי "נכנסנו למשבר בתנאי פתיחה הטובים ביותר שהיו בישראל, אחרי ארבע שנים של צמיחה של למעלה מ-5%. מעבר לכך, המערכת הבנקאית הישראלית, חשופה פחות לחשיפות המערכת האמריקאית והאירופאית. בנוסף, אין לנו בועת נדל"ן ולא בועת אשראי, אלא שיעורי חיסכון גבוהים המהווים רשת ביטחון טובה. כרגע עומדות לנגד עינינו שתי מטרות מרכזיות: למזער את נזקי המשבר ולוודא שכשנגיע לתפנית, נתייצב על אדני זינוק מספיק יציבים כדי שנוכל להגיע לצמיחה מואצת באותו שלב. חשוב לנצל את הזמן בשביל לפתח שרירים שיזניקו אותנו קדימה."
ישראל מקוב, יו"ר הועד המנהל במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, ציין כי "אף אחד לא מדבר על כך שאנחנו במצב חירום, כולם מדברים על משבר, אבל יש איום גדול על מדינת ישראל והוא האבטלה. אנחנו לא יכולים לספוג מצב בו יהיו שלוש מאות אלף מובטלים ולצערי אנו מתקרבים לקראת מספרים אלו. אנו מדברים על כמה אנחנו במצב טוב לעומת אחרים, במקום להתעסק בבעיה זו. הייתי רוצה לדרוש מהתעשייה העילית שמשתמשת בקבלני משנה מחו"ל, להעביר את אותה קבלנות משנה לישראל."
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
