אבישי ברוורמן בכנס הרצליה: "ישראל חייבת לחתוך ולקצץ את הבירוקרטיה"

ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר: "אין לנו בועת נדל"ן ולא בועת אשראי, אלא שיעורי חיסכון גבוהים המהווים רשת ביטחון טובה"
קובי ישעיהו |

כנס הרצליה התשיעי עומד להינעל בשעות הקרובות לאחר 3 ימי דיונים. הכנס נוהל השנה תחת הכותרת "מאזן החוסן והביטחון הלאומי 2009". במושב מיוחד שעסק בצליחת המשבר, ישראל והכלכלה העולמית, אמר אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, כי "יכולנו להעביר את התקציב כבר ביוני עם הרחבה של מיליארד שקל, רק השר אשם בכך שאין עכשיו תקציב. יש לשנות את שיטת הממשל וההבדל ביני לבין נתניהו הוא שאני הייתי חותך בבירוקרטיה. לשם צמיחה בת קיימא, ישראל חייבת לשנות את הממשל הבירוקראטי האיטי, כי כך אי אפשר לצמוח. התקווה שלי שראש הממשלה יבחר את האנשים הנכונים שיובילו לצמיחה".

פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, ציין כי "היום גם באשראי זול אי אפשר לשכנע משקיעים להשקיע, כיוון שהעתיד לא וודאי. גם המשקיע הישראלי נרתע מהשקעות בשל תמונת המצב הקודרת בעולם. אני מציע שבמסגרת התרחיש הסביר לתקציב הבא, ישראל תרשה לעצמה חבילה פיסקאלית של עד 1% תוצר. המטרה העיקרית של ישראל צריכה להיות, תמרון הצריכה תוך מזעור פגיעה בחלשים."

ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל מודלים כלכליים ציין כי "לישראל פוטנציאל צמיחה גבוה אפילו מאירלנד ואם לא נאמץ את המדיניות הנכונה נשאר במקום 23 בתוצר בעוד אירלנד במקום השישי. למרות המשבר, יש צמיחה בענף התעשייתי ב7%-, אשר רובה הודות לצמיחה בענף הכימיה והנפט. אולם, יש מס אחד שצריך לבטל והוא המע"מ על מוצרי מזון, המס הכי פרוגרסיבי.

ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר ציין כי "נכנסנו למשבר בתנאי פתיחה הטובים ביותר שהיו בישראל, אחרי ארבע שנים של צמיחה של למעלה מ-5%. מעבר לכך, המערכת הבנקאית הישראלית, חשופה פחות לחשיפות המערכת האמריקאית והאירופאית. בנוסף, אין לנו בועת נדל"ן ולא בועת אשראי, אלא שיעורי חיסכון גבוהים המהווים רשת ביטחון טובה. כרגע עומדות לנגד עינינו שתי מטרות מרכזיות: למזער את נזקי המשבר ולוודא שכשנגיע לתפנית, נתייצב על אדני זינוק מספיק יציבים כדי שנוכל להגיע לצמיחה מואצת באותו שלב. חשוב לנצל את הזמן בשביל לפתח שרירים שיזניקו אותנו קדימה."

ישראל מקוב, יו"ר הועד המנהל במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, ציין כי "אף אחד לא מדבר על כך שאנחנו במצב חירום, כולם מדברים על משבר, אבל יש איום גדול על מדינת ישראל והוא האבטלה. אנחנו לא יכולים לספוג מצב בו יהיו שלוש מאות אלף מובטלים ולצערי אנו מתקרבים לקראת מספרים אלו. אנו מדברים על כמה אנחנו במצב טוב לעומת אחרים, במקום להתעסק בבעיה זו. הייתי רוצה לדרוש מהתעשייה העילית שמשתמשת בקבלני משנה מחו"ל, להעביר את אותה קבלנות משנה לישראל."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.55%   , שברון ורציו רציו יהש 3.43%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.


לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל


למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.