אבישי ברוורמן בכנס הרצליה: "ישראל חייבת לחתוך ולקצץ את הבירוקרטיה"
כנס הרצליה התשיעי עומד להינעל בשעות הקרובות לאחר 3 ימי דיונים. הכנס נוהל השנה תחת הכותרת "מאזן החוסן והביטחון הלאומי 2009". במושב מיוחד שעסק בצליחת המשבר, ישראל והכלכלה העולמית, אמר אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, כי "יכולנו להעביר את התקציב כבר ביוני עם הרחבה של מיליארד שקל, רק השר אשם בכך שאין עכשיו תקציב. יש לשנות את שיטת הממשל וההבדל ביני לבין נתניהו הוא שאני הייתי חותך בבירוקרטיה. לשם צמיחה בת קיימא, ישראל חייבת לשנות את הממשל הבירוקראטי האיטי, כי כך אי אפשר לצמוח. התקווה שלי שראש הממשלה יבחר את האנשים הנכונים שיובילו לצמיחה".
פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, ציין כי "היום גם באשראי זול אי אפשר לשכנע משקיעים להשקיע, כיוון שהעתיד לא וודאי. גם המשקיע הישראלי נרתע מהשקעות בשל תמונת המצב הקודרת בעולם. אני מציע שבמסגרת התרחיש הסביר לתקציב הבא, ישראל תרשה לעצמה חבילה פיסקאלית של עד 1% תוצר. המטרה העיקרית של ישראל צריכה להיות, תמרון הצריכה תוך מזעור פגיעה בחלשים."
ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל מודלים כלכליים ציין כי "לישראל פוטנציאל צמיחה גבוה אפילו מאירלנד ואם לא נאמץ את המדיניות הנכונה נשאר במקום 23 בתוצר בעוד אירלנד במקום השישי. למרות המשבר, יש צמיחה בענף התעשייתי ב7%-, אשר רובה הודות לצמיחה בענף הכימיה והנפט. אולם, יש מס אחד שצריך לבטל והוא המע"מ על מוצרי מזון, המס הכי פרוגרסיבי.
ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר ציין כי "נכנסנו למשבר בתנאי פתיחה הטובים ביותר שהיו בישראל, אחרי ארבע שנים של צמיחה של למעלה מ-5%. מעבר לכך, המערכת הבנקאית הישראלית, חשופה פחות לחשיפות המערכת האמריקאית והאירופאית. בנוסף, אין לנו בועת נדל"ן ולא בועת אשראי, אלא שיעורי חיסכון גבוהים המהווים רשת ביטחון טובה. כרגע עומדות לנגד עינינו שתי מטרות מרכזיות: למזער את נזקי המשבר ולוודא שכשנגיע לתפנית, נתייצב על אדני זינוק מספיק יציבים כדי שנוכל להגיע לצמיחה מואצת באותו שלב. חשוב לנצל את הזמן בשביל לפתח שרירים שיזניקו אותנו קדימה."
ישראל מקוב, יו"ר הועד המנהל במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, ציין כי "אף אחד לא מדבר על כך שאנחנו במצב חירום, כולם מדברים על משבר, אבל יש איום גדול על מדינת ישראל והוא האבטלה. אנחנו לא יכולים לספוג מצב בו יהיו שלוש מאות אלף מובטלים ולצערי אנו מתקרבים לקראת מספרים אלו. אנו מדברים על כמה אנחנו במצב טוב לעומת אחרים, במקום להתעסק בבעיה זו. הייתי רוצה לדרוש מהתעשייה העילית שמשתמשת בקבלני משנה מחו"ל, להעביר את אותה קבלנות משנה לישראל."
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
