גורם בשוק ההון: "דנקנר כנראה מצפה לעשרות אחוזים בשנה, הוא מבין את המחזוריות בשוק"
קבוצת אידיבי פרסמה היום הצעת רכש מלאה למניות אידיבי פתוח בפרמייה של 33%. מניות הקונצרן מגיבות כמובן בעליות שערים חדות.
מחיר הצעת הרכש עומד על 36 שקל למניה,כאמור, 33% מעל מחיר המניה בפתיחת המסחר היום. כעת נסחרת המניה במחיר של 35.50 שקל, כלומר קרוב מאוד למחיר הצעת הרכש. פעיל בשוק ההון אמר בשיחה עם bizportal כי "קשה מאוד להעריך אם המהלך יצליח או שנוחי דנקנר יאלץ להעלות את מחיר ההצעה. לפי המסחר כעת נראה שהוא יצטרך להעלות את המחיר, ככל הנראה ב-15%-20%.
עוד אמר אותו פעיל, כי "מנגד, מספיק שחלק מהמחזיקים יסכימו ואז הוא יוכל לבצע הצעה כפויה. בגלל שהוא כבר מחזיק כמעט 87% מהמניות, אז אם הוא קונה 7% הוא יכול לבצע רכישה כפויה (ברגע שבעל שליטה מחזיק יותר מ-95% מהון המניות הוא יכול לבצע רכישה כפויה). אני לא יכול להעריך אם דנקנר יצטרך להרים יותר גבוה את מחיר הצעת הרכש. ימים יגידו".
גורם אחר בשוק ההון, אמר בשיחה עם Bizportal כי "דנקנר הוא רץ למרחקים ארוכים ומבין שיש מחזוריות בכלכלה. כשהמחירים היו יקרים והכסף היה זול הוא גייס בזול והנפיק את החברות הבנות ביוקר. עכשיו, כשהמצב הפוך, הוא מעדיף לקנות את המניות ולא את החוב כי הוא כנראה מבין את המחזוריות ואת הפוטנציאל".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
