עו"ד צבי שוב: "הרפורמה בחוק שמאי מכריע עלולה לפגוע באזרח הקטן"
בימים אלה נכנס לתוקפו תיקון 84 לחוק התכנון והבנייה הקובע מנגנון של מינוי שמאי מכריע ושמאי מייעץ לקביעת גובה היטל השבחה או גובה הפיצוי בגין פגיעה, ונקבעו עשרה שמאים שיוכלו לשמש בתפקיד זה. מטרת השינוי ליצור אחידות בגביית המס או בפיצוי, אולם ספק אם המנגנון המוצע ישיג את המטרה.
"בשלב הראשון צפויה פגיעה באזרח הקטן בשל יישום הרפורמה", מציין עו"ד צבי שוב, העומד בראש משרד צבי שוב ושות' המתמחה בדיני מקרקעין ודיני תכנון ובנייה.
לדבריו, עיקר השינוי הוא בהקמת מוסד השמאי המכריע והשמאי המייעץ. אמנם שמאים מכריעים פעלו גם לפני השינוי, אולם כעת מונו עשרה שמאים לתפקיד מוגדר זה, ונקבעו תקנות מיוחדות בדבר סדרי הדין בפני השמאי המכריע והשמאי המייעץ. שמאי מייעץ, תפקידו לייעץ לוועדת הערר בלבד, הוא אינו מוסמך להכריע בין הצדדים, ואילו תפקידו של שמאי להכריע במחלוקות בין הצדדים.
בפני בעל הקרקע עומדות כיום שתי אפשרויות לניהול ההליך: אפשרות אחת היא פנייה ישירות לוועדת הערר, אשר בפניה ניתן להעלות טענות מכל סוג שהוא, והיא יכולה למנות שמאי מייעץ ככל הנדרש מתוך הרשימה. האפשרות השנייה ביחס להיטל השבחה, מקום בו אין מחלוקת על עצם החיוב, אלא רק על גובהו, היא לפנות ליו"ר מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע מתוך רשימת השמאים הקבועה וניהול ההליך בפני השמאי המכריע.
להערכת, שוב המנגנון החדש עלול בשלב הראשון לסרבל הליכים ועלול אף לפגוע לפעמים באזרח הקטן. אם בעבר ניתן היה להגיע להסכמה בהליך פשוט יחסית בתוך ימים ספורים, בדרך של התדיינות בוועדת הערר, כעת כל החלטה תלויה בהערכת ועדת הערר או השמאים הממונים. להערכתו, צפויה הצפה של תיקי שומה שיועברו להערכת השמאים הממונים, בעיקר דרך ועדת הערר, בפרט כאשר מדובר בעשרה שמאים שאמורים לטפל בפניות מכל הארץ.
מחד, תוצף הוועדה בפניות שעל פי ההסדר הישן לא היו בסמכותה, שכן עד כה לא דנה הועדה כלל בהיטל השבחה, ומאידך לא ניתן יהיה להגיע להכרעה בהסכמה מהירה כפי שהייתה בהסדר הישן והחלטות ידחו חודשים רבים. התוצאה היא הצפה של הוועדה ושל השמאים הממונים ועיכוב רב במתן החלטות. מכיוון שהתחלת בנייה או השלמת עסקה תלויה בתשלום דרישת היטל השבחה, יעדיף האזרח לשלם את השומה שנקבעה ולוותר על הערר רק כדי לא לעכב את הבנייה או את הרישום במחלוקות שלא יהיו על סכומים ניכרים וכן לחסוך עלות אנשי מקצוע ואת שכר השמאי המכריע שיוטל עליו.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.35% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
