עו"ד צבי שוב: "הרפורמה בחוק שמאי מכריע עלולה לפגוע באזרח הקטן"

להערכתו, הרפרורמה תיצור "פקק" בהכרעה על שומות היטל והשבחה
איריס בר טל |

בימים אלה נכנס לתוקפו תיקון 84 לחוק התכנון והבנייה הקובע מנגנון של מינוי שמאי מכריע ושמאי מייעץ לקביעת גובה היטל השבחה או גובה הפיצוי בגין פגיעה, ונקבעו עשרה שמאים שיוכלו לשמש בתפקיד זה. מטרת השינוי ליצור אחידות בגביית המס או בפיצוי, אולם ספק אם המנגנון המוצע ישיג את המטרה.

"בשלב הראשון צפויה פגיעה באזרח הקטן בשל יישום הרפורמה", מציין עו"ד צבי שוב, העומד בראש משרד צבי שוב ושות' המתמחה בדיני מקרקעין ודיני תכנון ובנייה.

לדבריו, עיקר השינוי הוא בהקמת מוסד השמאי המכריע והשמאי המייעץ. אמנם שמאים מכריעים פעלו גם לפני השינוי, אולם כעת מונו עשרה שמאים לתפקיד מוגדר זה, ונקבעו תקנות מיוחדות בדבר סדרי הדין בפני השמאי המכריע והשמאי המייעץ. שמאי מייעץ, תפקידו לייעץ לוועדת הערר בלבד, הוא אינו מוסמך להכריע בין הצדדים, ואילו תפקידו של שמאי להכריע במחלוקות בין הצדדים.

בפני בעל הקרקע עומדות כיום שתי אפשרויות לניהול ההליך: אפשרות אחת היא פנייה ישירות לוועדת הערר, אשר בפניה ניתן להעלות טענות מכל סוג שהוא, והיא יכולה למנות שמאי מייעץ ככל הנדרש מתוך הרשימה. האפשרות השנייה ביחס להיטל השבחה, מקום בו אין מחלוקת על עצם החיוב, אלא רק על גובהו, היא לפנות ליו"ר מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע מתוך רשימת השמאים הקבועה וניהול ההליך בפני השמאי המכריע.

להערכת, שוב המנגנון החדש עלול בשלב הראשון לסרבל הליכים ועלול אף לפגוע לפעמים באזרח הקטן. אם בעבר ניתן היה להגיע להסכמה בהליך פשוט יחסית בתוך ימים ספורים, בדרך של התדיינות בוועדת הערר, כעת כל החלטה תלויה בהערכת ועדת הערר או השמאים הממונים. להערכתו, צפויה הצפה של תיקי שומה שיועברו להערכת השמאים הממונים, בעיקר דרך ועדת הערר, בפרט כאשר מדובר בעשרה שמאים שאמורים לטפל בפניות מכל הארץ.

מחד, תוצף הוועדה בפניות שעל פי ההסדר הישן לא היו בסמכותה, שכן עד כה לא דנה הועדה כלל בהיטל השבחה, ומאידך לא ניתן יהיה להגיע להכרעה בהסכמה מהירה כפי שהייתה בהסדר הישן והחלטות ידחו חודשים רבים. התוצאה היא הצפה של הוועדה ושל השמאים הממונים ועיכוב רב במתן החלטות. מכיוון שהתחלת בנייה או השלמת עסקה תלויה בתשלום דרישת היטל השבחה, יעדיף האזרח לשלם את השומה שנקבעה ולוותר על הערר רק כדי לא לעכב את הבנייה או את הרישום במחלוקות שלא יהיו על סכומים ניכרים וכן לחסוך עלות אנשי מקצוע ואת שכר השמאי המכריע שיוטל עליו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.