בלאומי מזהירים ממפולת: "הגירעונות התקציביים בארה"ב יכתיבו עליית תשואה בשוק האג"ח"

"באשר לטווח הארוך, יש לצפות כי מגמת התחזקות הדולר, שהחלה בחודש אפריל 2008, תימשך"
קובי ישעיהו |

נתוני המאקרו המתפרסמים ממשיכים להצביע על מצבו הקשה של המשק האמריקאי וממשיכים ללחוץ כלפי מטה את רמת התשואות. כך, ניתן להזכיר את מכירות כלי הרכב, הזמנות המפעלים, מדדי מנהלי הרכש ובמיוחד את דו"ח התעסוקה של חודש דצמבר 2008, שסגר שנה עגומה מאוד מבחינת שוק העבודה בארה"ב.

על אף נתוני המאקרו הגרועים, נמשכת העלייה האיטית בתשואת האיגרות הממשלתיות הארוכות. הרקע לעלייה הוא רמתן הכללית הנמוכה של התשואות והגרעון התקציבי הגדול הצפוי בארה"ב, בעקבות אישור תוכניות הסיוע השונות לתמיכה במשק. דו"ח של הקונגרס מ- 7 בינואר קבע שהגרעון הממשלתי בשנת התקציב הנוכחית (שהתחילה ב- 1 באוקטובר 2008) למעלה מיוכפל ויסתכם ב- 1.2 טריליון דולר. עלות זו אינה כוללת את תוכנית הסיוע הפיסקאלית, שעתיד להציג הנשיא הנבחר ברק אובאמה, בהיקף של 775 מיליארד דולר.

כלכלני Bank of America צופים שתוכניות הסיוע השונות למשק יסתכמו ב- 2.14 וב- 1.02 טריליון דולר בשנות התקציב 2009 ו- 2010 בהתאמה. לצורך מימון התוכניות תאלץ ממשלת ארה"ב להנפיק חוב בהיקף גדול. כבר בשבוע שעבר הנפיקה ממשלת ארה"ב אג"ח בהיקף כולל של 54 מיליארד דולר, בעיקר לטווח של 10 שנים והדבר תמך במגמת עליית התשואות בחלק הארוך של העקום.

כלכלני בנק לאומי מציינים בסקירתם השבועית על השווקים הבינלאומיים כי "למרות נתוני המאקרו המאכזבים והערכתנו כי שינוי כיוון חד במצב המשק האמריקאי אינו צפוי בקרוב, אנו מוסיפים להימנע מלהמליץ להשקיע באג"ח הממשלתיות, זאת לאור העובדה שרמת התשואות הנמוכה כבר מגלמת במשך זמן רב, את מצבו הקשה של המשק המקומי. השינוי המשמעותי הבא בתשואת האיגרות, צפוי לדעתנו להיות עליית תשואות לאורך העקום ובמיוחד בחלק הארוך שלו".

זאת ועוד, "אומנם אין ודאות כי השינוי יתרחש בעתיד הקרוב ואולם הגירעונות התקציביים הגדולים יכתיבו עליית תשואת שעלולה להתרחש בפתאומיות עוד לפני סימני התאוששות מובהקים של המשק. לאור זאת, לדעתנו השקעה לאורך העקום האמריקאי ממשיכה להתאים רק למשקיעים המעוניינים לשמור על הערך הנומינאלי של כספם. למשקיעים אלו מומלץ להימצא בחלק הקצר של העקום".

ציפיות האינפלציה המגולמות באג"ח הצמודות למדד (TIPS), עומדות על כ- 4.41%- בטווחים הקצרים (4.93%- לפני שבוע) ו- 0.58% בארוכים (0.17% לפני שבוע). בלאומי מתריעים כבר מספר שבועות שהציפיות האינפלציוניות ובמיוחד לטווח הארוך, נמוכות מדי. השבוע חלה עלייה משמעותית בציפיות האינפלציוניות, יחד עם זאת הן עדיין נמוכות מדי ובלאומי נותרים עם העדפתנו ל- TIPS על פני האיגרות הרגילות במיוחד בחלק הארוך של העקום.

בנוגע לאפיק הקונצרני ולאור המשך נתוני המאקרו המאכזבים, ממשיכים בלאומי להעדיף אג"ח בדרוגים גבוהים של חברות מסקטורים דפנסיביים כדוגמת יצרניות מוצרי המזון ומוצרי הצריכה וכן אג"ח של בנקים שהונפקו בערבות ממשלת ארה"ב. "העדפתנו למח"מ קצר, נותרת בעינה. האופטימיות בשווקים מתבטאת לאחרונה גם בשוק אג"ח הקונצרניות (בדירוגי השקעה בפרט). בשבוע האחרון הונפקו אג"ח קונצרניות בהיקף של 41.6 מיליארד דולר, המהווה רמת שיא של 8 חודשים, פער התשואות בין אג"ח קונצרניות בדירוגי השקעה לבין אג"ח ממשלתיות, ירד ל- 567 נקודות בסיס והקיפאון בשוק האשראי ממשיך להפשיר כאשר ה- TED Spread ירד ל- 1.2%".

בנוגע לאירופה אומרים בלאומי כי נתוני מאקרו שלילים הכוללים, ירידה חודשית שלישית ברציפות בייצור התעשייתי בגרמניה בחודש נובמבר, נפילה נוספת במכירות הקמעונאיות בגוש האירו וההשפעה של דו"ח התעסוקה מארה"ב, גרמו להתגברות ההערכות להמשך הורדת ריבית בגוש ולירידה חדה בתשואות בקצה הקצר של העקום. הירידה הביאה את תשואת האיגרות לשנתיים לשפל של 18 שנים. בנוסף הצהיר נשיא הבנק המרכזי של גרמניה כי ההאטה בכלכלת המדינה, צפויה להיות חדה יותר מהערכותיו המוקדמות של הבנק.

פער התשואות בין אג"ח ממשלתית ל- 10 שנים ואג"ח ממשלתית לשנתיים, הוסיף להתרחב השבוע ל- 152 נקודות בסיס. העקום הממשלתי קיבל צורה תלולה יותר והדבר מעיד על עומק ההאטה הכלכלית בגוש האירו. "ביום חמישי עתידה להתפרסם החלטת הריבית הבאה בגוש האירו ואנו מאמינים שהריבית תופחת בשיעור של 0.5% ל- 2%. אנו סבורים שהמשבר הכלכלי בגוש האירו ימשיך להכתיב רמת תשואות נמוכה. הפוטנציאל לירידת תשואות נוספת קיים".

בנוגע למטבעות אומרים בלאומי כי "בטווח הקצר, המסחר יושפע מן המתיחות הגיאו פוליטית הנמשכת באזורנו ומהחלטת הריבית אותה יפרסם ה- ECB השבוע. באשר לטווח הארוך יותר, יש לצפות כי מגמת התחזקות הדולר, שהחלה בחודש אפריל 2008, תימשך. התחזקות זו של הדולר תיתמך בעיקר בשוויו על פי שוויון כח הקנייה, צמצום צפוי בגירעונות הסחר האמריקניים ורמת חוסר הודאות הגבוהה בשווקים הפיננסיים.

בלאומי מציינים כי ההערכות מהשבוע שעבר כי המומנטום החיובי שנוצר בציפייה לכניסתו של אובמה לתפקיד יישאר עד להשבעתו בשבוע הבא, התבדתה. "כפי שציינו, נתוני מאקרו רעים והודעות על ירידה במכירות Intel ופיטורים רחבי היקף ב- Alcoa ו- Boeing שינו את הסנטימנט בצורה קיצונית בשבוע האחרון. הערכתנו היא כי תוצאות החברות לרבעון האחרון שיפורסמו החל מהשבוע יהיו רעים. אך את תגובת השוק קשה לחזות, בין אם זו תהיה שלילית, במידה והתוצאות יהיו רעות מהצפוי, או חיובית, אם התוצאות יהיו טובות מהצפוי או משום תחושה כי "הגרוע מכל מאחורינו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיות

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים

משה כסיף |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם

סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו. 

איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה. 

המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה  שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים. 

עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות. 

מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים. 

ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון.  הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.