אסיה סגרה בעליות: מניות המחצבים והתשתיות הובילו. בהודו לא התקיים מסחר
עליות חדות בוול סטריט אתמול, מגמה חיובית במחירי הסחורות והורדת הריבית האגרסיבית של סין אתמול השפיעו על המסחר בבורסות אסיה היום. המדדים המובילים באסיה סגרו את היום בעליות, אם כי בבורסות הונג קונג ושנחאי נחלשה המגמה החיובית בשעה האחרונה של המסחר.
"למדינות כמו סין יש עדיין רזרבות עצומות וכוח ריכוזי לשלוט בכלכלה. אני מנסה להמנע ככל האפשר מהשקעה במדינות לא יציבות מבחינה פוליטית", אמר לבלומברג מאסהיקו איג'ירי, מנהל השקעות בטוקיו.
יום לפני חופשת חג ההודיה, המדדים המובילים בוול סטריט סיימו יום מסחר דליל יחסית בעליות שערים חדות וזאת כשהם מתגברים על נתוני מאקרו מאכזבים שהתפרסמו היום ואישרו שוב כי המיתון מעמיק. בנוסף, המשקיעים התעלמו היום גם מתחזיות קודרות מטיפאני ודיר שפרסמו תוצאות רבעוניות, והעדיפו להתרכז בהודעה נוספת של ברק אובאמה. מדד הדאו ג'ונס עלה ב-2.9%, הנאסד"ק טיפס 4.6%, ומדד ה-S&P 500 עלה 3.5%.
הבנק המרכזי בסין חתך אתמול את שיעורי הריבית, בפעם הרביעית מאז ספטמבר, ובמקביל מפחית את יחס הרזרבה של הבנקים המקומיים, בצעד נוסף שנועד להפחית את הפגיעה של משבר האשראי הגלובלי על הכלכלה הסינית.
הבנק המרכזי בסין (people bank of china), המייצג את הבנקים המרכזיים במדינה, הודיע כי יוריד את הריבית על הלוואות הניתנות לבנקים ב-1.08%, שיעור הירידה החד ביותר מאז אוקטובר 1997, מריבית נוכחית של 6.66% ל-5.58%. כמו כן, הריבית הניתנת על פיקדונות בבנקים תופחת מ-3.6% ל-2.52%. נציין, כי בהפחתות הריבית הקודמות הורידה סין את הריבית רק בכ-0.25%, כל פעם.
היום נודע כי רזרבות המט"ח של סין עלו לראשונה אל מעבר ל-2 טריליון דולר. יאו ג'ינגיאן, כלכלן בכיר בלשכת הסטטיסטיקה הלאומית הודיע על העלייה ברזרבות המט"ח היום בכינוס בבייג'ין, אך לא אמר על כמה בדיוק עומדות כעת הרזרבות. מנתוני הבנק המרכזי עולה כי בחודש ספטמבר עמדו הרזרבות על 1.9 טריליון דולר.
מדד הניקיי רשם עליה של 2% בסיום ומדד האנג סנג התקדם בחצי אחוז לאחר שטיפס ב-3.5% לקראת הסיום. בורסת שנחאי עלתה ב-1% ומדד הקוספי בסיאול התקדם ב-3.3% לאחר עליה של 4.7% אתמול.
בהודו לא התקיים היום מסחר בעקבות התקפת הטרור הקטלנית במומבאיי. המתקפה, במהלכה נהרגו יותר מ-100 אנשים ונפצעו מאות נוספים, עדיין לא הסתיימה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
