אסיה סגרה בעליות: מניות המחצבים והתשתיות הובילו. בהודו לא התקיים מסחר

מדד הניקיי רשם עליה של 2% ומדד האנג סנג התקדם ב-0.5%. מניית BHP הוסיפה עוד 5.5%
קובי ישעיהו |

עליות חדות בוול סטריט אתמול, מגמה חיובית במחירי הסחורות והורדת הריבית האגרסיבית של סין אתמול השפיעו על המסחר בבורסות אסיה היום. המדדים המובילים באסיה סגרו את היום בעליות, אם כי בבורסות הונג קונג ושנחאי נחלשה המגמה החיובית בשעה האחרונה של המסחר.

"למדינות כמו סין יש עדיין רזרבות עצומות וכוח ריכוזי לשלוט בכלכלה. אני מנסה להמנע ככל האפשר מהשקעה במדינות לא יציבות מבחינה פוליטית", אמר לבלומברג מאסהיקו איג'ירי, מנהל השקעות בטוקיו.

יום לפני חופשת חג ההודיה, המדדים המובילים בוול סטריט סיימו יום מסחר דליל יחסית בעליות שערים חדות וזאת כשהם מתגברים על נתוני מאקרו מאכזבים שהתפרסמו היום ואישרו שוב כי המיתון מעמיק. בנוסף, המשקיעים התעלמו היום גם מתחזיות קודרות מטיפאני ודיר שפרסמו תוצאות רבעוניות, והעדיפו להתרכז בהודעה נוספת של ברק אובאמה. מדד הדאו ג'ונס עלה ב-2.9%, הנאסד"ק טיפס 4.6%, ומדד ה-S&P 500 עלה 3.5%.

הבנק המרכזי בסין חתך אתמול את שיעורי הריבית, בפעם הרביעית מאז ספטמבר, ובמקביל מפחית את יחס הרזרבה של הבנקים המקומיים, בצעד נוסף שנועד להפחית את הפגיעה של משבר האשראי הגלובלי על הכלכלה הסינית.

הבנק המרכזי בסין (people bank of china), המייצג את הבנקים המרכזיים במדינה, הודיע כי יוריד את הריבית על הלוואות הניתנות לבנקים ב-1.08%, שיעור הירידה החד ביותר מאז אוקטובר 1997, מריבית נוכחית של 6.66% ל-5.58%. כמו כן, הריבית הניתנת על פיקדונות בבנקים תופחת מ-3.6% ל-2.52%. נציין, כי בהפחתות הריבית הקודמות הורידה סין את הריבית רק בכ-0.25%, כל פעם.

היום נודע כי רזרבות המט"ח של סין עלו לראשונה אל מעבר ל-2 טריליון דולר. יאו ג'ינגיאן, כלכלן בכיר בלשכת הסטטיסטיקה הלאומית הודיע על העלייה ברזרבות המט"ח היום בכינוס בבייג'ין, אך לא אמר על כמה בדיוק עומדות כעת הרזרבות. מנתוני הבנק המרכזי עולה כי בחודש ספטמבר עמדו הרזרבות על 1.9 טריליון דולר.

מדד הניקיי רשם עליה של 2% בסיום ומדד האנג סנג התקדם בחצי אחוז לאחר שטיפס ב-3.5% לקראת הסיום. בורסת שנחאי עלתה ב-1% ומדד הקוספי בסיאול התקדם ב-3.3% לאחר עליה של 4.7% אתמול.

בהודו לא התקיים היום מסחר בעקבות התקפת הטרור הקטלנית במומבאיי. המתקפה, במהלכה נהרגו יותר מ-100 אנשים ונפצעו מאות נוספים, עדיין לא הסתיימה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.