אסיה סגרה בעליות: מניות המחצבים והתשתיות הובילו. בהודו לא התקיים מסחר
עליות חדות בוול סטריט אתמול, מגמה חיובית במחירי הסחורות והורדת הריבית האגרסיבית של סין אתמול השפיעו על המסחר בבורסות אסיה היום. המדדים המובילים באסיה סגרו את היום בעליות, אם כי בבורסות הונג קונג ושנחאי נחלשה המגמה החיובית בשעה האחרונה של המסחר.
"למדינות כמו סין יש עדיין רזרבות עצומות וכוח ריכוזי לשלוט בכלכלה. אני מנסה להמנע ככל האפשר מהשקעה במדינות לא יציבות מבחינה פוליטית", אמר לבלומברג מאסהיקו איג'ירי, מנהל השקעות בטוקיו.
יום לפני חופשת חג ההודיה, המדדים המובילים בוול סטריט סיימו יום מסחר דליל יחסית בעליות שערים חדות וזאת כשהם מתגברים על נתוני מאקרו מאכזבים שהתפרסמו היום ואישרו שוב כי המיתון מעמיק. בנוסף, המשקיעים התעלמו היום גם מתחזיות קודרות מטיפאני ודיר שפרסמו תוצאות רבעוניות, והעדיפו להתרכז בהודעה נוספת של ברק אובאמה. מדד הדאו ג'ונס עלה ב-2.9%, הנאסד"ק טיפס 4.6%, ומדד ה-S&P 500 עלה 3.5%.
הבנק המרכזי בסין חתך אתמול את שיעורי הריבית, בפעם הרביעית מאז ספטמבר, ובמקביל מפחית את יחס הרזרבה של הבנקים המקומיים, בצעד נוסף שנועד להפחית את הפגיעה של משבר האשראי הגלובלי על הכלכלה הסינית.
הבנק המרכזי בסין (people bank of china), המייצג את הבנקים המרכזיים במדינה, הודיע כי יוריד את הריבית על הלוואות הניתנות לבנקים ב-1.08%, שיעור הירידה החד ביותר מאז אוקטובר 1997, מריבית נוכחית של 6.66% ל-5.58%. כמו כן, הריבית הניתנת על פיקדונות בבנקים תופחת מ-3.6% ל-2.52%. נציין, כי בהפחתות הריבית הקודמות הורידה סין את הריבית רק בכ-0.25%, כל פעם.
היום נודע כי רזרבות המט"ח של סין עלו לראשונה אל מעבר ל-2 טריליון דולר. יאו ג'ינגיאן, כלכלן בכיר בלשכת הסטטיסטיקה הלאומית הודיע על העלייה ברזרבות המט"ח היום בכינוס בבייג'ין, אך לא אמר על כמה בדיוק עומדות כעת הרזרבות. מנתוני הבנק המרכזי עולה כי בחודש ספטמבר עמדו הרזרבות על 1.9 טריליון דולר.
מדד הניקיי רשם עליה של 2% בסיום ומדד האנג סנג התקדם בחצי אחוז לאחר שטיפס ב-3.5% לקראת הסיום. בורסת שנחאי עלתה ב-1% ומדד הקוספי בסיאול התקדם ב-3.3% לאחר עליה של 4.7% אתמול.
בהודו לא התקיים היום מסחר בעקבות התקפת הטרור הקטלנית במומבאיי. המתקפה, במהלכה נהרגו יותר מ-100 אנשים ונפצעו מאות נוספים, עדיין לא הסתיימה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
