אסיה סגרה בעליות: מניות המחצבים והתשתיות הובילו. בהודו לא התקיים מסחר

מדד הניקיי רשם עליה של 2% ומדד האנג סנג התקדם ב-0.5%. מניית BHP הוסיפה עוד 5.5%
קובי ישעיהו |

עליות חדות בוול סטריט אתמול, מגמה חיובית במחירי הסחורות והורדת הריבית האגרסיבית של סין אתמול השפיעו על המסחר בבורסות אסיה היום. המדדים המובילים באסיה סגרו את היום בעליות, אם כי בבורסות הונג קונג ושנחאי נחלשה המגמה החיובית בשעה האחרונה של המסחר.

"למדינות כמו סין יש עדיין רזרבות עצומות וכוח ריכוזי לשלוט בכלכלה. אני מנסה להמנע ככל האפשר מהשקעה במדינות לא יציבות מבחינה פוליטית", אמר לבלומברג מאסהיקו איג'ירי, מנהל השקעות בטוקיו.

יום לפני חופשת חג ההודיה, המדדים המובילים בוול סטריט סיימו יום מסחר דליל יחסית בעליות שערים חדות וזאת כשהם מתגברים על נתוני מאקרו מאכזבים שהתפרסמו היום ואישרו שוב כי המיתון מעמיק. בנוסף, המשקיעים התעלמו היום גם מתחזיות קודרות מטיפאני ודיר שפרסמו תוצאות רבעוניות, והעדיפו להתרכז בהודעה נוספת של ברק אובאמה. מדד הדאו ג'ונס עלה ב-2.9%, הנאסד"ק טיפס 4.6%, ומדד ה-S&P 500 עלה 3.5%.

הבנק המרכזי בסין חתך אתמול את שיעורי הריבית, בפעם הרביעית מאז ספטמבר, ובמקביל מפחית את יחס הרזרבה של הבנקים המקומיים, בצעד נוסף שנועד להפחית את הפגיעה של משבר האשראי הגלובלי על הכלכלה הסינית.

הבנק המרכזי בסין (people bank of china), המייצג את הבנקים המרכזיים במדינה, הודיע כי יוריד את הריבית על הלוואות הניתנות לבנקים ב-1.08%, שיעור הירידה החד ביותר מאז אוקטובר 1997, מריבית נוכחית של 6.66% ל-5.58%. כמו כן, הריבית הניתנת על פיקדונות בבנקים תופחת מ-3.6% ל-2.52%. נציין, כי בהפחתות הריבית הקודמות הורידה סין את הריבית רק בכ-0.25%, כל פעם.

היום נודע כי רזרבות המט"ח של סין עלו לראשונה אל מעבר ל-2 טריליון דולר. יאו ג'ינגיאן, כלכלן בכיר בלשכת הסטטיסטיקה הלאומית הודיע על העלייה ברזרבות המט"ח היום בכינוס בבייג'ין, אך לא אמר על כמה בדיוק עומדות כעת הרזרבות. מנתוני הבנק המרכזי עולה כי בחודש ספטמבר עמדו הרזרבות על 1.9 טריליון דולר.

מדד הניקיי רשם עליה של 2% בסיום ומדד האנג סנג התקדם בחצי אחוז לאחר שטיפס ב-3.5% לקראת הסיום. בורסת שנחאי עלתה ב-1% ומדד הקוספי בסיאול התקדם ב-3.3% לאחר עליה של 4.7% אתמול.

בהודו לא התקיים היום מסחר בעקבות התקפת הטרור הקטלנית במומבאיי. המתקפה, במהלכה נהרגו יותר מ-100 אנשים ונפצעו מאות נוספים, עדיין לא הסתיימה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: