ההאטה פוגעת במרכנתיל: ירידה של 40% ברווח הנקי ל-40 מיליון שקל ברבעון

הירידה ברווח הנקי נובעת מגידול בהפרשות לחובות מסופקים, ובהפרשה לירידת ערכן של השקעות באגרות חוב
קובי ישעיהו |

בנק מרכנתיל, מקבוצת בנק דיסקונט, פרסם היום דוח לרבעון השלישי של השנה ממנו עולה כי גידול בהפרשה לחובות מסופקים פגע בשורת הרווח הנקי.

ברבעון השלישי הסתכם הרווח הנקי של הבנק בכ-40 מיליון ש"ח - ירידה בשיעור של 40.3% לעומת הרבעון המקביל. הירידה ברווח הנקי נובעת מגידול בהפרשות לחובות מסופקים, ובהפרשה לירידת ערכן של השקעות באגרות חוב.

ברבע השלישי של שנת 2008 עלה הרווח מפעילות מימון בשיעור של 0.5% והסתכם בסך 189 מיליון ש"ח. ההפרשה לחובות מסופקים בסך של 39 מיליון ש"ח. העליה בהפרשות נובעת, בעיקר, בגין מספר לקוחות מצומצם במגזר העסקי.

ברבע השלישי של השנה הסתכמו ההכנסות התפעוליות ב- 86 מיליון ש"ח - עליה בשיעור של כ- 4.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההוצאות התפעוליות והאחרות גדלו בכ-10.3%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכמו ב- 172 מיליון ש"ח.

תשואת הרווח הנקי על ההון עמדה ברבעון על 11.2% לעומת 22.9% בתקופה המקבילה אשתקד.

בתשעת החודשים הראשונים נרשמה ירידה של 11% ברווח הנקי לרמה של כ- 138 מיליון ש"ח. הגורמים העיקריים שהשפיעו על התוצאות העסקיות של הבנק בתשעת החדשים הראשונים של שנת 2008, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד היו עליה בשיעור של 13.0% ברווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים, לסך של 546 מיליון ש"ח, עליה בשיעור של 41.9% בהפרשות לחובות מסופקים, לסך של 88 מיליון ש"ח, ירידה בשיעור של 6.6% בהכנסות התפעוליות והאחרות, לסך של 240 מיליון ש"ח ועליה בשיעור של 10.5% בהוצאות התפעוליות והאחרות, לסך של 484 מיליון ש"ח.

תשואת הרווח הנקי על ההון בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 הסתכמה בשיעור של 13.0%, לעומת 17.2% בתקופה המקבילה אשתקד ותשואה בשיעור של 17.2% בכל שנת 2007.

סך המאזן לסוף ספטמבר הסתכם ב- 20.2 מיליארד ש"ח, עליה בשיעור של כ- 7.2% לעומת סוף 2007. האשראי לציבור בסוף ספטמבר הסתכם ב- 14.3 מיליארד ש"ח, עליה בשיעור של כ- 9.5% לעומת סוף 2007.

פיקדונות הציבור בסוף ספטמרבר הסתכמו ב- 16.8 מיליארד ש"ח, עליה בשיעור של כ- 7.1% לעומת סוף 2007.

עליה ברווח מפעולות מימון מתחילת השנה

הרווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים, הסתכם בתשעת החדשים הראשונים של שנת 2008 בסך של 546 מיליון ש"ח, לעומת 483 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד- עליה בשעור של כ- 13.0%.

העליה ברווח מפעולות מימון נבעה, בעיקר, מעליה בשיעור של כ- 5.5% ביתרות הממוצעות של המכשירים הפיננסיים המניבים, גידול בסך של 24 מיליון ש"ח בתרומת ההון הפעיל (בעיקר במגזר הצמוד למדד) ועליה במרווח הפיננסי.

ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 ב- 88 מיליון ש"ח, לעומת 62 מליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד - עליה בשיעור של 41.9%.

ההכנסות התפעוליות והאחרות הסתכמו בתשעת החדשים הראשונים של שנת 2008 ב- 240 מיליון ש"ח, לעומת 257 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד - ירידה בשיעור של כ- 6.6% הנובעת בעיקר מירידה בסך של 21 מיליון ש"ח בהכנסות מדמי ניהול קופות גמל (לאחר שהבנק מכר את פעילות קופות הגמל שלו בסוף שנת 2007) וירידה בסך של 10 מיליון ש"ח בהכנסות מדיבידנד שהתקבלו מחברת "בזק". ירידה זו קוזזה על ידי גידול בשיעור של 9.0% בעמלות התפעוליות.

ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו בתשעת החדשים הראשונים של שנת 2008 ב- 484 מיליון ש"ח, לעומת 438 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד - עליה בשיעור של כ- 10.5%. מרבית הגידול נובע מעליה בשיעור של 6.9% בסעיף "משכורות והוצאות נלוות", עקב העלאות שוטפות בתעריפי השכר וגידול בכח האדם הנגזר מהתרחבות בפריסת הסניפים וכניסת הבנק לתחומי פעילות חדשים. בנוסף, נרשם גידול בהוצאות המיחשוב, בהוצאות בגין שירותים מקצועיים ובהוצאות הפרסום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".