ההאטה פוגעת במרכנתיל: ירידה של 40% ברווח הנקי ל-40 מיליון שקל ברבעון
בנק מרכנתיל, מקבוצת בנק דיסקונט, פרסם היום דוח לרבעון השלישי של השנה ממנו עולה כי גידול בהפרשה לחובות מסופקים פגע בשורת הרווח הנקי.
ברבעון השלישי הסתכם הרווח הנקי של הבנק בכ-40 מיליון ש"ח - ירידה בשיעור של 40.3% לעומת הרבעון המקביל. הירידה ברווח הנקי נובעת מגידול בהפרשות לחובות מסופקים, ובהפרשה לירידת ערכן של השקעות באגרות חוב.
ברבע השלישי של שנת 2008 עלה הרווח מפעילות מימון בשיעור של 0.5% והסתכם בסך 189 מיליון ש"ח. ההפרשה לחובות מסופקים בסך של 39 מיליון ש"ח. העליה בהפרשות נובעת, בעיקר, בגין מספר לקוחות מצומצם במגזר העסקי.
ברבע השלישי של השנה הסתכמו ההכנסות התפעוליות ב- 86 מיליון ש"ח - עליה בשיעור של כ- 4.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההוצאות התפעוליות והאחרות גדלו בכ-10.3%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכמו ב- 172 מיליון ש"ח.
תשואת הרווח הנקי על ההון עמדה ברבעון על 11.2% לעומת 22.9% בתקופה המקבילה אשתקד.
בתשעת החודשים הראשונים נרשמה ירידה של 11% ברווח הנקי לרמה של כ- 138 מיליון ש"ח. הגורמים העיקריים שהשפיעו על התוצאות העסקיות של הבנק בתשעת החדשים הראשונים של שנת 2008, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד היו עליה בשיעור של 13.0% ברווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים, לסך של 546 מיליון ש"ח, עליה בשיעור של 41.9% בהפרשות לחובות מסופקים, לסך של 88 מיליון ש"ח, ירידה בשיעור של 6.6% בהכנסות התפעוליות והאחרות, לסך של 240 מיליון ש"ח ועליה בשיעור של 10.5% בהוצאות התפעוליות והאחרות, לסך של 484 מיליון ש"ח.
תשואת הרווח הנקי על ההון בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 הסתכמה בשיעור של 13.0%, לעומת 17.2% בתקופה המקבילה אשתקד ותשואה בשיעור של 17.2% בכל שנת 2007.
סך המאזן לסוף ספטמבר הסתכם ב- 20.2 מיליארד ש"ח, עליה בשיעור של כ- 7.2% לעומת סוף 2007. האשראי לציבור בסוף ספטמבר הסתכם ב- 14.3 מיליארד ש"ח, עליה בשיעור של כ- 9.5% לעומת סוף 2007.
פיקדונות הציבור בסוף ספטמרבר הסתכמו ב- 16.8 מיליארד ש"ח, עליה בשיעור של כ- 7.1% לעומת סוף 2007.
עליה ברווח מפעולות מימון מתחילת השנה
הרווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים, הסתכם בתשעת החדשים הראשונים של שנת 2008 בסך של 546 מיליון ש"ח, לעומת 483 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד- עליה בשעור של כ- 13.0%.
העליה ברווח מפעולות מימון נבעה, בעיקר, מעליה בשיעור של כ- 5.5% ביתרות הממוצעות של המכשירים הפיננסיים המניבים, גידול בסך של 24 מיליון ש"ח בתרומת ההון הפעיל (בעיקר במגזר הצמוד למדד) ועליה במרווח הפיננסי.
ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 ב- 88 מיליון ש"ח, לעומת 62 מליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד - עליה בשיעור של 41.9%.
ההכנסות התפעוליות והאחרות הסתכמו בתשעת החדשים הראשונים של שנת 2008 ב- 240 מיליון ש"ח, לעומת 257 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד - ירידה בשיעור של כ- 6.6% הנובעת בעיקר מירידה בסך של 21 מיליון ש"ח בהכנסות מדמי ניהול קופות גמל (לאחר שהבנק מכר את פעילות קופות הגמל שלו בסוף שנת 2007) וירידה בסך של 10 מיליון ש"ח בהכנסות מדיבידנד שהתקבלו מחברת "בזק". ירידה זו קוזזה על ידי גידול בשיעור של 9.0% בעמלות התפעוליות.
ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו בתשעת החדשים הראשונים של שנת 2008 ב- 484 מיליון ש"ח, לעומת 438 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד - עליה בשיעור של כ- 10.5%. מרבית הגידול נובע מעליה בשיעור של 6.9% בסעיף "משכורות והוצאות נלוות", עקב העלאות שוטפות בתעריפי השכר וגידול בכח האדם הנגזר מהתרחבות בפריסת הסניפים וכניסת הבנק לתחומי פעילות חדשים. בנוסף, נרשם גידול בהוצאות המיחשוב, בהוצאות בגין שירותים מקצועיים ובהוצאות הפרסום.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
