ההאטה פוגעת במרכנתיל: ירידה של 40% ברווח הנקי ל-40 מיליון שקל ברבעון
בנק מרכנתיל, מקבוצת בנק דיסקונט, פרסם היום דוח לרבעון השלישי של השנה ממנו עולה כי גידול בהפרשה לחובות מסופקים פגע בשורת הרווח הנקי.
ברבעון השלישי הסתכם הרווח הנקי של הבנק בכ-40 מיליון ש"ח - ירידה בשיעור של 40.3% לעומת הרבעון המקביל. הירידה ברווח הנקי נובעת מגידול בהפרשות לחובות מסופקים, ובהפרשה לירידת ערכן של השקעות באגרות חוב.
ברבע השלישי של שנת 2008 עלה הרווח מפעילות מימון בשיעור של 0.5% והסתכם בסך 189 מיליון ש"ח. ההפרשה לחובות מסופקים בסך של 39 מיליון ש"ח. העליה בהפרשות נובעת, בעיקר, בגין מספר לקוחות מצומצם במגזר העסקי.
ברבע השלישי של השנה הסתכמו ההכנסות התפעוליות ב- 86 מיליון ש"ח - עליה בשיעור של כ- 4.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההוצאות התפעוליות והאחרות גדלו בכ-10.3%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכמו ב- 172 מיליון ש"ח.
תשואת הרווח הנקי על ההון עמדה ברבעון על 11.2% לעומת 22.9% בתקופה המקבילה אשתקד.
בתשעת החודשים הראשונים נרשמה ירידה של 11% ברווח הנקי לרמה של כ- 138 מיליון ש"ח. הגורמים העיקריים שהשפיעו על התוצאות העסקיות של הבנק בתשעת החדשים הראשונים של שנת 2008, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד היו עליה בשיעור של 13.0% ברווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים, לסך של 546 מיליון ש"ח, עליה בשיעור של 41.9% בהפרשות לחובות מסופקים, לסך של 88 מיליון ש"ח, ירידה בשיעור של 6.6% בהכנסות התפעוליות והאחרות, לסך של 240 מיליון ש"ח ועליה בשיעור של 10.5% בהוצאות התפעוליות והאחרות, לסך של 484 מיליון ש"ח.
תשואת הרווח הנקי על ההון בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 הסתכמה בשיעור של 13.0%, לעומת 17.2% בתקופה המקבילה אשתקד ותשואה בשיעור של 17.2% בכל שנת 2007.
סך המאזן לסוף ספטמבר הסתכם ב- 20.2 מיליארד ש"ח, עליה בשיעור של כ- 7.2% לעומת סוף 2007. האשראי לציבור בסוף ספטמבר הסתכם ב- 14.3 מיליארד ש"ח, עליה בשיעור של כ- 9.5% לעומת סוף 2007.
פיקדונות הציבור בסוף ספטמרבר הסתכמו ב- 16.8 מיליארד ש"ח, עליה בשיעור של כ- 7.1% לעומת סוף 2007.
עליה ברווח מפעולות מימון מתחילת השנה
הרווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים, הסתכם בתשעת החדשים הראשונים של שנת 2008 בסך של 546 מיליון ש"ח, לעומת 483 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד- עליה בשעור של כ- 13.0%.
העליה ברווח מפעולות מימון נבעה, בעיקר, מעליה בשיעור של כ- 5.5% ביתרות הממוצעות של המכשירים הפיננסיים המניבים, גידול בסך של 24 מיליון ש"ח בתרומת ההון הפעיל (בעיקר במגזר הצמוד למדד) ועליה במרווח הפיננסי.
ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 ב- 88 מיליון ש"ח, לעומת 62 מליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד - עליה בשיעור של 41.9%.
ההכנסות התפעוליות והאחרות הסתכמו בתשעת החדשים הראשונים של שנת 2008 ב- 240 מיליון ש"ח, לעומת 257 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד - ירידה בשיעור של כ- 6.6% הנובעת בעיקר מירידה בסך של 21 מיליון ש"ח בהכנסות מדמי ניהול קופות גמל (לאחר שהבנק מכר את פעילות קופות הגמל שלו בסוף שנת 2007) וירידה בסך של 10 מיליון ש"ח בהכנסות מדיבידנד שהתקבלו מחברת "בזק". ירידה זו קוזזה על ידי גידול בשיעור של 9.0% בעמלות התפעוליות.
ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו בתשעת החדשים הראשונים של שנת 2008 ב- 484 מיליון ש"ח, לעומת 438 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד - עליה בשיעור של כ- 10.5%. מרבית הגידול נובע מעליה בשיעור של 6.9% בסעיף "משכורות והוצאות נלוות", עקב העלאות שוטפות בתעריפי השכר וגידול בכח האדם הנגזר מהתרחבות בפריסת הסניפים וכניסת הבנק לתחומי פעילות חדשים. בנוסף, נרשם גידול בהוצאות המיחשוב, בהוצאות בגין שירותים מקצועיים ובהוצאות הפרסום.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
