ההאטה פוגעת במרכנתיל: ירידה של 40% ברווח הנקי ל-40 מיליון שקל ברבעון
בנק מרכנתיל, מקבוצת בנק דיסקונט, פרסם היום דוח לרבעון השלישי של השנה ממנו עולה כי גידול בהפרשה לחובות מסופקים פגע בשורת הרווח הנקי.
ברבעון השלישי הסתכם הרווח הנקי של הבנק בכ-40 מיליון ש"ח - ירידה בשיעור של 40.3% לעומת הרבעון המקביל. הירידה ברווח הנקי נובעת מגידול בהפרשות לחובות מסופקים, ובהפרשה לירידת ערכן של השקעות באגרות חוב.
ברבע השלישי של שנת 2008 עלה הרווח מפעילות מימון בשיעור של 0.5% והסתכם בסך 189 מיליון ש"ח. ההפרשה לחובות מסופקים בסך של 39 מיליון ש"ח. העליה בהפרשות נובעת, בעיקר, בגין מספר לקוחות מצומצם במגזר העסקי.
ברבע השלישי של השנה הסתכמו ההכנסות התפעוליות ב- 86 מיליון ש"ח - עליה בשיעור של כ- 4.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההוצאות התפעוליות והאחרות גדלו בכ-10.3%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכמו ב- 172 מיליון ש"ח.
תשואת הרווח הנקי על ההון עמדה ברבעון על 11.2% לעומת 22.9% בתקופה המקבילה אשתקד.
בתשעת החודשים הראשונים נרשמה ירידה של 11% ברווח הנקי לרמה של כ- 138 מיליון ש"ח. הגורמים העיקריים שהשפיעו על התוצאות העסקיות של הבנק בתשעת החדשים הראשונים של שנת 2008, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד היו עליה בשיעור של 13.0% ברווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים, לסך של 546 מיליון ש"ח, עליה בשיעור של 41.9% בהפרשות לחובות מסופקים, לסך של 88 מיליון ש"ח, ירידה בשיעור של 6.6% בהכנסות התפעוליות והאחרות, לסך של 240 מיליון ש"ח ועליה בשיעור של 10.5% בהוצאות התפעוליות והאחרות, לסך של 484 מיליון ש"ח.
תשואת הרווח הנקי על ההון בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 הסתכמה בשיעור של 13.0%, לעומת 17.2% בתקופה המקבילה אשתקד ותשואה בשיעור של 17.2% בכל שנת 2007.
סך המאזן לסוף ספטמבר הסתכם ב- 20.2 מיליארד ש"ח, עליה בשיעור של כ- 7.2% לעומת סוף 2007. האשראי לציבור בסוף ספטמבר הסתכם ב- 14.3 מיליארד ש"ח, עליה בשיעור של כ- 9.5% לעומת סוף 2007.
פיקדונות הציבור בסוף ספטמרבר הסתכמו ב- 16.8 מיליארד ש"ח, עליה בשיעור של כ- 7.1% לעומת סוף 2007.
עליה ברווח מפעולות מימון מתחילת השנה
הרווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים, הסתכם בתשעת החדשים הראשונים של שנת 2008 בסך של 546 מיליון ש"ח, לעומת 483 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד- עליה בשעור של כ- 13.0%.
העליה ברווח מפעולות מימון נבעה, בעיקר, מעליה בשיעור של כ- 5.5% ביתרות הממוצעות של המכשירים הפיננסיים המניבים, גידול בסך של 24 מיליון ש"ח בתרומת ההון הפעיל (בעיקר במגזר הצמוד למדד) ועליה במרווח הפיננסי.
ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 ב- 88 מיליון ש"ח, לעומת 62 מליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד - עליה בשיעור של 41.9%.
ההכנסות התפעוליות והאחרות הסתכמו בתשעת החדשים הראשונים של שנת 2008 ב- 240 מיליון ש"ח, לעומת 257 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד - ירידה בשיעור של כ- 6.6% הנובעת בעיקר מירידה בסך של 21 מיליון ש"ח בהכנסות מדמי ניהול קופות גמל (לאחר שהבנק מכר את פעילות קופות הגמל שלו בסוף שנת 2007) וירידה בסך של 10 מיליון ש"ח בהכנסות מדיבידנד שהתקבלו מחברת "בזק". ירידה זו קוזזה על ידי גידול בשיעור של 9.0% בעמלות התפעוליות.
ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו בתשעת החדשים הראשונים של שנת 2008 ב- 484 מיליון ש"ח, לעומת 438 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד - עליה בשיעור של כ- 10.5%. מרבית הגידול נובע מעליה בשיעור של 6.9% בסעיף "משכורות והוצאות נלוות", עקב העלאות שוטפות בתעריפי השכר וגידול בכח האדם הנגזר מהתרחבות בפריסת הסניפים וכניסת הבנק לתחומי פעילות חדשים. בנוסף, נרשם גידול בהוצאות המיחשוב, בהוצאות בגין שירותים מקצועיים ובהוצאות הפרסום.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
