הדולר שינה כיוון: הוסיף 0.8% לרמה של 3.915 שקלים. האירו התחזק ל-4.95 שקלים

בעולם מתחזק האירו לרמה של 1.265 דולר לאירו והיין היפני מטפס ל-96.45 יין לדולר
קובי ישעיהו |

יום המסחר בשוק המט"ח התנהל היום על רקע פרסום נתוני מאקרו כלכלה שליליים ביפן, שהביאו להחלשותו של המטבע היפני מול הדולר. בבורסות בארץ ובעולם המגמה מעורבת.

בארץ התחזק הדולר ב-0.8% לרמה של 3.915 שקלים לאחר שביום שישי תיקן הדולר למטה וירד ביותר מ-1%. האירו התחזק והיציג נקבע על 0.34% ל-4.95 שקלים לאחר שבבוקר נחלש קלות לרמה של 4.924 שקלים.

מחברת פינוטק נמסר כי נגיד בנק ישראל ממשיך להפתיע כשקיצץ את שיעור הריבית בתחילת השבוע בכ 0.5% והציבה ברמתה הנמוכה אי פעם 3%. נגיד בנק ישראל מגיב להמשך ההאטה בכלכלה העולמית אשר נותנת אותותיה במשק המקומי כשאיומי האינפלציה לעת עתה מתפוגגים.

השקל נחלש בעוצמה כשהוא מרחף עד סמוך לרמות של 3.94 אל מול הדולר. את השבוע סגר הזוג מיתחת לרמות ה-3.90 אך כיוונו נותר צפונה כשהזוג עשוי לקרוא תיגר על רמת ה-4.00 שקלים לדולר בקרוב, זאת גם על רקע הערכות לחיתוך ריבית נוסף בסוף החודש הנוכחי.

לאחר פרסום נתונים שליליים על הצמיחה באירופה ביום שישי, מגיע כעת תורה של יפן. כלכלת יפן נכנסה ברבעון השלישי למיתון, בפעם הראשונה מאז 2001, לאחר שחברות יפניות קיצצו את הוצאותיהן ועל רקע ירידה בביקושים למוצרים יפניים בשווקי חו"ל.

היום דווח בטוקיו כי המשק היפני התכווץ בקצב שנתי של 0.4% ברבעון השלישי, לאחר נסיגה של 3.7% ברבעון השני. כלכלנים ציפו להתרחבות של 0.1% בכלכלה היפנית. "זה צפוי להחמיר עוד יותר. כלכלת יפן תכנס למיתון החמור ביותר מזה עשור בעקבות המשבר הפיננסי והכלכלי בעולם, שיגרור ירידה חדה בביקושים למוצרי היצוא היפניים", אמר מאסאמישי אדאצ'י, כלכלן בכיר בג'יי.פי.מורגן טוקיו. היין היפני מתחזק כעת לרמה של 96.45 יין לדולר. האירו מתחזק מול הדולר ב-0.9% ל-1.265 דולר לאירו.

בפינוטק אומרים כי פגישת ה-G20 שנערכה בסוף השבוע האחרון בוושינגטון לא סיפקה כותרות יצאות דופן אך אותתה כי יתכנו קיצוצי ריבית נוספים וחבילות סיוע בהמשך הדרך. בנוסף הוכרזה הכוונה לערוך רגולציה מעמיקה על שווקי הניגזרים, קרנות הגידור וחברות הדירוג. רגולציה זו צפויה לבוא במטרה למנוע משברים פיננסים עתידיים נוספים ולהמנע מהישנות שנים של צמיחה מואצת המלוות בהתרסקויות.

בחודשים האחרונים, מציינים בפינוטק, אנו עדים לקורולציה גבוהה בין שווקי המניות לשווקי המט"ח כשהמנעות מסיכון מהווה שיקול מרכזי בקרב הסוחרים. הדולר רשם התחזקות מדהימה אל מול המטבעות העיקריים להוציא את היין, כשבשבוע האחרון ניכרה שוב השפעתו של שוק המניות על סוחרי המט"ח.

ביום חמישי בערב סיימו המדדים המובילים בעליות שערים חדות בוול סטריט כשהדולר מבצע תנועה מקבילה ונחבט בעוצמה בזירה הגלובלית. ביום שישי, עם שובו של הצבע האדום למסכים החזיר השטר הירוק את מרבית ההפסדים של יום האתמול כשהוא סוגר את השבוע בהתחזקות. כל עוד מתקיימת היסטריה בשוק צפויים הדולר והיין לשמר ואף להרחיב את הרווחים של החודשים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: