הדולר שינה כיוון: הוסיף 0.8% לרמה של 3.915 שקלים. האירו התחזק ל-4.95 שקלים
יום המסחר בשוק המט"ח התנהל היום על רקע פרסום נתוני מאקרו כלכלה שליליים ביפן, שהביאו להחלשותו של המטבע היפני מול הדולר. בבורסות בארץ ובעולם המגמה מעורבת.
בארץ התחזק הדולר ב-0.8% לרמה של 3.915 שקלים לאחר שביום שישי תיקן הדולר למטה וירד ביותר מ-1%. האירו התחזק והיציג נקבע על 0.34% ל-4.95 שקלים לאחר שבבוקר נחלש קלות לרמה של 4.924 שקלים.
מחברת פינוטק נמסר כי נגיד בנק ישראל ממשיך להפתיע כשקיצץ את שיעור הריבית בתחילת השבוע בכ 0.5% והציבה ברמתה הנמוכה אי פעם 3%. נגיד בנק ישראל מגיב להמשך ההאטה בכלכלה העולמית אשר נותנת אותותיה במשק המקומי כשאיומי האינפלציה לעת עתה מתפוגגים.
השקל נחלש בעוצמה כשהוא מרחף עד סמוך לרמות של 3.94 אל מול הדולר. את השבוע סגר הזוג מיתחת לרמות ה-3.90 אך כיוונו נותר צפונה כשהזוג עשוי לקרוא תיגר על רמת ה-4.00 שקלים לדולר בקרוב, זאת גם על רקע הערכות לחיתוך ריבית נוסף בסוף החודש הנוכחי.
לאחר פרסום נתונים שליליים על הצמיחה באירופה ביום שישי, מגיע כעת תורה של יפן. כלכלת יפן נכנסה ברבעון השלישי למיתון, בפעם הראשונה מאז 2001, לאחר שחברות יפניות קיצצו את הוצאותיהן ועל רקע ירידה בביקושים למוצרים יפניים בשווקי חו"ל.
היום דווח בטוקיו כי המשק היפני התכווץ בקצב שנתי של 0.4% ברבעון השלישי, לאחר נסיגה של 3.7% ברבעון השני. כלכלנים ציפו להתרחבות של 0.1% בכלכלה היפנית. "זה צפוי להחמיר עוד יותר. כלכלת יפן תכנס למיתון החמור ביותר מזה עשור בעקבות המשבר הפיננסי והכלכלי בעולם, שיגרור ירידה חדה בביקושים למוצרי היצוא היפניים", אמר מאסאמישי אדאצ'י, כלכלן בכיר בג'יי.פי.מורגן טוקיו. היין היפני מתחזק כעת לרמה של 96.45 יין לדולר. האירו מתחזק מול הדולר ב-0.9% ל-1.265 דולר לאירו.
בפינוטק אומרים כי פגישת ה-G20 שנערכה בסוף השבוע האחרון בוושינגטון לא סיפקה כותרות יצאות דופן אך אותתה כי יתכנו קיצוצי ריבית נוספים וחבילות סיוע בהמשך הדרך. בנוסף הוכרזה הכוונה לערוך רגולציה מעמיקה על שווקי הניגזרים, קרנות הגידור וחברות הדירוג. רגולציה זו צפויה לבוא במטרה למנוע משברים פיננסים עתידיים נוספים ולהמנע מהישנות שנים של צמיחה מואצת המלוות בהתרסקויות.
בחודשים האחרונים, מציינים בפינוטק, אנו עדים לקורולציה גבוהה בין שווקי המניות לשווקי המט"ח כשהמנעות מסיכון מהווה שיקול מרכזי בקרב הסוחרים. הדולר רשם התחזקות מדהימה אל מול המטבעות העיקריים להוציא את היין, כשבשבוע האחרון ניכרה שוב השפעתו של שוק המניות על סוחרי המט"ח.
ביום חמישי בערב סיימו המדדים המובילים בעליות שערים חדות בוול סטריט כשהדולר מבצע תנועה מקבילה ונחבט בעוצמה בזירה הגלובלית. ביום שישי, עם שובו של הצבע האדום למסכים החזיר השטר הירוק את מרבית ההפסדים של יום האתמול כשהוא סוגר את השבוע בהתחזקות. כל עוד מתקיימת היסטריה בשוק צפויים הדולר והיין לשמר ואף להרחיב את הרווחים של החודשים האחרונים.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
