הדולר שינה כיוון: הוסיף 0.8% לרמה של 3.915 שקלים. האירו התחזק ל-4.95 שקלים

בעולם מתחזק האירו לרמה של 1.265 דולר לאירו והיין היפני מטפס ל-96.45 יין לדולר
קובי ישעיהו |

יום המסחר בשוק המט"ח התנהל היום על רקע פרסום נתוני מאקרו כלכלה שליליים ביפן, שהביאו להחלשותו של המטבע היפני מול הדולר. בבורסות בארץ ובעולם המגמה מעורבת.

בארץ התחזק הדולר ב-0.8% לרמה של 3.915 שקלים לאחר שביום שישי תיקן הדולר למטה וירד ביותר מ-1%. האירו התחזק והיציג נקבע על 0.34% ל-4.95 שקלים לאחר שבבוקר נחלש קלות לרמה של 4.924 שקלים.

מחברת פינוטק נמסר כי נגיד בנק ישראל ממשיך להפתיע כשקיצץ את שיעור הריבית בתחילת השבוע בכ 0.5% והציבה ברמתה הנמוכה אי פעם 3%. נגיד בנק ישראל מגיב להמשך ההאטה בכלכלה העולמית אשר נותנת אותותיה במשק המקומי כשאיומי האינפלציה לעת עתה מתפוגגים.

השקל נחלש בעוצמה כשהוא מרחף עד סמוך לרמות של 3.94 אל מול הדולר. את השבוע סגר הזוג מיתחת לרמות ה-3.90 אך כיוונו נותר צפונה כשהזוג עשוי לקרוא תיגר על רמת ה-4.00 שקלים לדולר בקרוב, זאת גם על רקע הערכות לחיתוך ריבית נוסף בסוף החודש הנוכחי.

לאחר פרסום נתונים שליליים על הצמיחה באירופה ביום שישי, מגיע כעת תורה של יפן. כלכלת יפן נכנסה ברבעון השלישי למיתון, בפעם הראשונה מאז 2001, לאחר שחברות יפניות קיצצו את הוצאותיהן ועל רקע ירידה בביקושים למוצרים יפניים בשווקי חו"ל.

היום דווח בטוקיו כי המשק היפני התכווץ בקצב שנתי של 0.4% ברבעון השלישי, לאחר נסיגה של 3.7% ברבעון השני. כלכלנים ציפו להתרחבות של 0.1% בכלכלה היפנית. "זה צפוי להחמיר עוד יותר. כלכלת יפן תכנס למיתון החמור ביותר מזה עשור בעקבות המשבר הפיננסי והכלכלי בעולם, שיגרור ירידה חדה בביקושים למוצרי היצוא היפניים", אמר מאסאמישי אדאצ'י, כלכלן בכיר בג'יי.פי.מורגן טוקיו. היין היפני מתחזק כעת לרמה של 96.45 יין לדולר. האירו מתחזק מול הדולר ב-0.9% ל-1.265 דולר לאירו.

בפינוטק אומרים כי פגישת ה-G20 שנערכה בסוף השבוע האחרון בוושינגטון לא סיפקה כותרות יצאות דופן אך אותתה כי יתכנו קיצוצי ריבית נוספים וחבילות סיוע בהמשך הדרך. בנוסף הוכרזה הכוונה לערוך רגולציה מעמיקה על שווקי הניגזרים, קרנות הגידור וחברות הדירוג. רגולציה זו צפויה לבוא במטרה למנוע משברים פיננסים עתידיים נוספים ולהמנע מהישנות שנים של צמיחה מואצת המלוות בהתרסקויות.

בחודשים האחרונים, מציינים בפינוטק, אנו עדים לקורולציה גבוהה בין שווקי המניות לשווקי המט"ח כשהמנעות מסיכון מהווה שיקול מרכזי בקרב הסוחרים. הדולר רשם התחזקות מדהימה אל מול המטבעות העיקריים להוציא את היין, כשבשבוע האחרון ניכרה שוב השפעתו של שוק המניות על סוחרי המט"ח.

ביום חמישי בערב סיימו המדדים המובילים בעליות שערים חדות בוול סטריט כשהדולר מבצע תנועה מקבילה ונחבט בעוצמה בזירה הגלובלית. ביום שישי, עם שובו של הצבע האדום למסכים החזיר השטר הירוק את מרבית ההפסדים של יום האתמול כשהוא סוגר את השבוע בהתחזקות. כל עוד מתקיימת היסטריה בשוק צפויים הדולר והיין לשמר ואף להרחיב את הרווחים של החודשים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.