הדולר שינה כיוון: הוסיף 0.8% לרמה של 3.915 שקלים. האירו התחזק ל-4.95 שקלים
יום המסחר בשוק המט"ח התנהל היום על רקע פרסום נתוני מאקרו כלכלה שליליים ביפן, שהביאו להחלשותו של המטבע היפני מול הדולר. בבורסות בארץ ובעולם המגמה מעורבת.
בארץ התחזק הדולר ב-0.8% לרמה של 3.915 שקלים לאחר שביום שישי תיקן הדולר למטה וירד ביותר מ-1%. האירו התחזק והיציג נקבע על 0.34% ל-4.95 שקלים לאחר שבבוקר נחלש קלות לרמה של 4.924 שקלים.
מחברת פינוטק נמסר כי נגיד בנק ישראל ממשיך להפתיע כשקיצץ את שיעור הריבית בתחילת השבוע בכ 0.5% והציבה ברמתה הנמוכה אי פעם 3%. נגיד בנק ישראל מגיב להמשך ההאטה בכלכלה העולמית אשר נותנת אותותיה במשק המקומי כשאיומי האינפלציה לעת עתה מתפוגגים.
השקל נחלש בעוצמה כשהוא מרחף עד סמוך לרמות של 3.94 אל מול הדולר. את השבוע סגר הזוג מיתחת לרמות ה-3.90 אך כיוונו נותר צפונה כשהזוג עשוי לקרוא תיגר על רמת ה-4.00 שקלים לדולר בקרוב, זאת גם על רקע הערכות לחיתוך ריבית נוסף בסוף החודש הנוכחי.
לאחר פרסום נתונים שליליים על הצמיחה באירופה ביום שישי, מגיע כעת תורה של יפן. כלכלת יפן נכנסה ברבעון השלישי למיתון, בפעם הראשונה מאז 2001, לאחר שחברות יפניות קיצצו את הוצאותיהן ועל רקע ירידה בביקושים למוצרים יפניים בשווקי חו"ל.
היום דווח בטוקיו כי המשק היפני התכווץ בקצב שנתי של 0.4% ברבעון השלישי, לאחר נסיגה של 3.7% ברבעון השני. כלכלנים ציפו להתרחבות של 0.1% בכלכלה היפנית. "זה צפוי להחמיר עוד יותר. כלכלת יפן תכנס למיתון החמור ביותר מזה עשור בעקבות המשבר הפיננסי והכלכלי בעולם, שיגרור ירידה חדה בביקושים למוצרי היצוא היפניים", אמר מאסאמישי אדאצ'י, כלכלן בכיר בג'יי.פי.מורגן טוקיו. היין היפני מתחזק כעת לרמה של 96.45 יין לדולר. האירו מתחזק מול הדולר ב-0.9% ל-1.265 דולר לאירו.
בפינוטק אומרים כי פגישת ה-G20 שנערכה בסוף השבוע האחרון בוושינגטון לא סיפקה כותרות יצאות דופן אך אותתה כי יתכנו קיצוצי ריבית נוספים וחבילות סיוע בהמשך הדרך. בנוסף הוכרזה הכוונה לערוך רגולציה מעמיקה על שווקי הניגזרים, קרנות הגידור וחברות הדירוג. רגולציה זו צפויה לבוא במטרה למנוע משברים פיננסים עתידיים נוספים ולהמנע מהישנות שנים של צמיחה מואצת המלוות בהתרסקויות.
בחודשים האחרונים, מציינים בפינוטק, אנו עדים לקורולציה גבוהה בין שווקי המניות לשווקי המט"ח כשהמנעות מסיכון מהווה שיקול מרכזי בקרב הסוחרים. הדולר רשם התחזקות מדהימה אל מול המטבעות העיקריים להוציא את היין, כשבשבוע האחרון ניכרה שוב השפעתו של שוק המניות על סוחרי המט"ח.
ביום חמישי בערב סיימו המדדים המובילים בעליות שערים חדות בוול סטריט כשהדולר מבצע תנועה מקבילה ונחבט בעוצמה בזירה הגלובלית. ביום שישי, עם שובו של הצבע האדום למסכים החזיר השטר הירוק את מרבית ההפסדים של יום האתמול כשהוא סוגר את השבוע בהתחזקות. כל עוד מתקיימת היסטריה בשוק צפויים הדולר והיין לשמר ואף להרחיב את הרווחים של החודשים האחרונים.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
