הדולר שינה כיוון: הוסיף 0.8% לרמה של 3.915 שקלים. האירו התחזק ל-4.95 שקלים
יום המסחר בשוק המט"ח התנהל היום על רקע פרסום נתוני מאקרו כלכלה שליליים ביפן, שהביאו להחלשותו של המטבע היפני מול הדולר. בבורסות בארץ ובעולם המגמה מעורבת.
בארץ התחזק הדולר ב-0.8% לרמה של 3.915 שקלים לאחר שביום שישי תיקן הדולר למטה וירד ביותר מ-1%. האירו התחזק והיציג נקבע על 0.34% ל-4.95 שקלים לאחר שבבוקר נחלש קלות לרמה של 4.924 שקלים.
מחברת פינוטק נמסר כי נגיד בנק ישראל ממשיך להפתיע כשקיצץ את שיעור הריבית בתחילת השבוע בכ 0.5% והציבה ברמתה הנמוכה אי פעם 3%. נגיד בנק ישראל מגיב להמשך ההאטה בכלכלה העולמית אשר נותנת אותותיה במשק המקומי כשאיומי האינפלציה לעת עתה מתפוגגים.
השקל נחלש בעוצמה כשהוא מרחף עד סמוך לרמות של 3.94 אל מול הדולר. את השבוע סגר הזוג מיתחת לרמות ה-3.90 אך כיוונו נותר צפונה כשהזוג עשוי לקרוא תיגר על רמת ה-4.00 שקלים לדולר בקרוב, זאת גם על רקע הערכות לחיתוך ריבית נוסף בסוף החודש הנוכחי.
לאחר פרסום נתונים שליליים על הצמיחה באירופה ביום שישי, מגיע כעת תורה של יפן. כלכלת יפן נכנסה ברבעון השלישי למיתון, בפעם הראשונה מאז 2001, לאחר שחברות יפניות קיצצו את הוצאותיהן ועל רקע ירידה בביקושים למוצרים יפניים בשווקי חו"ל.
היום דווח בטוקיו כי המשק היפני התכווץ בקצב שנתי של 0.4% ברבעון השלישי, לאחר נסיגה של 3.7% ברבעון השני. כלכלנים ציפו להתרחבות של 0.1% בכלכלה היפנית. "זה צפוי להחמיר עוד יותר. כלכלת יפן תכנס למיתון החמור ביותר מזה עשור בעקבות המשבר הפיננסי והכלכלי בעולם, שיגרור ירידה חדה בביקושים למוצרי היצוא היפניים", אמר מאסאמישי אדאצ'י, כלכלן בכיר בג'יי.פי.מורגן טוקיו. היין היפני מתחזק כעת לרמה של 96.45 יין לדולר. האירו מתחזק מול הדולר ב-0.9% ל-1.265 דולר לאירו.
בפינוטק אומרים כי פגישת ה-G20 שנערכה בסוף השבוע האחרון בוושינגטון לא סיפקה כותרות יצאות דופן אך אותתה כי יתכנו קיצוצי ריבית נוספים וחבילות סיוע בהמשך הדרך. בנוסף הוכרזה הכוונה לערוך רגולציה מעמיקה על שווקי הניגזרים, קרנות הגידור וחברות הדירוג. רגולציה זו צפויה לבוא במטרה למנוע משברים פיננסים עתידיים נוספים ולהמנע מהישנות שנים של צמיחה מואצת המלוות בהתרסקויות.
בחודשים האחרונים, מציינים בפינוטק, אנו עדים לקורולציה גבוהה בין שווקי המניות לשווקי המט"ח כשהמנעות מסיכון מהווה שיקול מרכזי בקרב הסוחרים. הדולר רשם התחזקות מדהימה אל מול המטבעות העיקריים להוציא את היין, כשבשבוע האחרון ניכרה שוב השפעתו של שוק המניות על סוחרי המט"ח.
ביום חמישי בערב סיימו המדדים המובילים בעליות שערים חדות בוול סטריט כשהדולר מבצע תנועה מקבילה ונחבט בעוצמה בזירה הגלובלית. ביום שישי, עם שובו של הצבע האדום למסכים החזיר השטר הירוק את מרבית ההפסדים של יום האתמול כשהוא סוגר את השבוע בהתחזקות. כל עוד מתקיימת היסטריה בשוק צפויים הדולר והיין לשמר ואף להרחיב את הרווחים של החודשים האחרונים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
