מאחורי הקלעים של העלאת הריבית של פישר: רק אחד מחברי הוועדה קרא להעלאה חדה יותר
נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, העלאה את הריבית במשק הישראלי ב-0.25% בישיבה האחרונה, כיוון שלא צפה האטה בפעילות המשק הישראלי לאור המשך הצמיחה בענפי תעשיות הטכנולוגיה ועל רקע הצורך להחזיר את האינפלציה לתחום של יציבות מחירים.
המשתתפים בדיון דנו במדד המחירים לצרכן לחודש אפריל שהיה מעל לתחזיות המוקדמות לגביו בכ-0.5 נקודת האחוז. בניגוד למדדים קודמים שהושפעו בעיקר מעליית מחירי האנרגיה והמזון בעולם, מדד זה הושפע גם מעליות של מחירים מקומיות.
4 מחברי הוועדה קראו להעלאת ריבית בשיעור של 0.25% בעוד רק 1 קרא להעלאת ריבית בשיעור חד של 0.5%. מהפרוטוקולים עולה, כי בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק ובעולם, ויעלה את הריבית ככל שיידרש על מנת להשיג יציבות מחירים.
בדיון צוין כי גם בניכוי מחירי האנרגיה והמזון, עלה המדד ב-12 החודשים האחרונים ב-2.9% , קרוב לגבול העליון של יעד האינפלציה, וגבוה מהעליות של מדד זה בחודשים קודמים – בין 1.4% ל-1.8% . כמו כן, נדון כי הירידה בשער החליפין של השקל מול הדולר לא השפיעה בצורה משמעותית על התפתחות המחירים עקב הירידה בתמסורת שביניהם ולחצי הביקוש המקומיים.
נדונו תרחישים שהתממשותם עשויים להשפיע על מדדי המחירים בחודשים הבאים - עצירה אפשרית בעליית מחירי הסחורות, כפי שמעריכים לאחרונה בקרן המטבע הבינלאומית. אפשרות שמחירי הנפט יפסיקו לעלות ואף ירדו. ירידות עונתיות צפויות במדדי המחירים לצרכן, במהלך השנה, לאחר העלייה הגבוהה הצפויה במדד למאי.
סוגיה נוספת שנדונה היא העלייה בצפיות לאינפלציה לשנה קדימה. זאת, על רקע העובדה שבעקבות שני מדדי המחירים לצרכן הגבוהים שהתפרסמו בחודשים האחרונים, ובעיקר זה של חודש אפריל, העלו החזאים הפרטיים את תחזיותיהם לאינפלציה אל מעל הגבול העליון של היעד.
נותחו נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון. לפיהם, חלה עלייה בפעילות הריאלית, לעמת ההערכות המוקדמות כי תתחיל האטה בקצב הצמיחה בפעילות. צויין כי הנתונים שהגיעו מתייחסים לרביע הראשון והאטה בקצב הצמיחה בפעילות צפויה להתרחש בהמשך השנה. עוד צויין, כי ללא רכיב המיסוי על ייבוא מוצרים בני קיימא (שעלה באופן חריג), צמח התמ"ג ברביע הראשון של השנה בשיעור נמוך יותר - 4.2% . כמו כן נותחו נתוני הייצוא שהצביעו על גידול בקצב גבוה מהצפוי, למרות התחזקות השקל.
המסקנה אליה הגיע הבנק, היא כי עדיין לא נצפית האטה בפעילות של המשק הישראלי, בעקבות ההאטה בארה"ב לאור המשך הצמיחה בייבוא ענפי תעשיות הטכנולוגיה העילית לארה"ב. התפתחות זו השפיעה על המשק הישראלי, שכן עיקר הייצוא הישראלי לארה"ב הוא בענפים אלה.
אחד מחברי ההנהלה טען שהשפעת הרכיב המקומי על המחירים בישראל אינה מבוטלת וכמו כן, שהצפיות לאינפלציה משוק ההון עלו, והן נמצאות בקרבת הגבול העליון של יעד האינפלציה, המליץ לנגיד להעלות את הריבית ב- 0.5 נקודות אחוז
ארבעה חברי הנהלה המליצו לנגיד להעלות את ריבית ב-0.25 נקודות אחוז לאור הציפייה כי המשבר הפיננסי בעולם טרם הסתיים וכי התחזקות השקל צפויה להשפיע הן על הפעילות הריאלית והן על האינפלציה – גם אם התמסורת בין שער החליפין לאינפלציה פחתה.
מתוך מכלול השיקולים, החליט הנגיד להעלות את הריבית לחודש יוני 2008 ב- 0.25 נקודות אחוז לרמה של 3.5% צוין בדיון כי ההחלטה להעלות את הריבית הכרחית להחזרת האינפלציה לתחום של יציבות מחירים, ובכך לחיזוק התשתית החיונית להפיכת הצמיחה במשק לצמיחה בת קיימא.
כמו כן, ימשיך בנק ישראל לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק ובעולם, ויעלה את הריבית ככל שיידרש על מנת להשיג יציבות מחירים. בכפוף לכך, ימשיך הבנק לתמוך במכלול המטרות של המדיניות המקרו כלכלית במיוחד בעידוד התעסוקה והצמיחה. כמו כן ימשיך הבנק לתמוך ביציבות המערכת הפיננסית.
