פישר: "צריך לפוצץ בועות בשוקי המניות; ייתכן וחילוץ בר סטרנס סימן את "נקודת המפנה"
התערבות הפדרל ריזרב האמריקני לטובת בר סטרנס, אחד מבנקי ההשקעות הגדולים וול סטריט, אולי סימנה את "נקודת המפנה" במשבר האחרון המתרחש בשווקים הפיננסים, כך אמר אמש סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל.
פישר השתמש בפתגם "the world is going to go to hell in a handbasket" – ביטוי לסיטואציה בה מתרחשת נקודת מפנה לגרוע ביותר ללא כל מאמץ, כאשר אמר "זה לא נגמר. יהיו עוד מועדים" כאלה. "אך בפעם הראשונה מאז הקיץ האחרון זה ברור שהרשויות מתחילות להכיל את המשבר בסקטור הפיננסי בארה"ב", אמר פישר והוסיף, כי "הצעד הרגיע את הפאניקה בשווקים".
"הניחוש שלי הוא שכאשר המשבר ייכתב בספרי ההיסטוריה, הצלת בר סטרנס תראה כנקודת המפנה. זה נעשה ממש טוב ובהחלטיות רבה".
שבחי פישר על פעולת ה'פד', אשר עזרה לממן את מכירת בר סטרנס לג'יי.פי. מורגן, היו משותפים לבנקאים נוספים, כלכלנים וקובעי מדיניות שהשתתפו בפורום הפיננסי שנערך בסופ"ש האחרון, באיטליה.
יעקב פרנקל, סגן נשיא חברת הביטוח האמריקנית AIG, אמר שה'פד' הראה, כי הוא מוכן להרחיב באופן דרמטי את ה"קלינטורה" הרגולטורית על מנת לשמור על יציבות המערכת הפיננסית. "הרחבת לקוחותיו והרחבת מגוון הנכסים (שהבנקים יכולים לתת כעירבון על מנת ללוות כספים) העניקה דחיפה ענקית לביטחון של השוק", הוא אמר. "אני חושב שהחודש האחרון סימל את הצעד הגורלי בשינוי".
למרות זאת, פישר הציע גם שהבנקים המרכזיים אמורים לעשות יותר בניסיון "לפוצץ בועות נכסים" כדי למנוע ממשברים שכאלה מלקרות שוב. "גישת המדיניות המוניטארית שלא צריך להגיב למחירי הנכסים הינה מוטעת. מחירי הנכסים, הכוללים את מחירי המניות, משפיעים על הצמיחה ועל האינפלציה והינם עקביים עם יעדי המדיניות המוניטארית לצורך שמירה על יציבות המחירים והפיננסים ועל כן צריכים להילקח בחשבון בקביעת מחירי הנכסים".

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן (
דוח המבקר מאתמול חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון, אבל המבקר צריך לתת דוחות צמודים לאירועים ולא שנה-שנתיים אחרי ולתת בדיקות עומק, לא מה שעושה כותרות; והכי חשוב לתת תמונה מלאה ואובייקטיבית: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאיםומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת קרה בכלכלה ומה העלות לעומת מה התועלת במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חושבים שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה.
בתמונה המלאה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במספרים: לפי נתוני אגף החשב הכללי במשרד האוצר, המובאים בדוח, סך הוצאות המלחמה מפרוצה ביום 7 באוקטובר 2023 ועד סוף שנת 2024 עמד על כ-142 מיליארד ש"ח. מתוך סכום זה, כ-95 מיליארד ש"ח הוצאות צבאיות ישירות וכ-18.5 מיליארד ש"ח מקרן הפיצויים. אולם זוהי רק ההתחלה, תחזית בנק ישראל מספטמבר 2024 מעריכה כי בשנים 2023-2025 יסתכמו הוצאות המלחמה בכ-250 מיליארד ש"ח, סכום אסטרונומי שעל פי המבקר ישפיע על הדורות הנוכחיים והבאים.
בפתח דבריו, כותב מבקר המדינה אנגלמן בביקורת ברורה:
