פישר: "צריך לפוצץ בועות בשוקי המניות; ייתכן וחילוץ בר סטרנס סימן את "נקודת המפנה"

נגיד בנק ישראל מאמין שיתגלו עוד בעיות, אך מבהיר: "בפעם הראשונה מאז הקיץ האחרון זה ברור שהרשויות מתחילות להכיל את המשבר בסקטור הפיננסי בארה"ב"
אריאל אטיאס |

התערבות הפדרל ריזרב האמריקני לטובת בר סטרנס, אחד מבנקי ההשקעות הגדולים וול סטריט, אולי סימנה את "נקודת המפנה" במשבר האחרון המתרחש בשווקים הפיננסים, כך אמר אמש סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל.

פישר השתמש בפתגם "the world is going to go to hell in a handbasket" – ביטוי לסיטואציה בה מתרחשת נקודת מפנה לגרוע ביותר ללא כל מאמץ, כאשר אמר "זה לא נגמר. יהיו עוד מועדים" כאלה. "אך בפעם הראשונה מאז הקיץ האחרון זה ברור שהרשויות מתחילות להכיל את המשבר בסקטור הפיננסי בארה"ב", אמר פישר והוסיף, כי "הצעד הרגיע את הפאניקה בשווקים".

"הניחוש שלי הוא שכאשר המשבר ייכתב בספרי ההיסטוריה, הצלת בר סטרנס תראה כנקודת המפנה. זה נעשה ממש טוב ובהחלטיות רבה".

שבחי פישר על פעולת ה'פד', אשר עזרה לממן את מכירת בר סטרנס לג'יי.פי. מורגן, היו משותפים לבנקאים נוספים, כלכלנים וקובעי מדיניות שהשתתפו בפורום הפיננסי שנערך בסופ"ש האחרון, באיטליה.

יעקב פרנקל, סגן נשיא חברת הביטוח האמריקנית AIG, אמר שה'פד' הראה, כי הוא מוכן להרחיב באופן דרמטי את ה"קלינטורה" הרגולטורית על מנת לשמור על יציבות המערכת הפיננסית. "הרחבת לקוחותיו והרחבת מגוון הנכסים (שהבנקים יכולים לתת כעירבון על מנת ללוות כספים) העניקה דחיפה ענקית לביטחון של השוק", הוא אמר. "אני חושב שהחודש האחרון סימל את הצעד הגורלי בשינוי".

למרות זאת, פישר הציע גם שהבנקים המרכזיים אמורים לעשות יותר בניסיון "לפוצץ בועות נכסים" כדי למנוע ממשברים שכאלה מלקרות שוב. "גישת המדיניות המוניטארית שלא צריך להגיב למחירי הנכסים הינה מוטעת. מחירי הנכסים, הכוללים את מחירי המניות, משפיעים על הצמיחה ועל האינפלציה והינם עקביים עם יעדי המדיניות המוניטארית לצורך שמירה על יציבות המחירים והפיננסים ועל כן צריכים להילקח בחשבון בקביעת מחירי הנכסים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מה הסיבות לכך? 

ישנה את רפורמת כחלון, לפני למעלה מעשור, שהצניחה את מחירי התקשורת שאנו משלמים בישראל לרמה מהנמוכות בעולם המערבי. זה קשור גם לגז, כמובן. נס כלכלי שקרה לנו ומצאנו כמויות אדירות ממנו בים ממש לידינו. עלויות החשמל בישראל נמוכות באופן דרמטי מאשר הממוצע במדינות אירופה. למעשה בישראל עלות החשמל היא בערך שליש מאשר באירופה. נוסיף לכך שמדינות אירופה מהוות שני שליש מה-OECD וזה כבר מסביר הרבה בתמונת השוואת האינפלציות, בסעיף המרכזי הזה. 

אני נוטה להעריך שחלק מסוים מן ההסבר לאינפלציה הנמוכה יחסית בישראל קשור גם להייטק. 

מה עניין הייטק לאינפלציה? שער הדולר. רוב היבוא לישראל צמוד לשער הדולר (או האירו מול השקל, שגם הוא נגזר משער הדולר מול השקל). שעריהם של שני מטבעות אלו נחלשו במהלך רוב השנים מול השקל, בגלל זרימת כספים בהיקף אדיר להייטק ישראלי, דולרים שהומרו לשקלים ולחצו את הדולר למטה. לכן ליבואנים הישראליים היו פחות תירוצים להעלות מחירים (לא שצריך לדאוג להם).

בכל מקרה, המסקנות כאן מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

הכותב הינו ד"ר אדם רויטר - יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק