פישר: "צריך לפוצץ בועות בשוקי המניות; ייתכן וחילוץ בר סטרנס סימן את "נקודת המפנה"
התערבות הפדרל ריזרב האמריקני לטובת בר סטרנס, אחד מבנקי ההשקעות הגדולים וול סטריט, אולי סימנה את "נקודת המפנה" במשבר האחרון המתרחש בשווקים הפיננסים, כך אמר אמש סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל.
פישר השתמש בפתגם "the world is going to go to hell in a handbasket" – ביטוי לסיטואציה בה מתרחשת נקודת מפנה לגרוע ביותר ללא כל מאמץ, כאשר אמר "זה לא נגמר. יהיו עוד מועדים" כאלה. "אך בפעם הראשונה מאז הקיץ האחרון זה ברור שהרשויות מתחילות להכיל את המשבר בסקטור הפיננסי בארה"ב", אמר פישר והוסיף, כי "הצעד הרגיע את הפאניקה בשווקים".
"הניחוש שלי הוא שכאשר המשבר ייכתב בספרי ההיסטוריה, הצלת בר סטרנס תראה כנקודת המפנה. זה נעשה ממש טוב ובהחלטיות רבה".
שבחי פישר על פעולת ה'פד', אשר עזרה לממן את מכירת בר סטרנס לג'יי.פי. מורגן, היו משותפים לבנקאים נוספים, כלכלנים וקובעי מדיניות שהשתתפו בפורום הפיננסי שנערך בסופ"ש האחרון, באיטליה.
יעקב פרנקל, סגן נשיא חברת הביטוח האמריקנית AIG, אמר שה'פד' הראה, כי הוא מוכן להרחיב באופן דרמטי את ה"קלינטורה" הרגולטורית על מנת לשמור על יציבות המערכת הפיננסית. "הרחבת לקוחותיו והרחבת מגוון הנכסים (שהבנקים יכולים לתת כעירבון על מנת ללוות כספים) העניקה דחיפה ענקית לביטחון של השוק", הוא אמר. "אני חושב שהחודש האחרון סימל את הצעד הגורלי בשינוי".
למרות זאת, פישר הציע גם שהבנקים המרכזיים אמורים לעשות יותר בניסיון "לפוצץ בועות נכסים" כדי למנוע ממשברים שכאלה מלקרות שוב. "גישת המדיניות המוניטארית שלא צריך להגיב למחירי הנכסים הינה מוטעת. מחירי הנכסים, הכוללים את מחירי המניות, משפיעים על הצמיחה ועל האינפלציה והינם עקביים עם יעדי המדיניות המוניטארית לצורך שמירה על יציבות המחירים והפיננסים ועל כן צריכים להילקח בחשבון בקביעת מחירי הנכסים".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
