פישר: "צריך לפוצץ בועות בשוקי המניות; ייתכן וחילוץ בר סטרנס סימן את "נקודת המפנה"
התערבות הפדרל ריזרב האמריקני לטובת בר סטרנס, אחד מבנקי ההשקעות הגדולים וול סטריט, אולי סימנה את "נקודת המפנה" במשבר האחרון המתרחש בשווקים הפיננסים, כך אמר אמש סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל.
פישר השתמש בפתגם "the world is going to go to hell in a handbasket" – ביטוי לסיטואציה בה מתרחשת נקודת מפנה לגרוע ביותר ללא כל מאמץ, כאשר אמר "זה לא נגמר. יהיו עוד מועדים" כאלה. "אך בפעם הראשונה מאז הקיץ האחרון זה ברור שהרשויות מתחילות להכיל את המשבר בסקטור הפיננסי בארה"ב", אמר פישר והוסיף, כי "הצעד הרגיע את הפאניקה בשווקים".
"הניחוש שלי הוא שכאשר המשבר ייכתב בספרי ההיסטוריה, הצלת בר סטרנס תראה כנקודת המפנה. זה נעשה ממש טוב ובהחלטיות רבה".
שבחי פישר על פעולת ה'פד', אשר עזרה לממן את מכירת בר סטרנס לג'יי.פי. מורגן, היו משותפים לבנקאים נוספים, כלכלנים וקובעי מדיניות שהשתתפו בפורום הפיננסי שנערך בסופ"ש האחרון, באיטליה.
יעקב פרנקל, סגן נשיא חברת הביטוח האמריקנית AIG, אמר שה'פד' הראה, כי הוא מוכן להרחיב באופן דרמטי את ה"קלינטורה" הרגולטורית על מנת לשמור על יציבות המערכת הפיננסית. "הרחבת לקוחותיו והרחבת מגוון הנכסים (שהבנקים יכולים לתת כעירבון על מנת ללוות כספים) העניקה דחיפה ענקית לביטחון של השוק", הוא אמר. "אני חושב שהחודש האחרון סימל את הצעד הגורלי בשינוי".
למרות זאת, פישר הציע גם שהבנקים המרכזיים אמורים לעשות יותר בניסיון "לפוצץ בועות נכסים" כדי למנוע ממשברים שכאלה מלקרות שוב. "גישת המדיניות המוניטארית שלא צריך להגיב למחירי הנכסים הינה מוטעת. מחירי הנכסים, הכוללים את מחירי המניות, משפיעים על הצמיחה ועל האינפלציה והינם עקביים עם יעדי המדיניות המוניטארית לצורך שמירה על יציבות המחירים והפיננסים ועל כן צריכים להילקח בחשבון בקביעת מחירי הנכסים".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
