המוסדיים רודפים אחרי בלוטרייך: השלים גיוס של 120 מיליון שקלים

37 גופים מוסדיים ביצעו רכישות במסגרת השלב הציבורי וגורמים בכירים בשוק ההון מוסרים כי "המוסדיים שביצעו את הרכישות ביום ה' האחרון הינם אותם גופים שלא הצליחו לרכוש סחורה במסגרת ההנפקה המוסדית"
ישראל הס |

חברת מישורים, הנמצאת בשליטת היזם הישראלי קנדי, גיל בלוטרייך הודיעה היום על השלמת הנפקת אג"ח ואופציות בהיקף של כ-120 מיליון שקלים.

בשלב המוסדי של ההנפקה, שנערך לפני כשבוע, הגדילה את היקף הגיוס המוסדי מ-64 מיליון שקלים ל-100 מיליון שקלים, זאת בעקבות ביקושי יתר שנרשמו בהנפקה. בשל העובדה, כי חברה הרוצה לגייס כספים מחוייבת להציע לפחות 20% מהיקף ההנפקה למשקיעים הציבוריים, נאלץ בלוטרייך להציע לציבור 25 מיליון שקלים. זאת למרות שכבר בגיוס המוסדי עקף בלוטרייך את הסכום הראשוני הכולל אותו התכוון לגייס, שעמד על 80 מיליון שקלים.

בשלב הציבורי שהתבצע ביום ה' גויסו מהציבור כ-20 מיליון שקלים כאשר 2 מיליון שקלים נוספים הובטחו כהתחייבות חתמית. גורמים בשוק ההון מוסרים כי "למרות שמישורים לא הצליחה לגייס את מלוא 25 מיליון השקלים בשלב הציבורי, זהו הישג יפה במיוחד לאור הירידות החדות שנשמו בשוק ההון ביום ה' האחרון".

נראה כי 37 גופים מוסדיים ביצעו רכישות במסגרת השלב הציבורי וגורמים בכירים בשוק ההון מוסרים כי "המוסדיים שביצעו את הרכישות ביום ה' האחרון הינם אותם גופים שלא הצליחו לרכוש סחורה במסגרת ההנפקה המוסדית".

אגרות החוב שהונפקו צמודות למדד, עם מח"מ של כ-4.5 שנים. הריבית שנקבעה במכרז היא בשיעור של 7.25%. איגרות החוב המונפקות מדורגות על ידי חברת הדירוג מעלות בדירוג של BBB+/POSITIVE. ההנפקה נוהלה על ידי קונסורציום חתמים בראשות כלל פיננסים חיתום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות