כי"ל בניגוד למגמה במעו"ף: מנכ"ל פוטאש מתדלק

האנליסטים מגיבים: יובל בן זאב: "לעליות ישנן 2 סיבות עיקריות". יובל זעירא: "מכירות סלע הפוספט יתמכו". לימור גרובר: "מחירי הנפט יעלו את הביקוש"
אריאל אטיאס |

המניות ברחבי העולם רושמות היום (ד') ירידות שערים אך מניות הדשנים כבר התחילו במסע הטיפוס. אצלנו, בבורסה המקומית, בלטה במסחר, ביום רביעי , מניית כיל שעלתה 1% במחזור של 400 מיליון שקל ובכך השלימה עלייה של 10% של יותר מאחוז ביום מאז נגעה בשפל של 45.3 שקלים ב-11 לפברואר.

אתמול, ב-19 לפברואר, ראינו את מניות פוטאש, אגריום ומוזאייק מטפסות ב-3.1%, 4.1% ו-6% בהתאמה תוך שהן קובעות שיאים חדשים.

בן זאב: "משפט מפתח בדבריו של מנכ"ל פוטאש"

"לעליות ישנם 2 סיבות עיקריות. הראשונה, מחירי התירס בשיא חדש (5.2 דולר) ומחירי החיטה מתקרבים למחירי השיא מהחודש שעבר. שנייה, התבטאות חיובית ביותר של מנכ"ל פוטאש", כך אומר היום יובל בן זאב, ראש מחלקת המחקר של בטוחה, בהתייחסו לעליית מניות הדשנים.

שמשפט המפתח בדבריו של מנכ"ל פוטאש, וויליאם דויל, אומר בן זאב, היום שהחברה כה בטוחה במגמות החיוביות ארוכות הטווח בשוק הדשנים עד כדי כך שבחודש ינואר האחרון, כאשר המניה צנחה ב 21%, הנהלת החברה שקלה לצאת בהצעת רכש לחברה ולמחוק אותה מהמסחר. להערכת מנכ"ל החברה, הסיפור של המגזר החקלאי לא רק שלא נגמר, אלא הוא רק בתחילת הדרך ועוד לא ראינו כלום.

דוייל אמר אתמול לבלומברג, "אנחנו יודעים שתוצאותינו יהיו הרבה יותר חזקות השנה".

זעירא: מכירות סלע הפוספט יתמכו

"כיל צפויה ליהנות מהתהליך שפותח בפניה מגרש נוסף שבו נמנעה בעבר מלשחק - מכירות סלע פוספט ללקוחות חיצוניים", אומר יובל זעירא, ראש מחלקת המחקר באי.בי.אי. "היתרון של כיל בכך שהיא נמצאת לאורך כל שרשרת הערך בא לידי ביטוי פעם נוספת".

מחיר סלע הפוספט עלה לאחרונה בחדות רבה לאחר שנים רבות בו נחשב לחומר גלם זול ונפוץ שכדאיות הפקתו ומכירתו מוטלות בספק. בחודשים האחרונים עלה מחיר הסלע מרמה של כ-40 דולר לטון לרמה של 150-200 דולר לטון.

זעירא מעריך שאם מחירי סלע הפוספט יישארו גבוהים כיל תוכל ליהנות הנאה כפולה: ראשית, להגדיל את כושר הייצור שלה בכריית פוספטים בכדי למכור ליצרני דשנים. שנית, ליהנות מגלגול המחירים שיבצעו החברות בתעשיית מוצרי התכלית בכדי לפצות על עליית מחירי חומרי הגלם - הפוספטים. "המשמעות יכולה להיות תוספת רווח של מיליוני דולרים", מוסיף זעירא.

לימור גרובר, אנליסטית בכירה מפסגות, אמרה היום, כי "בניגוד למגמה בשוק, כי"ל תהנה מהמגמה החיובית בדומה למניות הדשנים בעולם על רקע מחירי הנפט הגבוהים המגבירים את הביקוש לדלק מן הצומח".

מחירה של חבית נפט למסירה בחודש מרץ שבר אתמול את מחסום ה-100 דולר וסגר בשיא כל השיאים על 100.01 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: