כי"ל בניגוד למגמה במעו"ף: מנכ"ל פוטאש מתדלק
המניות ברחבי העולם רושמות היום (ד') ירידות שערים אך מניות הדשנים כבר התחילו במסע הטיפוס. אצלנו, בבורסה המקומית, בלטה במסחר, ביום רביעי , מניית כיל שעלתה 1% במחזור של 400 מיליון שקל ובכך השלימה עלייה של 10% של יותר מאחוז ביום מאז נגעה בשפל של 45.3 שקלים ב-11 לפברואר.
אתמול, ב-19 לפברואר, ראינו את מניות פוטאש, אגריום ומוזאייק מטפסות ב-3.1%, 4.1% ו-6% בהתאמה תוך שהן קובעות שיאים חדשים.
בן זאב: "משפט מפתח בדבריו של מנכ"ל פוטאש"
"לעליות ישנם 2 סיבות עיקריות. הראשונה, מחירי התירס בשיא חדש (5.2 דולר) ומחירי החיטה מתקרבים למחירי השיא מהחודש שעבר. שנייה, התבטאות חיובית ביותר של מנכ"ל פוטאש", כך אומר היום יובל בן זאב, ראש מחלקת המחקר של בטוחה, בהתייחסו לעליית מניות הדשנים.
שמשפט המפתח בדבריו של מנכ"ל פוטאש, וויליאם דויל, אומר בן זאב, היום שהחברה כה בטוחה במגמות החיוביות ארוכות הטווח בשוק הדשנים עד כדי כך שבחודש ינואר האחרון, כאשר המניה צנחה ב 21%, הנהלת החברה שקלה לצאת בהצעת רכש לחברה ולמחוק אותה מהמסחר. להערכת מנכ"ל החברה, הסיפור של המגזר החקלאי לא רק שלא נגמר, אלא הוא רק בתחילת הדרך ועוד לא ראינו כלום.
דוייל אמר אתמול לבלומברג, "אנחנו יודעים שתוצאותינו יהיו הרבה יותר חזקות השנה".
זעירא: מכירות סלע הפוספט יתמכו
"כיל צפויה ליהנות מהתהליך שפותח בפניה מגרש נוסף שבו נמנעה בעבר מלשחק - מכירות סלע פוספט ללקוחות חיצוניים", אומר יובל זעירא, ראש מחלקת המחקר באי.בי.אי. "היתרון של כיל בכך שהיא נמצאת לאורך כל שרשרת הערך בא לידי ביטוי פעם נוספת".
מחיר סלע הפוספט עלה לאחרונה בחדות רבה לאחר שנים רבות בו נחשב לחומר גלם זול ונפוץ שכדאיות הפקתו ומכירתו מוטלות בספק. בחודשים האחרונים עלה מחיר הסלע מרמה של כ-40 דולר לטון לרמה של 150-200 דולר לטון.
זעירא מעריך שאם מחירי סלע הפוספט יישארו גבוהים כיל תוכל ליהנות הנאה כפולה: ראשית, להגדיל את כושר הייצור שלה בכריית פוספטים בכדי למכור ליצרני דשנים. שנית, ליהנות מגלגול המחירים שיבצעו החברות בתעשיית מוצרי התכלית בכדי לפצות על עליית מחירי חומרי הגלם - הפוספטים. "המשמעות יכולה להיות תוספת רווח של מיליוני דולרים", מוסיף זעירא.
לימור גרובר, אנליסטית בכירה מפסגות, אמרה היום, כי "בניגוד למגמה בשוק, כי"ל תהנה מהמגמה החיובית בדומה למניות הדשנים בעולם על רקע מחירי הנפט הגבוהים המגבירים את הביקוש לדלק מן הצומח".
מחירה של חבית נפט למסירה בחודש מרץ שבר אתמול את מחסום ה-100 דולר וסגר בשיא כל השיאים על 100.01 דולר.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
