כי"ל בניגוד למגמה במעו"ף: מנכ"ל פוטאש מתדלק
המניות ברחבי העולם רושמות היום (ד') ירידות שערים אך מניות הדשנים כבר התחילו במסע הטיפוס. אצלנו, בבורסה המקומית, בלטה במסחר, ביום רביעי , מניית כיל שעלתה 1% במחזור של 400 מיליון שקל ובכך השלימה עלייה של 10% של יותר מאחוז ביום מאז נגעה בשפל של 45.3 שקלים ב-11 לפברואר.
אתמול, ב-19 לפברואר, ראינו את מניות פוטאש, אגריום ומוזאייק מטפסות ב-3.1%, 4.1% ו-6% בהתאמה תוך שהן קובעות שיאים חדשים.
בן זאב: "משפט מפתח בדבריו של מנכ"ל פוטאש"
"לעליות ישנם 2 סיבות עיקריות. הראשונה, מחירי התירס בשיא חדש (5.2 דולר) ומחירי החיטה מתקרבים למחירי השיא מהחודש שעבר. שנייה, התבטאות חיובית ביותר של מנכ"ל פוטאש", כך אומר היום יובל בן זאב, ראש מחלקת המחקר של בטוחה, בהתייחסו לעליית מניות הדשנים.
שמשפט המפתח בדבריו של מנכ"ל פוטאש, וויליאם דויל, אומר בן זאב, היום שהחברה כה בטוחה במגמות החיוביות ארוכות הטווח בשוק הדשנים עד כדי כך שבחודש ינואר האחרון, כאשר המניה צנחה ב 21%, הנהלת החברה שקלה לצאת בהצעת רכש לחברה ולמחוק אותה מהמסחר. להערכת מנכ"ל החברה, הסיפור של המגזר החקלאי לא רק שלא נגמר, אלא הוא רק בתחילת הדרך ועוד לא ראינו כלום.
דוייל אמר אתמול לבלומברג, "אנחנו יודעים שתוצאותינו יהיו הרבה יותר חזקות השנה".
זעירא: מכירות סלע הפוספט יתמכו
"כיל צפויה ליהנות מהתהליך שפותח בפניה מגרש נוסף שבו נמנעה בעבר מלשחק - מכירות סלע פוספט ללקוחות חיצוניים", אומר יובל זעירא, ראש מחלקת המחקר באי.בי.אי. "היתרון של כיל בכך שהיא נמצאת לאורך כל שרשרת הערך בא לידי ביטוי פעם נוספת".
מחיר סלע הפוספט עלה לאחרונה בחדות רבה לאחר שנים רבות בו נחשב לחומר גלם זול ונפוץ שכדאיות הפקתו ומכירתו מוטלות בספק. בחודשים האחרונים עלה מחיר הסלע מרמה של כ-40 דולר לטון לרמה של 150-200 דולר לטון.
זעירא מעריך שאם מחירי סלע הפוספט יישארו גבוהים כיל תוכל ליהנות הנאה כפולה: ראשית, להגדיל את כושר הייצור שלה בכריית פוספטים בכדי למכור ליצרני דשנים. שנית, ליהנות מגלגול המחירים שיבצעו החברות בתעשיית מוצרי התכלית בכדי לפצות על עליית מחירי חומרי הגלם - הפוספטים. "המשמעות יכולה להיות תוספת רווח של מיליוני דולרים", מוסיף זעירא.
לימור גרובר, אנליסטית בכירה מפסגות, אמרה היום, כי "בניגוד למגמה בשוק, כי"ל תהנה מהמגמה החיובית בדומה למניות הדשנים בעולם על רקע מחירי הנפט הגבוהים המגבירים את הביקוש לדלק מן הצומח".
מחירה של חבית נפט למסירה בחודש מרץ שבר אתמול את מחסום ה-100 דולר וסגר בשיא כל השיאים על 100.01 דולר.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
