כי"ל בניגוד למגמה במעו"ף: מנכ"ל פוטאש מתדלק
המניות ברחבי העולם רושמות היום (ד') ירידות שערים אך מניות הדשנים כבר התחילו במסע הטיפוס. אצלנו, בבורסה המקומית, בלטה במסחר, ביום רביעי , מניית כיל שעלתה 1% במחזור של 400 מיליון שקל ובכך השלימה עלייה של 10% של יותר מאחוז ביום מאז נגעה בשפל של 45.3 שקלים ב-11 לפברואר.
אתמול, ב-19 לפברואר, ראינו את מניות פוטאש, אגריום ומוזאייק מטפסות ב-3.1%, 4.1% ו-6% בהתאמה תוך שהן קובעות שיאים חדשים.
בן זאב: "משפט מפתח בדבריו של מנכ"ל פוטאש"
"לעליות ישנם 2 סיבות עיקריות. הראשונה, מחירי התירס בשיא חדש (5.2 דולר) ומחירי החיטה מתקרבים למחירי השיא מהחודש שעבר. שנייה, התבטאות חיובית ביותר של מנכ"ל פוטאש", כך אומר היום יובל בן זאב, ראש מחלקת המחקר של בטוחה, בהתייחסו לעליית מניות הדשנים.
שמשפט המפתח בדבריו של מנכ"ל פוטאש, וויליאם דויל, אומר בן זאב, היום שהחברה כה בטוחה במגמות החיוביות ארוכות הטווח בשוק הדשנים עד כדי כך שבחודש ינואר האחרון, כאשר המניה צנחה ב 21%, הנהלת החברה שקלה לצאת בהצעת רכש לחברה ולמחוק אותה מהמסחר. להערכת מנכ"ל החברה, הסיפור של המגזר החקלאי לא רק שלא נגמר, אלא הוא רק בתחילת הדרך ועוד לא ראינו כלום.
דוייל אמר אתמול לבלומברג, "אנחנו יודעים שתוצאותינו יהיו הרבה יותר חזקות השנה".
זעירא: מכירות סלע הפוספט יתמכו
"כיל צפויה ליהנות מהתהליך שפותח בפניה מגרש נוסף שבו נמנעה בעבר מלשחק - מכירות סלע פוספט ללקוחות חיצוניים", אומר יובל זעירא, ראש מחלקת המחקר באי.בי.אי. "היתרון של כיל בכך שהיא נמצאת לאורך כל שרשרת הערך בא לידי ביטוי פעם נוספת".
מחיר סלע הפוספט עלה לאחרונה בחדות רבה לאחר שנים רבות בו נחשב לחומר גלם זול ונפוץ שכדאיות הפקתו ומכירתו מוטלות בספק. בחודשים האחרונים עלה מחיר הסלע מרמה של כ-40 דולר לטון לרמה של 150-200 דולר לטון.
זעירא מעריך שאם מחירי סלע הפוספט יישארו גבוהים כיל תוכל ליהנות הנאה כפולה: ראשית, להגדיל את כושר הייצור שלה בכריית פוספטים בכדי למכור ליצרני דשנים. שנית, ליהנות מגלגול המחירים שיבצעו החברות בתעשיית מוצרי התכלית בכדי לפצות על עליית מחירי חומרי הגלם - הפוספטים. "המשמעות יכולה להיות תוספת רווח של מיליוני דולרים", מוסיף זעירא.
לימור גרובר, אנליסטית בכירה מפסגות, אמרה היום, כי "בניגוד למגמה בשוק, כי"ל תהנה מהמגמה החיובית בדומה למניות הדשנים בעולם על רקע מחירי הנפט הגבוהים המגבירים את הביקוש לדלק מן הצומח".
מחירה של חבית נפט למסירה בחודש מרץ שבר אתמול את מחסום ה-100 דולר וסגר בשיא כל השיאים על 100.01 דולר.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
