חששות כניסת יפן למיתון מובילה לירידות שערים במזרח
הבורסות במזרח מאבדות גובה הבוקר, הפעם בעקבות הערכות גולדמן זאקס כי כלכלת יפן נמצאת ככל הנראה במיתון. בכך נכנסת גם יפן למדורת ספקולציות המיתון ומגדילה את החשש להאטה גלובלית שלא תפסח גם על הכלכלות המתפתחות במזרח.
בגולדמן זאקס מסבירים את הערכתם שיפן גלשה למיתון בשל ירידה בביקושים המקומיים והיחלשות סקטור הבניה אשר אינם מספיקים לקזז את הירידה ביצוא.
ביום רביעי יפורסם התמ"ג של ארה"ב לרבעון הרביעי, כלכלני בלומברג מעריכים צמיחה שנתית של 1.2% בלבד בשל מחירי אנרגיה גבוהים ועליה באבטלה. בקרן המטבע העולמית אמרו בתגובה להפחתת הריבית בשבוע שעבר, כי הפחתת ריבית לא תוכל לבדה למנוע את כניסתה של ארה"ב למיתון.
מחיר הנפט נופל בעקבות החשש לירידה בביקושים מארה"ב ויפן. הזהב לעמת זאת מוסיף להתחזק בעקבות הערכות להפחתת ריבית נוספת בארה"ב והפרעות בכרייה בדרום אפריקה.
באנגליה ירדו מחירי הבתים לחודש ינואר, חודש רביעי ברציפות, בעקבות ההאטה הגלובלית וסיכמו עליה שנתית של 2.3%. אמון הצרכנים והציפיה לירידת מחירים נוספת מגדילה את היצע הבתים אך מרחיקה את הקונים.
*להלן תשואות המדדים המובילים נכון לשעה 09:15 בבוקר: (בבורסות הפתוחות אחוז השינוי נכון לשעה זו ובבורסות הסגורות אחוז השינוי מתייחס ליום המסחר האחרון)
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת המפנה: הגירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025 – אירוע מקרו-כלכלי חריג
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שמסמן נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון–ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו – שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
לא סחר החוץ – אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק – תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר – לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר – אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות – אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
