שוק האופציות: השקט שאחרי הסערה?

אחד משבועות הפקיעה המעניינים ביותר בהיסטוריה של המסחר באופציות המעו"ף נחתם ביום חמישי, מה צופן לנו השבוע הקרוב?
עידו סמואל |

בשבוע שעבר חזינו באחד משבועות הפקיעה המעניינים ביותר בהיסטוריה של המסחר באופציות המעו"ף. הכותרת לסקירה מהשבוע שעבר הייתה "שחקני המעו"ף נגד שאר העולם" – וכך אכן היה – בעוד מדדי העולם מתרסקים ב-5%,6%, או 7% הציג מדד ת"א 25 ירידה מינורית של 2%-3%. לבסוף ראינו כי שחקני המעו"ף לא יכולים להחזיק את המדד לנצח ולבסוף הם נשברו.

אכן, בסיכום שבועי ירד המדד בכ-6% או ב-68 נקודות. במהלך תחילת השבוע עוד ראינו כתיביות מסיביות של פוט 1140, כאילו שאחד השחקנים האמין כי הפקיעה תהיה גבוהה מרמה זו. השמועות מספרות כי אותו שחקן גדול הצליח למחוק כ-90% מהקרן שלו. בסופו של דבר יישרה הבורסה המקומית קו עם שאר העולם וצנחה גם כן. עוד כתבנו בשבוע שעבר באשר למדד הפחד (VIX), כי "בארץ שומר המדד על רמה נמוכה, אך ברור כי לא לעולם חוסן וכי עם המשך עליית הפחד בעולם גם יגיע ה-VIX המקומי לרמות גבוהות חדשות." ואכן כאמור התנודתיות הגיעה לשיא כל הזמנים ומדד ה VIX המקומי הגיע לשיא כל הזמנים.

לאחר הפקיעה הנמוכה יחסית ביום חמישי המשיכו סטיות התקן הגלומות לשקף את הפחד השורר בשוק. למרות שני ימי עליות בבורסות חו"ל המדד המקומי נשאר ברמתו הנמוכה. שני דברים אלו משקפים נאמנה את חוסר הוודאות והפחד לגבי ההמשך עבור המשקיעים והסוחרים בבורסה המקומית. הורדת הריבית המפתיעה של ברננקי הכניסה את השווקים לסחרור – מצד אחד – הוא פעל על פי ציפיות השוק, מצד שני, הורדת ריבית גדולה כל כך ובעיתוי מפתיע (כשבוע לפני המועד הרשמי להודעה) חשפו למעשה את הפאניקה בה שרוי הבנק המרכזי באמריקה וחששו ממיתון בארה"ב ובכלל העולם.

בעלי העניין בבורסה שלנו כבר החלו לאסוף את הסחורה הצפה – נוחי דנקנר, שרי אריסון, שלמה אליהו ואחרים. אך יש לזכור כי אפילו שלבעלי העניין מושג גדול יותר בנוגע לנעשה בחבור שבשליטתם, הם משקיעים ולא סוחרים. הם קונים את המניות האלו מתוך ראייה ארוכת טווח של שנים. לא תמיד מלווה קניה של בעלי עניין בעליות במניות עצמן. לכן בשבוע הקרוב יפעלו שני כוחות מנוגדים – מצד אחד הפחד המאיים להפיל את המדד לתהומות נוספים, ומצד שני הרצון להרגיע את השווקים על ידי חבילות סיוע פיסקאליות של הממשל האמריקאי וקניות בעלי העניין שמשרים ביטחון על המשקיעים. לכן אנו נגדיר את התקופה הקרובה כ"דשדוש תנודתי" ונתאים את האסטרטגיה השבועית למצב של שחיקה בסטיית התקן ובערך הזמן.

עוד נציין כי השבוע ישנם אירועים משמעותים ביותר כמו הודעת הריבית הרשמית ביום ב' ודו"ח וינוגרד בשלישי בערב אשר את השפעתו נראה ביום רביעי. לא צפוים הפתעות אך אם יהיו כאילו השוק בנקודה "עצבנית" זו יגיב בחדות בהתאם .

נציע השבוע שלוש אסטרטגיות אשר כל אחד יוכל להתאים לפי הערכתו לגבי השוק וניסיונו בבניית וניהול פוזיציות. אפשרות אחת ופשוטה היא מכירת אוכף שהוא מעט לא סימטרי – כלומר מכירת קול 1070 ופוט 1060. משמעותה של אסטרטגיה זו היא רווח כל עוד המדד מצוי בטווח של 1000 ל-1130, כאשר שיא הרווח היא כמובן ברמת 1065.

חשוב לציין שאסטרטגיה זו דורשת בטחונות כיוון שאנו חשופים להפסד בלתי מוגבל. חשוב לקנות הגנה לאסטרטגיה כזו בדמות פוט 1000, שיגן עלינו מפני המשך ירידות חריפות. אפשרות אחרת היא אסטרטגיה מסוג "קונדור": קניה של פוט 990, מכירה של פוט 1010, קניה של קול 1160 ומכירה של קול 1130. נקודות האיזון של האסטרטגיה הזו (כלומר בהן הרווח הופך להפסד – שם יש לבצע סטופ-לוס) הן 1003 ו-1137 – טווח רחב במיוחד. אסטרטגיה הדורשת תשומת לב רבה יותר וניסיון רב יותר בניהול פוזיציה היא קניה של סולם – קניה של קול 1070 ומכירה של שתי אופציות 1100.

עלותה של אסטרטגיה זו שלילית כלומר מקבלים כסף , והרווח בה יהיה נאה במיוחד כל עוד המדד יהיה בין רמות של 1070 ל-1100. הסיכון הוא עליה מעבר לרמת ה-1120 כאשר ההפסדים מכתיבת האופציות יעלו על הרווח מהקול הקנוי. רצוי לממש את הרווחים מאסטרטגיה כזו כאשר המדד מצוי בין רמות של 1090-1100. במקרה של ירידה האסטרטגיה מרוויחה כ-100 שקל לפחות כולל עמלות .

סיכום

חשוב לציין כי המסחר באופציות מעו"ף הוא תחום מסוכן במיוחד. מי שקונה ולו אופציה אחת שלא למטרת הגנה על תיק השקעות, הוא ספקולנט ולא משקיע. לכן יש להכיר בעובדה שספקולציה, בניגוד להשקעה, נושאת בחובה סיכונים גבוהים יותר, ביחד עם אפשרויות לרווחים משמעותיים יותר ומהירים יותר. מי שפועל על פי האסטרטגיות עליהן אני ממליץ בטור השבועי הזה או בפורום בו אני מעדכן מי יום, חשוב מאוד שתהיה לו הבנה בתחום המעו"ף. כפי שאינני מקבל מאות צ'קים לתיבת הדואר בכל פעם שהאסטרטגיה רווחית, אינני אחראי להפסד במקרה וישנה טעות בהערכתי. על כל אחד להיות אחראי להפסדים ולרווחים שהמסחר מניב לו. אם ישנו רווח – חשוב להבין מה עשית נכון בשביל לשחזר הצלחה זו בעתיד. אם היה הפסד – חשוב להבין היכן טעית בשביל להימנע מטעות דומה בעתיד. מי שאינו מבין מספיק בחום המעו"ף עדיף לו שישב בצד לתקופה מסוימת וילמד כיצד לעבוד נכונה בשוק הקשה הזה. בהצלחה.

*עידו סמואל הוא בעלים ויו"ר של חברת ברוקרטוב המתמחה בניהול השקעות באמצעות קרנות גידור פרטיות ובלימוד פרקטי של שוק ההון.

**חשוב לציין כי תחום המסחר בנגזרים מוגדר כבעל סיכון מיוחד, ואינו מומלץ למשקיעים חסרי ניסיון וידע. יש לרכוש השכלה מתאימה טרם ביצוע כניסה לשוק תנודתי כמו זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.