בעלי עניין: כצמן לא אמר את המילה האחרונה
מסע רכישותיו של חיים כצמן בחברת אורמת איננו הסתיים ונראה כי איש העסקים הישראלי מסתכל לטווח הארוך בזמן שהוא ממשיך להגדיל את החזקותיו בחברת האנרגיה הירוקה מידי שבוע ומאותת לברוניצקים שהוא לא מתכוון לוותר.
חברת גזית אינק, אשר בשליטתם של חיים כצמן ודורי סגל, הגדילה השבוע שוב את אחזקותיה בחברת אורמת. כאשר, בימים א' ו-ב' רכשה החברה בהיקפים של 3.867 מיליון שקלים ו-1.274 מיליון שקלים בהתאמה. סה"כ רכשה החברה השבוע 92,500 מניות בשער ממוצע של 55.538 שקל ובהיקף כספי של 5.142 מיליון שקלים ובכך הביאה את אחזקותיה באורמת ל-19.03% מהון המניות.
בהסתכלות כוללת של מסע רכישותיו של כצמן החל מה-13 ביוני, רכש איש העסקים כ-12.7 מיליון ממניות אורמת בשער ממוצע של כ-52.4 שקל ובהיקף כספי של 665.9 מיליון שקל. סה"כ נהנה כעת כצמן ממסע ארוך זה (נכון למחיר הסגירה של המניה ביום ד'), מרווח הון כולל של כ-26.4 מיליון שקל.
חברת הנדל"ן של פישמן ממשיכה לרכז עניין בקרב חברת מעבר(ח)
חברת מעבר(ח) חוזרת לפעילות בחברת ההשקעות בתחום הנדל"ן, דרבן, אשר בשליטתו של אליעזר פישמן (53.86%) המשמש בה גם כיו"ר הדירקטוריון. לאחר שדיווחנו ב-14 בדצמבר כי חברת מעבר(ח) מכרה את מלוא אחזקותיה בחברת דרבן חזרה החברה לרכוש את מניות דרבן.
חברת מעבר רכשה 180,726 ממניות דרבן בשער ממוצע של 21.2 שקל למניה ובהיקף כספי כולל של 3.834 מיליון שקל ובכך הביאה את שיעור אחזקותיה בחברה ל-0.95% מהון המניות.
נזכיר, כי חזרתה זו של דרבן לחברה באה לאחר שמימשה את מלוא אחזקותיה אשר עמדו על היקף כספי של 16 מיליון שקלים בכך שמכרה 593,101 מניות בשער ממוצע של 27 שקל למניה.
חברת מעבר(ח) מימשה דאז ב-10 לדצמבר את מלוא אחזקותיה בדרבן בכך שמכרה 593,101 מניות בשער ממוצע של 27 שקל למניה ובהיקף כספי של כ-16 מיליון שקל.
פישמן לא נותר מאחור וגם הוא מגדיל אחזקות בחברה שבבעלותו
גם פישמן, אשר מתבצעות פעולות ערות בחברות שבשליטתו, לא נשאר אדיש וניתן היה לראות השבוע בימים א' ו-ג' כי הגדיל אחזקותיו בחברת כלכלית ירושלים אשר בשליטתו ומשמש בה גם כיו"ר הדירקטוריון.
פישמן רכש השבוע 49,410 מניות בשער ממוצע של 68.24 שקל למניה ובהיקף כספי של 3.36 מיליון שקל. נכון לכתיבת שורות אלה נסחרת המניה בשער של 67.45 שקל בבורסה הנמוך בשיעור של 1.2% ממחיר הרכישה של פישמן.
מניות החברה מרכזות מחזור ממוצע חודשי של כ-10 מיליון שקל ושווי השוק של החברה אשר משתקף על פי המסחר באחד העם הינו ברמה של 3.972 מיליארד שקל.
מניית כלכלית רשמה תנודתיות רבה במהלך השנה שחלפה. זאת לאחר שפתחה את 2007 ברמה של 57.91 שקל וטיפסה אף לרמה של 104.82 שקל למניה בתחילת חודש מאי , עליה של 81%. אולם, לאחר שהגיעה לרמת שיא זו, אשר הינה גם רמת השיא של כל הזמנים למניה, החלה לסגת לאחור והגיעה באמצע אוגוסט אף לשער של 67.31 שקל למניה, ירידה של 35% לעומת השיא שרמשה שלושה חודשים קודם לכן.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
