בעלי עניין: כצמן לא אמר את המילה האחרונה
מסע רכישותיו של חיים כצמן בחברת אורמת איננו הסתיים ונראה כי איש העסקים הישראלי מסתכל לטווח הארוך בזמן שהוא ממשיך להגדיל את החזקותיו בחברת האנרגיה הירוקה מידי שבוע ומאותת לברוניצקים שהוא לא מתכוון לוותר.
חברת גזית אינק, אשר בשליטתם של חיים כצמן ודורי סגל, הגדילה השבוע שוב את אחזקותיה בחברת אורמת. כאשר, בימים א' ו-ב' רכשה החברה בהיקפים של 3.867 מיליון שקלים ו-1.274 מיליון שקלים בהתאמה. סה"כ רכשה החברה השבוע 92,500 מניות בשער ממוצע של 55.538 שקל ובהיקף כספי של 5.142 מיליון שקלים ובכך הביאה את אחזקותיה באורמת ל-19.03% מהון המניות.
בהסתכלות כוללת של מסע רכישותיו של כצמן החל מה-13 ביוני, רכש איש העסקים כ-12.7 מיליון ממניות אורמת בשער ממוצע של כ-52.4 שקל ובהיקף כספי של 665.9 מיליון שקל. סה"כ נהנה כעת כצמן ממסע ארוך זה (נכון למחיר הסגירה של המניה ביום ד'), מרווח הון כולל של כ-26.4 מיליון שקל.
חברת הנדל"ן של פישמן ממשיכה לרכז עניין בקרב חברת מעבר(ח)
חברת מעבר(ח) חוזרת לפעילות בחברת ההשקעות בתחום הנדל"ן, דרבן, אשר בשליטתו של אליעזר פישמן (53.86%) המשמש בה גם כיו"ר הדירקטוריון. לאחר שדיווחנו ב-14 בדצמבר כי חברת מעבר(ח) מכרה את מלוא אחזקותיה בחברת דרבן חזרה החברה לרכוש את מניות דרבן.
חברת מעבר רכשה 180,726 ממניות דרבן בשער ממוצע של 21.2 שקל למניה ובהיקף כספי כולל של 3.834 מיליון שקל ובכך הביאה את שיעור אחזקותיה בחברה ל-0.95% מהון המניות.
נזכיר, כי חזרתה זו של דרבן לחברה באה לאחר שמימשה את מלוא אחזקותיה אשר עמדו על היקף כספי של 16 מיליון שקלים בכך שמכרה 593,101 מניות בשער ממוצע של 27 שקל למניה.
חברת מעבר(ח) מימשה דאז ב-10 לדצמבר את מלוא אחזקותיה בדרבן בכך שמכרה 593,101 מניות בשער ממוצע של 27 שקל למניה ובהיקף כספי של כ-16 מיליון שקל.
פישמן לא נותר מאחור וגם הוא מגדיל אחזקות בחברה שבבעלותו
גם פישמן, אשר מתבצעות פעולות ערות בחברות שבשליטתו, לא נשאר אדיש וניתן היה לראות השבוע בימים א' ו-ג' כי הגדיל אחזקותיו בחברת כלכלית ירושלים אשר בשליטתו ומשמש בה גם כיו"ר הדירקטוריון.
פישמן רכש השבוע 49,410 מניות בשער ממוצע של 68.24 שקל למניה ובהיקף כספי של 3.36 מיליון שקל. נכון לכתיבת שורות אלה נסחרת המניה בשער של 67.45 שקל בבורסה הנמוך בשיעור של 1.2% ממחיר הרכישה של פישמן.
מניות החברה מרכזות מחזור ממוצע חודשי של כ-10 מיליון שקל ושווי השוק של החברה אשר משתקף על פי המסחר באחד העם הינו ברמה של 3.972 מיליארד שקל.
מניית כלכלית רשמה תנודתיות רבה במהלך השנה שחלפה. זאת לאחר שפתחה את 2007 ברמה של 57.91 שקל וטיפסה אף לרמה של 104.82 שקל למניה בתחילת חודש מאי , עליה של 81%. אולם, לאחר שהגיעה לרמת שיא זו, אשר הינה גם רמת השיא של כל הזמנים למניה, החלה לסגת לאחור והגיעה באמצע אוגוסט אף לשער של 67.31 שקל למניה, ירידה של 35% לעומת השיא שרמשה שלושה חודשים קודם לכן.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
