בעלי עניין: כצמן לא אמר את המילה האחרונה
מסע רכישותיו של חיים כצמן בחברת אורמת איננו הסתיים ונראה כי איש העסקים הישראלי מסתכל לטווח הארוך בזמן שהוא ממשיך להגדיל את החזקותיו בחברת האנרגיה הירוקה מידי שבוע ומאותת לברוניצקים שהוא לא מתכוון לוותר.
חברת גזית אינק, אשר בשליטתם של חיים כצמן ודורי סגל, הגדילה השבוע שוב את אחזקותיה בחברת אורמת. כאשר, בימים א' ו-ב' רכשה החברה בהיקפים של 3.867 מיליון שקלים ו-1.274 מיליון שקלים בהתאמה. סה"כ רכשה החברה השבוע 92,500 מניות בשער ממוצע של 55.538 שקל ובהיקף כספי של 5.142 מיליון שקלים ובכך הביאה את אחזקותיה באורמת ל-19.03% מהון המניות.
בהסתכלות כוללת של מסע רכישותיו של כצמן החל מה-13 ביוני, רכש איש העסקים כ-12.7 מיליון ממניות אורמת בשער ממוצע של כ-52.4 שקל ובהיקף כספי של 665.9 מיליון שקל. סה"כ נהנה כעת כצמן ממסע ארוך זה (נכון למחיר הסגירה של המניה ביום ד'), מרווח הון כולל של כ-26.4 מיליון שקל.
חברת הנדל"ן של פישמן ממשיכה לרכז עניין בקרב חברת מעבר(ח)
חברת מעבר(ח) חוזרת לפעילות בחברת ההשקעות בתחום הנדל"ן, דרבן, אשר בשליטתו של אליעזר פישמן (53.86%) המשמש בה גם כיו"ר הדירקטוריון. לאחר שדיווחנו ב-14 בדצמבר כי חברת מעבר(ח) מכרה את מלוא אחזקותיה בחברת דרבן חזרה החברה לרכוש את מניות דרבן.
חברת מעבר רכשה 180,726 ממניות דרבן בשער ממוצע של 21.2 שקל למניה ובהיקף כספי כולל של 3.834 מיליון שקל ובכך הביאה את שיעור אחזקותיה בחברה ל-0.95% מהון המניות.
נזכיר, כי חזרתה זו של דרבן לחברה באה לאחר שמימשה את מלוא אחזקותיה אשר עמדו על היקף כספי של 16 מיליון שקלים בכך שמכרה 593,101 מניות בשער ממוצע של 27 שקל למניה.
חברת מעבר(ח) מימשה דאז ב-10 לדצמבר את מלוא אחזקותיה בדרבן בכך שמכרה 593,101 מניות בשער ממוצע של 27 שקל למניה ובהיקף כספי של כ-16 מיליון שקל.
פישמן לא נותר מאחור וגם הוא מגדיל אחזקות בחברה שבבעלותו
גם פישמן, אשר מתבצעות פעולות ערות בחברות שבשליטתו, לא נשאר אדיש וניתן היה לראות השבוע בימים א' ו-ג' כי הגדיל אחזקותיו בחברת כלכלית ירושלים אשר בשליטתו ומשמש בה גם כיו"ר הדירקטוריון.
פישמן רכש השבוע 49,410 מניות בשער ממוצע של 68.24 שקל למניה ובהיקף כספי של 3.36 מיליון שקל. נכון לכתיבת שורות אלה נסחרת המניה בשער של 67.45 שקל בבורסה הנמוך בשיעור של 1.2% ממחיר הרכישה של פישמן.
מניות החברה מרכזות מחזור ממוצע חודשי של כ-10 מיליון שקל ושווי השוק של החברה אשר משתקף על פי המסחר באחד העם הינו ברמה של 3.972 מיליארד שקל.
מניית כלכלית רשמה תנודתיות רבה במהלך השנה שחלפה. זאת לאחר שפתחה את 2007 ברמה של 57.91 שקל וטיפסה אף לרמה של 104.82 שקל למניה בתחילת חודש מאי , עליה של 81%. אולם, לאחר שהגיעה לרמת שיא זו, אשר הינה גם רמת השיא של כל הזמנים למניה, החלה לסגת לאחור והגיעה באמצע אוגוסט אף לשער של 67.31 שקל למניה, ירידה של 35% לעומת השיא שרמשה שלושה חודשים קודם לכן.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
