בעלי עניין: כצמן לא אמר את המילה האחרונה
מסע רכישותיו של חיים כצמן בחברת אורמת איננו הסתיים ונראה כי איש העסקים הישראלי מסתכל לטווח הארוך בזמן שהוא ממשיך להגדיל את החזקותיו בחברת האנרגיה הירוקה מידי שבוע ומאותת לברוניצקים שהוא לא מתכוון לוותר.
חברת גזית אינק, אשר בשליטתם של חיים כצמן ודורי סגל, הגדילה השבוע שוב את אחזקותיה בחברת אורמת. כאשר, בימים א' ו-ב' רכשה החברה בהיקפים של 3.867 מיליון שקלים ו-1.274 מיליון שקלים בהתאמה. סה"כ רכשה החברה השבוע 92,500 מניות בשער ממוצע של 55.538 שקל ובהיקף כספי של 5.142 מיליון שקלים ובכך הביאה את אחזקותיה באורמת ל-19.03% מהון המניות.
בהסתכלות כוללת של מסע רכישותיו של כצמן החל מה-13 ביוני, רכש איש העסקים כ-12.7 מיליון ממניות אורמת בשער ממוצע של כ-52.4 שקל ובהיקף כספי של 665.9 מיליון שקל. סה"כ נהנה כעת כצמן ממסע ארוך זה (נכון למחיר הסגירה של המניה ביום ד'), מרווח הון כולל של כ-26.4 מיליון שקל.
חברת הנדל"ן של פישמן ממשיכה לרכז עניין בקרב חברת מעבר(ח)
חברת מעבר(ח) חוזרת לפעילות בחברת ההשקעות בתחום הנדל"ן, דרבן, אשר בשליטתו של אליעזר פישמן (53.86%) המשמש בה גם כיו"ר הדירקטוריון. לאחר שדיווחנו ב-14 בדצמבר כי חברת מעבר(ח) מכרה את מלוא אחזקותיה בחברת דרבן חזרה החברה לרכוש את מניות דרבן.
חברת מעבר רכשה 180,726 ממניות דרבן בשער ממוצע של 21.2 שקל למניה ובהיקף כספי כולל של 3.834 מיליון שקל ובכך הביאה את שיעור אחזקותיה בחברה ל-0.95% מהון המניות.
נזכיר, כי חזרתה זו של דרבן לחברה באה לאחר שמימשה את מלוא אחזקותיה אשר עמדו על היקף כספי של 16 מיליון שקלים בכך שמכרה 593,101 מניות בשער ממוצע של 27 שקל למניה.
חברת מעבר(ח) מימשה דאז ב-10 לדצמבר את מלוא אחזקותיה בדרבן בכך שמכרה 593,101 מניות בשער ממוצע של 27 שקל למניה ובהיקף כספי של כ-16 מיליון שקל.
פישמן לא נותר מאחור וגם הוא מגדיל אחזקות בחברה שבבעלותו
גם פישמן, אשר מתבצעות פעולות ערות בחברות שבשליטתו, לא נשאר אדיש וניתן היה לראות השבוע בימים א' ו-ג' כי הגדיל אחזקותיו בחברת כלכלית ירושלים אשר בשליטתו ומשמש בה גם כיו"ר הדירקטוריון.
פישמן רכש השבוע 49,410 מניות בשער ממוצע של 68.24 שקל למניה ובהיקף כספי של 3.36 מיליון שקל. נכון לכתיבת שורות אלה נסחרת המניה בשער של 67.45 שקל בבורסה הנמוך בשיעור של 1.2% ממחיר הרכישה של פישמן.
מניות החברה מרכזות מחזור ממוצע חודשי של כ-10 מיליון שקל ושווי השוק של החברה אשר משתקף על פי המסחר באחד העם הינו ברמה של 3.972 מיליארד שקל.
מניית כלכלית רשמה תנודתיות רבה במהלך השנה שחלפה. זאת לאחר שפתחה את 2007 ברמה של 57.91 שקל וטיפסה אף לרמה של 104.82 שקל למניה בתחילת חודש מאי , עליה של 81%. אולם, לאחר שהגיעה לרמת שיא זו, אשר הינה גם רמת השיא של כל הזמנים למניה, החלה לסגת לאחור והגיעה באמצע אוגוסט אף לשער של 67.31 שקל למניה, ירידה של 35% לעומת השיא שרמשה שלושה חודשים קודם לכן.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
