מרבית מנהלי ההון סיכון סוברים: האטה בארה"ב לא תפגע בהיי-טק הישראלי

על פי הסקר של Deloitte בריטמן אלמגור עולה כי 67% ממנהלי ההון סיכון מעריכים כי ההיי-טק הישראלי לא יפגע משמעותית מההאטה בארה"ב. ממליצים להגדיל את הפעילות באסיה על חשבון ארה"ב
שהם לוי |

יותר מ- 70% ממנהלי ההון סיכון בישראל סבורים כי גוגל ומיקרוסופט שילמו מחירים מנופחים על רכישת הרשתות החברתיות יו-טיוב ופייסבוק. כך עולה מסקר ה- VC indicator הרבעוני שערכה פירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור ברבעון הרביעי של 2007 בקרב אנשי קרנות הון סיכון. זו הפעם ה-22 שהסקר נערך בישראל.

מהסקר עולה כי רק 7% ממנהלי ההון סיכון הגדירו את המחיר ששילמה גוגל על יו-טיוב - 1.65 מיליארד דולר – כ"מחיר מציאה". 21% סבורים שהעסקה בוצעה לפי שווי הוגן, בעוד שרוב מכריע של 72% סבורים שהעסקה בוצעה לפי שווי מופרז. איש ממנהלי ההון סיכון לא חשב שהעסקה שבה רכשה מיקרוסופט 1.6% מפייסבוק לפי שווי של 15 מיליארד דולר נעשתה במחיר מציאה. 21% סבורים כי מדובר בשווי הוגן ו-79% סבורים שהעסקה בוצעה לפי שווי מנופח.

מנהלי ההון סיכון אופטימיים באשר לגורלן של חברות ה- web 2.0 הישראליות. כל המשתתפים בסקר מעריכים שב-2008 יירכשו עוד חברות כאלה, כאשר 39% סבורים כי ירכשו 3 חברות כאלה, 14% צופים כי ירכשו 4 חברות WEB 2.0 ישראליות ו-22% צופים כי לפחות 5 חברות כאלה יירכשו.

רו"ח אשר מכלוביץ', ראש מגזר ההיי-טק ב-Deloitte בריטמן אלמגור, אומר כי "עולם האינטרנט חוזר למרכז הבמה בקרנות הישראליות ומגלם בתוכו לא מעט הזדמנויות. ישנם מקצועני השקעות בקרנות שמאמינים בתעשיית האינטרנט המקומית ויודעים לנתח את המודלים העסקיים החדשים שנולדים ברשת, ואלו הן חדשות טובות ליזמי האינטרנט המקומיים".

עם זאת, מכלוביץ' מתריע כי "יזמים וקרנות צריכים לשים לב שמיתון בארה"ב יפגע בחברות מסורתיות, ואלה עלולות לקצץ בתקציבי הפרסום שלהן ברשת,

אותם תקציבי ענק שמניעים את הרשת. מיתון עלול גם לפגוע ברכישות של צרכנים ברשת, עוד צינור הכנסה חשוב לחברות אינטרנט. חשוב שחברות ומשקיעים יהיו ערים לכך".

עוד עולה מהסקר כי 10% בלבד מאנשי ההון סיכון בישראל סבורים שהמצב הכלכלי במשק ישתפר בחצי השנה הקרובה. 27% סבורים כי תחול הרעה ו-63% סבורים כי לא יחול שינוי משמעותי. לגבי המשק האמריקאי התחזית שלהם אף יותר פסימית: 50% ממנהלי ההון סיכון סבורים כי קיימת סבירות גבוהה להאטה כלכלית בארה"ב ב-2008, לעומת 23% בלבד שטוענים כי קיימת סבירים נמוכה לכך. יחד עם זאת, רוב מנהלי ההון סיכון (67%) צופים כי האטה בארה"ב לא תביא לפגיעה משמעותית בהיי-טק הישראלי, בעוד ש-30% צופים פגיעה כזו.

"תעשיות ההיי-טק וההון הסיכון הופכות ליותר גלובליות, ובמקביל הכלכלה האמריקאית הופכת לפחות דומיננטית", מציין מכלוביץ'. "ההיי-טק הישראלי, ועימו הקרנות, צריכים להסתכל אל מעבר לארה"ב גם אל מדינות שעד כה נפח הפעילות העסקית עימן לא היה גבוה, במיוחד אל הכלכלות הצומחות באסיה ואל השוק האירופאי, שקרוב לבית".

נתון מעניין נוסף שעולה מהסקר הוא כי מרבית מנהלי ההון סיכון (77%) אינם מוטרדים מחולשתו המתמשכת של הדולר וסבורים כי הוא לא פוגע משמעותית בתעשיית ההיי-טק הישראלית.

אחרי שנה בינונית מבחינת הנפקות של חברות ישראליות בנאסד"ק, צופים רוב אנשי ההון סיכון כי ב-2008 נראה תמונה דומה. 38% מעריכים כי השנה יונפקו בנאסד"ק 3-4 חברות היי-טק ישראליות, שיעור זהה צופים הנפקה של 5-6 חברות, ו-21% מעריכים כי יונפקו 7-8 חברות. איש מהנשאלים לא צופה הנפקה של יותר מ-8 חברות.

לדברי מכלוביץ', "השנה האחרונה הוכיחה כי גם לאחר התאוששות השוק קשה להנפיק בנאסד"ק. חלק מהחברות המנפיקות חוו קשיים לא מבוטלים גם לאחר ההנפקה. כאשר שוק ההנפקות הופך ללא נגיש, הוא מוריד את הערכות השווי של אופציית המימוש שנותרה -מיזוגים ורכישות. ככל שיותר חברות יונפקו, כך יעלו גם סכומי הרכישות".

למרות שקרנות הון סיכון בארה"ב ממעטות יחסית להשקיע בטכנולוגיות מים, 71% מאנשי ההון סיכון סבורים כי ישראל לא טועה כשהיא מרכזת את מירב מאמצי הקלינטק שלה בתחום המים.

86% מאנשי ההון סיכון צופים כי השנה נראה עלייה במספר עסקאות ההשקעה של קרנות הון סיכון בחברות קלינטק, לעומת 48% שצופים עלייה במספר העסקאות בתחום האינטרנט, ושיעור זהה שצופים גידול במספר העסקאות בתחום המכשור הרפואי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.