מרבית מנהלי ההון סיכון סוברים: האטה בארה"ב לא תפגע בהיי-טק הישראלי
יותר מ- 70% ממנהלי ההון סיכון בישראל סבורים כי גוגל ומיקרוסופט שילמו מחירים מנופחים על רכישת הרשתות החברתיות יו-טיוב ופייסבוק. כך עולה מסקר ה- VC indicator הרבעוני שערכה פירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור ברבעון הרביעי של 2007 בקרב אנשי קרנות הון סיכון. זו הפעם ה-22 שהסקר נערך בישראל.
מהסקר עולה כי רק 7% ממנהלי ההון סיכון הגדירו את המחיר ששילמה גוגל על יו-טיוב - 1.65 מיליארד דולר – כ"מחיר מציאה". 21% סבורים שהעסקה בוצעה לפי שווי הוגן, בעוד שרוב מכריע של 72% סבורים שהעסקה בוצעה לפי שווי מופרז. איש ממנהלי ההון סיכון לא חשב שהעסקה שבה רכשה מיקרוסופט 1.6% מפייסבוק לפי שווי של 15 מיליארד דולר נעשתה במחיר מציאה. 21% סבורים כי מדובר בשווי הוגן ו-79% סבורים שהעסקה בוצעה לפי שווי מנופח.
מנהלי ההון סיכון אופטימיים באשר לגורלן של חברות ה- web 2.0 הישראליות. כל המשתתפים בסקר מעריכים שב-2008 יירכשו עוד חברות כאלה, כאשר 39% סבורים כי ירכשו 3 חברות כאלה, 14% צופים כי ירכשו 4 חברות WEB 2.0 ישראליות ו-22% צופים כי לפחות 5 חברות כאלה יירכשו.
רו"ח אשר מכלוביץ', ראש מגזר ההיי-טק ב-Deloitte בריטמן אלמגור, אומר כי "עולם האינטרנט חוזר למרכז הבמה בקרנות הישראליות ומגלם בתוכו לא מעט הזדמנויות. ישנם מקצועני השקעות בקרנות שמאמינים בתעשיית האינטרנט המקומית ויודעים לנתח את המודלים העסקיים החדשים שנולדים ברשת, ואלו הן חדשות טובות ליזמי האינטרנט המקומיים".
עם זאת, מכלוביץ' מתריע כי "יזמים וקרנות צריכים לשים לב שמיתון בארה"ב יפגע בחברות מסורתיות, ואלה עלולות לקצץ בתקציבי הפרסום שלהן ברשת,
אותם תקציבי ענק שמניעים את הרשת. מיתון עלול גם לפגוע ברכישות של צרכנים ברשת, עוד צינור הכנסה חשוב לחברות אינטרנט. חשוב שחברות ומשקיעים יהיו ערים לכך".
עוד עולה מהסקר כי 10% בלבד מאנשי ההון סיכון בישראל סבורים שהמצב הכלכלי במשק ישתפר בחצי השנה הקרובה. 27% סבורים כי תחול הרעה ו-63% סבורים כי לא יחול שינוי משמעותי. לגבי המשק האמריקאי התחזית שלהם אף יותר פסימית: 50% ממנהלי ההון סיכון סבורים כי קיימת סבירות גבוהה להאטה כלכלית בארה"ב ב-2008, לעומת 23% בלבד שטוענים כי קיימת סבירים נמוכה לכך. יחד עם זאת, רוב מנהלי ההון סיכון (67%) צופים כי האטה בארה"ב לא תביא לפגיעה משמעותית בהיי-טק הישראלי, בעוד ש-30% צופים פגיעה כזו.
"תעשיות ההיי-טק וההון הסיכון הופכות ליותר גלובליות, ובמקביל הכלכלה האמריקאית הופכת לפחות דומיננטית", מציין מכלוביץ'. "ההיי-טק הישראלי, ועימו הקרנות, צריכים להסתכל אל מעבר לארה"ב גם אל מדינות שעד כה נפח הפעילות העסקית עימן לא היה גבוה, במיוחד אל הכלכלות הצומחות באסיה ואל השוק האירופאי, שקרוב לבית".
נתון מעניין נוסף שעולה מהסקר הוא כי מרבית מנהלי ההון סיכון (77%) אינם מוטרדים מחולשתו המתמשכת של הדולר וסבורים כי הוא לא פוגע משמעותית בתעשיית ההיי-טק הישראלית.
אחרי שנה בינונית מבחינת הנפקות של חברות ישראליות בנאסד"ק, צופים רוב אנשי ההון סיכון כי ב-2008 נראה תמונה דומה. 38% מעריכים כי השנה יונפקו בנאסד"ק 3-4 חברות היי-טק ישראליות, שיעור זהה צופים הנפקה של 5-6 חברות, ו-21% מעריכים כי יונפקו 7-8 חברות. איש מהנשאלים לא צופה הנפקה של יותר מ-8 חברות.
לדברי מכלוביץ', "השנה האחרונה הוכיחה כי גם לאחר התאוששות השוק קשה להנפיק בנאסד"ק. חלק מהחברות המנפיקות חוו קשיים לא מבוטלים גם לאחר ההנפקה. כאשר שוק ההנפקות הופך ללא נגיש, הוא מוריד את הערכות השווי של אופציית המימוש שנותרה -מיזוגים ורכישות. ככל שיותר חברות יונפקו, כך יעלו גם סכומי הרכישות".
למרות שקרנות הון סיכון בארה"ב ממעטות יחסית להשקיע בטכנולוגיות מים, 71% מאנשי ההון סיכון סבורים כי ישראל לא טועה כשהיא מרכזת את מירב מאמצי הקלינטק שלה בתחום המים.
86% מאנשי ההון סיכון צופים כי השנה נראה עלייה במספר עסקאות ההשקעה של קרנות הון סיכון בחברות קלינטק, לעומת 48% שצופים עלייה במספר העסקאות בתחום האינטרנט, ושיעור זהה שצופים גידול במספר העסקאות בתחום המכשור הרפואי.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
