יותר מ- 70% ממנהלי ההון סיכון בישראל סבורים כי גוגל ומיקרוסופט שילמו מחירים מנופחים על רכישת הרשתות החברתיות יו-טיוב ופייסבוק. כך עולה מסקר ה- VC indicator הרבעוני שערכה פירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור ברבעון הרביעי של 2007 בקרב אנשי קרנות הון סיכון. זו הפעם ה-22 שהסקר נערך בישראל.

מהסקר עולה כי רק 7% ממנהלי ההון סיכון הגדירו את המחיר ששילמה גוגל על יו-טיוב - 1.65 מיליארד דולר – כ"מחיר מציאה". 21% סבורים שהעסקה בוצעה לפי שווי הוגן, בעוד שרוב מכריע של 72% סבורים שהעסקה בוצעה לפי שווי מופרז. איש ממנהלי ההון סיכון לא חשב שהעסקה שבה רכשה מיקרוסופט 1.6% מפייסבוק לפי שווי של 15 מיליארד דולר נעשתה במחיר מציאה. 21% סבורים כי מדובר בשווי הוגן ו-79% סבורים שהעסקה בוצעה לפי שווי מנופח.

מנהלי ההון סיכון אופטימיים באשר לגורלן של חברות ה- web 2.0 הישראליות. כל המשתתפים בסקר מעריכים שב-2008 יירכשו עוד חברות כאלה, כאשר 39% סבורים כי ירכשו 3 חברות כאלה, 14% צופים כי ירכשו 4 חברות WEB 2.0 ישראליות ו-22% צופים כי לפחות 5 חברות כאלה יירכשו.

רו"ח אשר מכלוביץ', ראש מגזר ההיי-טק ב-Deloitte בריטמן אלמגור, אומר כי "עולם האינטרנט חוזר למרכז הבמה בקרנות הישראליות ומגלם בתוכו לא מעט הזדמנויות. ישנם מקצועני השקעות בקרנות שמאמינים בתעשיית האינטרנט המקומית ויודעים לנתח את המודלים העסקיים החדשים שנולדים ברשת, ואלו הן חדשות טובות ליזמי האינטרנט המקומיים".

עם זאת, מכלוביץ' מתריע כי "יזמים וקרנות צריכים לשים לב שמיתון בארה"ב יפגע בחברות מסורתיות, ואלה עלולות לקצץ בתקציבי הפרסום שלהן ברשת,

אותם תקציבי ענק שמניעים את הרשת. מיתון עלול גם לפגוע ברכישות של צרכנים ברשת, עוד צינור הכנסה חשוב לחברות אינטרנט. חשוב שחברות ומשקיעים יהיו ערים לכך".

עוד עולה מהסקר כי 10% בלבד מאנשי ההון סיכון בישראל סבורים שהמצב הכלכלי במשק ישתפר בחצי השנה הקרובה. 27% סבורים כי תחול הרעה ו-63% סבורים כי לא יחול שינוי משמעותי. לגבי המשק האמריקאי התחזית שלהם אף יותר פסימית: 50% ממנהלי ההון סיכון סבורים כי קיימת סבירות גבוהה להאטה כלכלית בארה"ב ב-2008, לעומת 23% בלבד שטוענים כי קיימת סבירים נמוכה לכך. יחד עם זאת, רוב מנהלי ההון סיכון (67%) צופים כי האטה בארה"ב לא תביא לפגיעה משמעותית בהיי-טק הישראלי, בעוד ש-30% צופים פגיעה כזו.

"תעשיות ההיי-טק וההון הסיכון הופכות ליותר גלובליות, ובמקביל הכלכלה האמריקאית הופכת לפחות דומיננטית", מציין מכלוביץ'. "ההיי-טק הישראלי, ועימו הקרנות, צריכים להסתכל אל מעבר לארה"ב גם אל מדינות שעד כה נפח הפעילות העסקית עימן לא היה גבוה, במיוחד אל הכלכלות הצומחות באסיה ואל השוק האירופאי, שקרוב לבית".

נתון מעניין נוסף שעולה מהסקר הוא כי מרבית מנהלי ההון סיכון (77%) אינם מוטרדים מחולשתו המתמשכת של הדולר וסבורים כי הוא לא פוגע משמעותית בתעשיית ההיי-טק הישראלית.

אחרי שנה בינונית מבחינת הנפקות של חברות ישראליות בנאסד"ק, צופים רוב אנשי ההון סיכון כי ב-2008 נראה תמונה דומה. 38% מעריכים כי השנה יונפקו בנאסד"ק 3-4 חברות היי-טק ישראליות, שיעור זהה צופים הנפקה של 5-6 חברות, ו-21% מעריכים כי יונפקו 7-8 חברות. איש מהנשאלים לא צופה הנפקה של יותר מ-8 חברות.

לדברי מכלוביץ', "השנה האחרונה הוכיחה כי גם לאחר התאוששות השוק קשה להנפיק בנאסד"ק. חלק מהחברות המנפיקות חוו קשיים לא מבוטלים גם לאחר ההנפקה. כאשר שוק ההנפקות הופך ללא נגיש, הוא מוריד את הערכות השווי של אופציית המימוש שנותרה -מיזוגים ורכישות. ככל שיותר חברות יונפקו, כך יעלו גם סכומי הרכישות".

למרות שקרנות הון סיכון בארה"ב ממעטות יחסית להשקיע בטכנולוגיות מים, 71% מאנשי ההון סיכון סבורים כי ישראל לא טועה כשהיא מרכזת את מירב מאמצי הקלינטק שלה בתחום המים.

86% מאנשי ההון סיכון צופים כי השנה נראה עלייה במספר עסקאות ההשקעה של קרנות הון סיכון בחברות קלינטק, לעומת 48% שצופים עלייה במספר העסקאות בתחום האינטרנט, ושיעור זהה שצופים גידול במספר העסקאות בתחום המכשור הרפואי.