מרבית מנהלי ההון סיכון סוברים: האטה בארה"ב לא תפגע בהיי-טק הישראלי
יותר מ- 70% ממנהלי ההון סיכון בישראל סבורים כי גוגל ומיקרוסופט שילמו מחירים מנופחים על רכישת הרשתות החברתיות יו-טיוב ופייסבוק. כך עולה מסקר ה- VC indicator הרבעוני שערכה פירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור ברבעון הרביעי של 2007 בקרב אנשי קרנות הון סיכון. זו הפעם ה-22 שהסקר נערך בישראל.
מהסקר עולה כי רק 7% ממנהלי ההון סיכון הגדירו את המחיר ששילמה גוגל על יו-טיוב - 1.65 מיליארד דולר – כ"מחיר מציאה". 21% סבורים שהעסקה בוצעה לפי שווי הוגן, בעוד שרוב מכריע של 72% סבורים שהעסקה בוצעה לפי שווי מופרז. איש ממנהלי ההון סיכון לא חשב שהעסקה שבה רכשה מיקרוסופט 1.6% מפייסבוק לפי שווי של 15 מיליארד דולר נעשתה במחיר מציאה. 21% סבורים כי מדובר בשווי הוגן ו-79% סבורים שהעסקה בוצעה לפי שווי מנופח.
מנהלי ההון סיכון אופטימיים באשר לגורלן של חברות ה- web 2.0 הישראליות. כל המשתתפים בסקר מעריכים שב-2008 יירכשו עוד חברות כאלה, כאשר 39% סבורים כי ירכשו 3 חברות כאלה, 14% צופים כי ירכשו 4 חברות WEB 2.0 ישראליות ו-22% צופים כי לפחות 5 חברות כאלה יירכשו.
רו"ח אשר מכלוביץ', ראש מגזר ההיי-טק ב-Deloitte בריטמן אלמגור, אומר כי "עולם האינטרנט חוזר למרכז הבמה בקרנות הישראליות ומגלם בתוכו לא מעט הזדמנויות. ישנם מקצועני השקעות בקרנות שמאמינים בתעשיית האינטרנט המקומית ויודעים לנתח את המודלים העסקיים החדשים שנולדים ברשת, ואלו הן חדשות טובות ליזמי האינטרנט המקומיים".
עם זאת, מכלוביץ' מתריע כי "יזמים וקרנות צריכים לשים לב שמיתון בארה"ב יפגע בחברות מסורתיות, ואלה עלולות לקצץ בתקציבי הפרסום שלהן ברשת,
אותם תקציבי ענק שמניעים את הרשת. מיתון עלול גם לפגוע ברכישות של צרכנים ברשת, עוד צינור הכנסה חשוב לחברות אינטרנט. חשוב שחברות ומשקיעים יהיו ערים לכך".
עוד עולה מהסקר כי 10% בלבד מאנשי ההון סיכון בישראל סבורים שהמצב הכלכלי במשק ישתפר בחצי השנה הקרובה. 27% סבורים כי תחול הרעה ו-63% סבורים כי לא יחול שינוי משמעותי. לגבי המשק האמריקאי התחזית שלהם אף יותר פסימית: 50% ממנהלי ההון סיכון סבורים כי קיימת סבירות גבוהה להאטה כלכלית בארה"ב ב-2008, לעומת 23% בלבד שטוענים כי קיימת סבירים נמוכה לכך. יחד עם זאת, רוב מנהלי ההון סיכון (67%) צופים כי האטה בארה"ב לא תביא לפגיעה משמעותית בהיי-טק הישראלי, בעוד ש-30% צופים פגיעה כזו.
"תעשיות ההיי-טק וההון הסיכון הופכות ליותר גלובליות, ובמקביל הכלכלה האמריקאית הופכת לפחות דומיננטית", מציין מכלוביץ'. "ההיי-טק הישראלי, ועימו הקרנות, צריכים להסתכל אל מעבר לארה"ב גם אל מדינות שעד כה נפח הפעילות העסקית עימן לא היה גבוה, במיוחד אל הכלכלות הצומחות באסיה ואל השוק האירופאי, שקרוב לבית".
נתון מעניין נוסף שעולה מהסקר הוא כי מרבית מנהלי ההון סיכון (77%) אינם מוטרדים מחולשתו המתמשכת של הדולר וסבורים כי הוא לא פוגע משמעותית בתעשיית ההיי-טק הישראלית.
אחרי שנה בינונית מבחינת הנפקות של חברות ישראליות בנאסד"ק, צופים רוב אנשי ההון סיכון כי ב-2008 נראה תמונה דומה. 38% מעריכים כי השנה יונפקו בנאסד"ק 3-4 חברות היי-טק ישראליות, שיעור זהה צופים הנפקה של 5-6 חברות, ו-21% מעריכים כי יונפקו 7-8 חברות. איש מהנשאלים לא צופה הנפקה של יותר מ-8 חברות.
לדברי מכלוביץ', "השנה האחרונה הוכיחה כי גם לאחר התאוששות השוק קשה להנפיק בנאסד"ק. חלק מהחברות המנפיקות חוו קשיים לא מבוטלים גם לאחר ההנפקה. כאשר שוק ההנפקות הופך ללא נגיש, הוא מוריד את הערכות השווי של אופציית המימוש שנותרה -מיזוגים ורכישות. ככל שיותר חברות יונפקו, כך יעלו גם סכומי הרכישות".
למרות שקרנות הון סיכון בארה"ב ממעטות יחסית להשקיע בטכנולוגיות מים, 71% מאנשי ההון סיכון סבורים כי ישראל לא טועה כשהיא מרכזת את מירב מאמצי הקלינטק שלה בתחום המים.
86% מאנשי ההון סיכון צופים כי השנה נראה עלייה במספר עסקאות ההשקעה של קרנות הון סיכון בחברות קלינטק, לעומת 48% שצופים עלייה במספר העסקאות בתחום האינטרנט, ושיעור זהה שצופים גידול במספר העסקאות בתחום המכשור הרפואי.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הן במספר תובעי האבטלה והן במספר תובעי הבטחת ההכנסה נרשמו עליות ביחס לחודש אוקטובר. מספר תובעי האבטלה עלה מכ-116.1 אלף לכ-118 אלף, ומשקף את מגמת העלייה המתונה שנרשמה מאז ראשית 2025. לעומת זאת, מספר תובעי הבטחת ההכנסה עלה גם הוא במקצת, והוא משקף את מגמת התנודתיות שנרשמה מאז סיום המלחמה עם איראן, כאשר עד יוני 2025 נרשמה ירידה די עקבית במספר תובעי הבטחת ההכנסה, אך לאחר המבצע נרשמת תנודתיות מסוימת, אך עדיין, מספר תובעי הבטחת הכנסה, כ-36 אלף איש, נותר נמוך בהשוואה לעשורים האחרונים.
מבחינת גילאים, הצעירים עד גיל 34 מהווים כעת 27.3% מדורשי העבודה (ירידה של 0.7 נקודות אחוז), קבוצת הגיל הבינוני 35-54 מייצגת 42.5% (ירידה של 0.2 נקודות), ואילו המבוגרים מעל גיל 55 טיפסו ל-30.2% - עלייה של 0.9 נקודות אחוז. בשירות התעסוקה מדגישים כי למרות התנודות, התפלגות הגילים שבה בהדרגה למתכונת הרגילה שאפיינה את שוק העבודה טרם המלחמה. הדוגמה הבולטת: בנובמבר 2023, ממש בפתיחת המערכה, הצעירים היוו 37.6% מדורשי העבודה. היום, המספר כמעט זהה לנובמבר 2022 - פער של 0.4 נקודות אחוז בלבד (27.7% אז לעומת 27.3% כיום).
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
השוואה לשנים קודמות
מבין 161.1 אלף דורשי העבודה כ-129.3 אלף היו רשומים גם בחודש אוקטובר 2025 כאשר במהלך החודש נוספו 32.3 אלף הם נרשמים חדשים, כאשר לפי לשכת התעסוקה מדובר בנתון דומה לחודשי נובמבר בזמני שגרה בשנים האחרונות, בלי נובמבר 2020 שהושפע ממגיפת הקורונה ומנובמבר 2023 שהושפע מפרוץ המלחמה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
