מרבית מנהלי ההון סיכון סוברים: האטה בארה"ב לא תפגע בהיי-טק הישראלי
יותר מ- 70% ממנהלי ההון סיכון בישראל סבורים כי גוגל ומיקרוסופט שילמו מחירים מנופחים על רכישת הרשתות החברתיות יו-טיוב ופייסבוק. כך עולה מסקר ה- VC indicator הרבעוני שערכה פירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור ברבעון הרביעי של 2007 בקרב אנשי קרנות הון סיכון. זו הפעם ה-22 שהסקר נערך בישראל.
מהסקר עולה כי רק 7% ממנהלי ההון סיכון הגדירו את המחיר ששילמה גוגל על יו-טיוב - 1.65 מיליארד דולר – כ"מחיר מציאה". 21% סבורים שהעסקה בוצעה לפי שווי הוגן, בעוד שרוב מכריע של 72% סבורים שהעסקה בוצעה לפי שווי מופרז. איש ממנהלי ההון סיכון לא חשב שהעסקה שבה רכשה מיקרוסופט 1.6% מפייסבוק לפי שווי של 15 מיליארד דולר נעשתה במחיר מציאה. 21% סבורים כי מדובר בשווי הוגן ו-79% סבורים שהעסקה בוצעה לפי שווי מנופח.
מנהלי ההון סיכון אופטימיים באשר לגורלן של חברות ה- web 2.0 הישראליות. כל המשתתפים בסקר מעריכים שב-2008 יירכשו עוד חברות כאלה, כאשר 39% סבורים כי ירכשו 3 חברות כאלה, 14% צופים כי ירכשו 4 חברות WEB 2.0 ישראליות ו-22% צופים כי לפחות 5 חברות כאלה יירכשו.
רו"ח אשר מכלוביץ', ראש מגזר ההיי-טק ב-Deloitte בריטמן אלמגור, אומר כי "עולם האינטרנט חוזר למרכז הבמה בקרנות הישראליות ומגלם בתוכו לא מעט הזדמנויות. ישנם מקצועני השקעות בקרנות שמאמינים בתעשיית האינטרנט המקומית ויודעים לנתח את המודלים העסקיים החדשים שנולדים ברשת, ואלו הן חדשות טובות ליזמי האינטרנט המקומיים".
עם זאת, מכלוביץ' מתריע כי "יזמים וקרנות צריכים לשים לב שמיתון בארה"ב יפגע בחברות מסורתיות, ואלה עלולות לקצץ בתקציבי הפרסום שלהן ברשת,
אותם תקציבי ענק שמניעים את הרשת. מיתון עלול גם לפגוע ברכישות של צרכנים ברשת, עוד צינור הכנסה חשוב לחברות אינטרנט. חשוב שחברות ומשקיעים יהיו ערים לכך".
עוד עולה מהסקר כי 10% בלבד מאנשי ההון סיכון בישראל סבורים שהמצב הכלכלי במשק ישתפר בחצי השנה הקרובה. 27% סבורים כי תחול הרעה ו-63% סבורים כי לא יחול שינוי משמעותי. לגבי המשק האמריקאי התחזית שלהם אף יותר פסימית: 50% ממנהלי ההון סיכון סבורים כי קיימת סבירות גבוהה להאטה כלכלית בארה"ב ב-2008, לעומת 23% בלבד שטוענים כי קיימת סבירים נמוכה לכך. יחד עם זאת, רוב מנהלי ההון סיכון (67%) צופים כי האטה בארה"ב לא תביא לפגיעה משמעותית בהיי-טק הישראלי, בעוד ש-30% צופים פגיעה כזו.
"תעשיות ההיי-טק וההון הסיכון הופכות ליותר גלובליות, ובמקביל הכלכלה האמריקאית הופכת לפחות דומיננטית", מציין מכלוביץ'. "ההיי-טק הישראלי, ועימו הקרנות, צריכים להסתכל אל מעבר לארה"ב גם אל מדינות שעד כה נפח הפעילות העסקית עימן לא היה גבוה, במיוחד אל הכלכלות הצומחות באסיה ואל השוק האירופאי, שקרוב לבית".
נתון מעניין נוסף שעולה מהסקר הוא כי מרבית מנהלי ההון סיכון (77%) אינם מוטרדים מחולשתו המתמשכת של הדולר וסבורים כי הוא לא פוגע משמעותית בתעשיית ההיי-טק הישראלית.
אחרי שנה בינונית מבחינת הנפקות של חברות ישראליות בנאסד"ק, צופים רוב אנשי ההון סיכון כי ב-2008 נראה תמונה דומה. 38% מעריכים כי השנה יונפקו בנאסד"ק 3-4 חברות היי-טק ישראליות, שיעור זהה צופים הנפקה של 5-6 חברות, ו-21% מעריכים כי יונפקו 7-8 חברות. איש מהנשאלים לא צופה הנפקה של יותר מ-8 חברות.
לדברי מכלוביץ', "השנה האחרונה הוכיחה כי גם לאחר התאוששות השוק קשה להנפיק בנאסד"ק. חלק מהחברות המנפיקות חוו קשיים לא מבוטלים גם לאחר ההנפקה. כאשר שוק ההנפקות הופך ללא נגיש, הוא מוריד את הערכות השווי של אופציית המימוש שנותרה -מיזוגים ורכישות. ככל שיותר חברות יונפקו, כך יעלו גם סכומי הרכישות".
למרות שקרנות הון סיכון בארה"ב ממעטות יחסית להשקיע בטכנולוגיות מים, 71% מאנשי ההון סיכון סבורים כי ישראל לא טועה כשהיא מרכזת את מירב מאמצי הקלינטק שלה בתחום המים.
86% מאנשי ההון סיכון צופים כי השנה נראה עלייה במספר עסקאות ההשקעה של קרנות הון סיכון בחברות קלינטק, לעומת 48% שצופים עלייה במספר העסקאות בתחום האינטרנט, ושיעור זהה שצופים גידול במספר העסקאות בתחום המכשור הרפואי.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
